מאת: אסף קופפר

ענקיות השבבים אנבידיה (NVDA) ו-AMD נכנסו להסדר חסר תקדים מול ממשל טראמפ, במסגרתו יעבירו 15% מהכנסותיהן ממכירות שבבי AI לסין ישירות לקופת הממשל האמריקאי. ההסכם נולד מתוך רצון החברות להבטיח רישיונות יצוא לשוק הסיני, שנחשב לאחד הגדולים והמשפיעים בעולם. המהלך מציב תקדים עולמי בכך שהוא הופך את הממשל האמריקאי לשותף ישיר ברווחי החברות, לא דרך מיסוי רגיל אלא כחלק מהסדר מסחרי ממוקד.

ההסכם מתמקד בשני שבבים אסטרטגיים: H20 של אנבידיה ו-MI308 של AMD. שני המוצרים הללו עוצבו כדי לעמוד במגבלות הביצועים שקבע הממשל עבור יצוא לסין, במטרה למנוע העברת טכנולוגיה מתקדמת מדי ליריבה הגיאופוליטית. עד לאחרונה נאסר על החברות למכור את השבבים האלו בסין, אך ההבנות החדשות מאפשרות חידוש חלקי של המכירות, בתנאי שייפרסם נתח ההכנסות לטובת הממשל.

לדברי דיווחים, המו”מ להסדר הובל ישירות על ידי מנכ”ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, שנפגש עם הנשיא טראמפ בוושינגטון. הפגישה הניבה שינוי מהותי בגישה – ממדיניות של חסימת יצוא מוחלטת, להסכמה על שיתוף הכנסות כתמורה להקלות ברגולציה. ב-AMD, שהייתה עד כה פחות מעורבת פומבית בסוגיות רגולטוריות, בחרו להצטרף להסכם כדי לא לאבד נתח שוק בסין לטובת מתחרים מקומיים כמו Huawei.

הממשל האמריקאי מציג את המהלך כהישג כפול: מצד אחד, שמירה על שליטה רגולטורית ויכולת פיקוח על היקף הטכנולוגיה המיוצאת; מצד שני, הכנסה ישירה לקופת המדינה בשווי שעשוי להגיע למיליארדי דולרים בשנה. עם זאת, מומחים מזהירים כי מדובר בחריגה מהמסגרת המסורתית של בקרת יצוא, ושילוב אינטרסים כלכליים עלול להחליש את הטיעון הביטחוני שמצדיק את ההגבלות מלכתחילה.

בבייג’ינג, התגובה להסדר הייתה קרירה ואף ביקורתית. חשבונות מדיה חברתית המזוהים עם כלי תקשורת ממלכתיים טענו כי השבבים האמריקאיים סובלים מחוסר יעילות ופערי ביצועים, ואף העלו האשמות על “דלתות אחוריות” שמסכנות את ביטחון המידע בסין. נרטיב זה תואם את קו הפעולה הסיני לעודד פיתוח שבבים מקומיים ולצמצם תלות ביבוא מארה”ב.

ההשפעה המיידית בשוק ההון לא איחרה להגיע. מניית אנבידיה ירדה ב-1.5% במסחר המוקדם, בעוד ש-AMD רשמה ירידה חדה יותר של כ-3%. אנליסטים מסבירים כי אף שההסדר פותח מחדש את הדלת לשוק הסיני, הוא גם עשוי להגביל את שולי הרווח ולייצר אי ודאות רגולטורית שתלווה את החברות בטווח הארוך.

ההסדר הזה גם שולח מסר לשאר תעשיית השבבים: וושינגטון מוכנה להתגמש, אך הגמישות תגיע עם תג מחיר ברור. בשבועות האחרונים טראמפ אף איים להטיל מכס של 100% על שבבים מיובאים, אלא אם כן החברות ישקיעו בייצור בארה”ב. המסר הוא שחברות שרוצות גישה לשווקים רגישים יצטרכו להראות תרומה כלכלית ישירה לכלכלה האמריקאית.

בטווח הארוך, המהלך עלול להאיץ את השאיפה הסינית לעצמאות טכנולוגית מלאה. אם יצרנים כמו Huawei יצליחו לנצל את ההגבלות כדי להרחיב את נתח השוק שלהם, ייתכן שבתוך שנים ספורות השוק הסיני יוכל להסתמך בעיקר על פתרונות מקומיים, מה שעשוי להפחית את התלות ביצרנים אמריקאים ויחליש את השפעתם הבינלאומית.

אנליסטים מזהירים שגם בקרב בעלות בריתה של ארה”ב, ההסדר עלול להעלות סימני שאלה. אם וושינגטון מוכנה “למכור” הקלות ביטחוניות תמורת הכנסות כספיות, קשה יהיה לשכנע מדינות אחרות לשמור על קווי מדיניות קשוחים נגד סין. מצב כזה עלול לערער את המאמצים הבינלאומיים לבניית חזית אחידה מול אתגרי הביטחון הטכנולוגי שמציבה בייג’ינג.

בסיכומו של דבר, ההסדר בין אנבידיה, AMD וממשל טראמפ מסמן עידן חדש שבו שיקולים כלכליים וביטחוניים נשזרים יחדיו באופן שלא נצפה בעבר. החברות מקבלות גישה מוגבלת לשוק רווחי, הממשל נהנה מהכנסות נוספות, אך המחיר עשוי להיות שינוי עמוק בכללי המשחק הגלובליים.

מקורות:

בלומברג

יאהו פייננס