fbpx
בחרו עמוד

מאת: אסף קופפר, מחלקת מחקר אינטראקטיב ישראל

תעשיית המשחקים שפעם נחשבה לנישתית, הפכה לתעשיה של מאות מיליארדי דולרים, שנוגעת בחייהם של אינספור אנשים ברחבי העולם. בעודנו מנווטים בנוף ההולך ומתפתח של עולם משחקי הוידאו, התקדמות טכנולוגית, מיזוגים משמעותיים והופעתם של עולמות וירטואליים, חשוב להסביר מאיפה הכל התחיל.

ניתן לאתר את שורשי הגיימינג במשחקי ארקייד מפוקסלים כמו 'פונג' ו-Space Invaders. המשחקים הפשוטים אך הממכרים הללו הניחו את הבסיס לתעשייה שלמה והגדירו מחדש את עולם הבידור. הצגת הקונסולות הביתיות על ידי ענקיות כמו נינטנדו (NTDOY$) וסגה הביאה את המשחקים לחדרי המגורים, ועוררה תופעה תרבותית.

עם הזמן, כמה חברות הופיעו כמוקדי הכוח של תעשיית המשחקים. הפלייסטיישן של סוני (SONY$), ה-Xbox של מיקרוסופט ($MSFT) ומערך הקונסולות של נינטנדו (NTDOY$) הפכו לשמות מוכרים. הפלטפורמות הללו היו בחזית, פורצות גבולות טכנולוגיים ומספקות חוויות משחק בלתי נשכחות.

עם זאת, ההגדרה של משחקים התרחבה, כאשר משחקי מחשב, משחקים במובייל ופלטפורמות מרובות משתתפים מקוונות זוכות לפופולריות עצומה. חברות כמו Valve, עם פלטפורמת Steam שלה, וטנסנט (TCEHY$), עם תיק המשחקים העצום שלהן, הן עדות לאופי המגוון של התעשייה.

שחר האינטרנט בישר את עידן המשחקים המקוונים. לפתע, גיימרים לא רק התחרו מול בינה מלאכותית, הם שיחקו עם ונגד אנשים מכל העולם. משחקים מקוונים מרובי משתתפים מסיביים, כמו World of Warcraft של אקטיביזן בליזארד ($ATVI), עיצבו מחדש את הנרטיב, וטיפחו קהילות שהשתרעו על פני כל העולם.

ההתפתחות של עולם המשחקים לא קשורה רק למשחקים אלא גם על איך אנחנו משחקים אותם. התפתחות החומרה, מקונסולות שמנמנות למחשבי גיימינג אלגנטיים המצוידים בכרטיסים הגרפיים העדכניים ביותר, הייתה מונומנטלית. קסדות VR ו-AR כגון הקסדה הקרובה של אפל, ה-Vision Pro ו-Quest Pro של Meta, הם אבני דרך לחוויית משחק סוחפת עוד יותר. 

בעוד שמציאות וירטואלית  – VR מציעה לשחקנים סביבה וירטואלית לחלוטין, מציאות רבודה – AR מביאה את המשחק לעולם שלנו. משחקים כמו Pokémon Go הם עדות לפוטנציאל של AR, והופכים את השכונות שלנו לשטחי ציד של יצורים וירטואליים. עם ענקיות טכנולוגיה כמו אפל שמשקיעות רבות ב-AR, הקווים בין המציאות הפיזית שלנו למציאות הוירטואלית יהיו בקרוב בלתי ניתנים להבחנה.

מהפכת הבלוקצ'יין הציגה לעולם את ה-Non-Fungible Tokens) NFTs), ותעשיית המשחקים לא נשארה מאחור. NFTs במשחקים מייצגים שינוי פרדיגמה, המאפשר לשחקנים לקבל בעלות אמיתית על נכסים במשחק. משמעות הדבר היא שפריטים נדירים, דמויות או אפילו נדל"ן במשחק ניתנים לסחר או למכירה, ולטשטש את הקווים בין כלכלות וירטואליות לעולם האמיתי.

עולמות וירטואליים כמו המטאוורס מייצגים את הצעד האבולוציוני הבא. זה לא רק לשחק משחק, זה עניין של לחיות בו ולחוות  יקומים הדיגיטליים רחבי הידיים אשר מציעים אינסוף אפשרויות – החל מהשתתפות בקונצרטים וירטואליים ועד הקמת עסקים דיגיטליים. עם השקעות משמעותיות של עשרות מיליארדים מצד ענקיות הטכנולוגיה, ברור שהפוטנציאל של המטאוורס נראה מסקרן ובלתי מוגבל.

עולם המשחקים גועש לאחרונה עם החדשות על הרכישה הקרבה של מיקרוסופט של אקטיביז'ן בליזארד תמורת סכום מדהים של 69 מיליארד דולר. המיזוג הזה, מהגדולים בענף, מסמל את הערך והפוטנציאל העצום של העתיד. כשישויות כה ענקיות מאחדות כוחות, אנו יכולים לצפות לחידושים וחוויות פורצי דרך בשנים הקרובות וגם לצמצום התחרות מאחר ומייקרוסופט תוכל לייעד חלק מהמשחקים של אקטיביז'ן לפלטפורמת האקס בוקס שלה בצורה בלעדית.

 

המיזוג המתקרב בין אקטיביז'ן בליזארד למיקרוסופט

כשהטכנולוגיה מניעה אותנו לזירות וירטואליות מתקדמות אלה, מרכיב אחד בולט – כוחה של הקהילה. משחקים הפכו מכלי פנאי גרידא לפלטפורמות חברתיות. פלטפורמות כמו Discord, שנועדו בתחילה לעזור לגיימרים לתקשר, הפכו למוקדי קהילה שבהם הדיונים נעים הרבה מעבר לנושאי משחקים. כאן, אנשים מתחברים על תחומי עניין משותפים, מקימים ערבי סרטים וירטואליים, או מתגייסים מאחורי מטרות קהילתיות.

במקביל למשחקים קונבנציונליים, Esports התפרץ כתעשייה מסיבית בפני עצמה. כותרים כמו League of Legends, Dota 2 ו-Counter-Strike: Global Offensive הם לא רק משחקים, הם כוללים טורנירים של מיליון דולר, אצטדיונים ייעודיים ומעריצים העוקבים אחריהם כספורט מסורתי מתחרה. עם הזינוק הזה, אנו רואים את עלייתם של סלבריטאים, משפיענים ומערכת אקולוגית שלמה התומכת בגלדיאטורים דיגיטליים אלה.

יצירת משחקים הייתה פעם נחלתם של תאגידי ענק עם משאבים עצומים. עם זאת, פלטפורמות כמו יונטי (U$) ו-Unreal Engine ביצעו דמוקרטיזציה של פיתוח משחקים, והולידו מפתחי אינדי. יוצרים בקנה מידה קטן אלה מייצרים לעתים קרובות משחקים חדשניים המאתגרים את המוסכמות ופורצים את גבולות הסיפור. משחקים כמו "Hollow Knight" או "Stardew Valley" מראים שאינך זקוק לצוות או תקציב מסיבי כדי ליצור חוויות שהופכות להיות ויראליות ועושות גלים בענף המשחקים עם מכירות של מיליונים.

כמו בכל התפתחות מהירה, תעשיית המשחקים מתמודדת עם חלקה באתגרים. הערך האמיתי של NFTs במשחקים יכול להיות גם ברכה וגם דרך פוטנציאלית להלבנת הון או פעילויות בלתי חוקיות אחרות. וכאשר אנו צוללים עמוק יותר לתוך עולמות VR ו-AR סוחפים, שאלות על התמכרות דיגיטלית, השלכות על בריאות הנפש ואובדן אינטראקציות חברתיות פיזיות עולות על הפרק. יתרה מכך, אי אפשר להתעלם מטביעת הרגל הסביבתית של טכנולוגיות בלוקצ'יין המניעות NFT ועולמות וירטואליים מסוימים. ככל שהתעשייה ממשיכה לצמוח, האיזון בין חדשנות לאחריות יהיה בעל חשיבות עליונה.

המשחקים של היום אינם מוגבלים על ידי גיאוגרפיות. דרך התחום הדיגיטלי, נער בסיאול עשוי לשלב כוחות עם פנסיונר בברלין, שכל אחד מהם יביא נקודות מבט ייחודיות לשולחן הוירטואלי. הקשר הגלובלי הזה מטפח חילופי תרבות, הרחבת אופקים והפרכת סטריאוטיפים.

תעשיית המשחקים היא לא רק פנאי; זה עניין כלכלי. עד 2026, שוק המשחקים העולמי צפוי  להגיע ל-321 מיליארד דולר בקצב גידול שנתי של 8.57%. זה לא רק רווח תאגידי, עלייתן של פלטפורמות כמו Twitch ו-YouTube Gaming אפשרה ליוצרים ולסטרימרים בודדים ליצור קריירה רווחית. ואז יש יצירת מקומות עבודה במגזרים סמוכים – מעיתונות משחקים ועד סחורה, ניהול eSports ומעבר לכך.

תעשיית המשחקים הדיגיטליים ראתה צמיחה חזקה בשנים האחרונות, מונעת על ידי התקדמות טכנולוגית, ריבוי מכשירים ניידים ושינוי הדמוגרפיה של השחקנים. הנה כמה חברות הנסחרות בנאסד"ק הבולטות בעולם המשחקים:

אקטיביזן בליזרד (ATVI$): אחת מחברות המשחקים הכי בולטות הידועה בזכות זיכיונות פופולריים כמו:

 "World of Warcraft" ,"Overwatch" ,"Call of Duty" ו-"Candy Crush". החברה מציעה משחקים הן למחשבים אישיים, קונסולות ומשחקים למובייל. כרגע ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט (MSFT$) מנסה לקנות אותה בעסקת ענק של 69 מיליארד דולר.

אלקטרוניק ארטס (EA$): חברה זו עומדת מאחורי כותרים גדולים כמו "FIFA", "Madden NFL" ו-"Battlefield" ויש להם נוכחות חזקה במשחקי ספורט.

טייק טו אינטראקטיב (TTWO$): בבעלותם Rockstar Games ו-2K. חלק מהמשחקים הפופולריים שלהם כוללים את סדרת "Grand Theft Auto", "Red Dead Redemption" וסדרת "NBA 2K".

 

חברת המשחקים טייק טו אינטראקטיב בעלת הזיכיון למשחק גראנד ט'פ אוטו

זינגה (ZNGA$): מובילה בתחום המשחקים למובייל, זינגה ידועה במשחקים חברתיים כמו "FarmVille", "Words With Friends" ועוד כמה אחרים. הם התמקדו ברכישת אולפני משחקים קטנים יותר כדי להרחיב את הפורטפוליו שלהם.

נטאיז (NTES$): למרות שזו חברה סינית, היא נסחרת בנאסד"ק. נטאיז מפתחת ומפעילה כמה מהמשחקים המקוונים למחשבים ולניידים הפופולריים ביותר בסין. הם גם משתפים פעולה עם מפתחי משחקים גלובליים כדי לשרת את השוק הסיני.

סקילס (SKLZ$): פלטפורמה זו מאפשרת למפתחים להציג ספורט אלקטרוני תחרותי למשחקים למובייל שלהם. הם מקלים על טורנירים ואפילו מספקים פרסים כספיים, מה שמציג היבט של משחק בכסף אמיתי לתעשיית המשחקים במובייל.

רובלוס (RBLX$): היא פלטפורמת משחקים ויצירת משחקים, המאפשרת למשתמשים לעצב, לקודד ולשחק במשחקים שנוצרו על ידי משתמשים אחרים. יש לו בסיס משתמשים עצום וגדל, במיוחד בקרב דמוגרפיה צעירים יותר.

פלטפורמת המשחקים רובלוקס

יוניטי (U$): למרות שאינה מפתחת משחקים, Unity מספקת את הכלים שמפתחי משחקים רבים משתמשים בהם. זוהי פלטפורמה מובילה ליצירה והפעלה של תוכן תלת מימד אינטראקטיבי בזמן אמת.

ישנן מספר קרנות סל המתמקדות במגזר המשחקים, אך אחת הבולטות היא תעודת הסל VanEck Vectors Video Gaming ו-eSports עם הטיקר (ESPO$). תעודת סל זו שואפת לעקוב אחר הביצועים של פלח משחקי הווידאו והספורט האלקטרוני העולמי. הוא מספק חשיפה לחברות העוסקות בייצור משחקי וידאו, חומרה וספורט אלקטרוני.

תעודת סל נוספת היא: Global X Video Games & Esports, עם הטיקר (HERO$). תעודת סל זו מספקת גם חשיפה לתעשיית משחקי הווידאו והספורט האלקטרוני.

תחום המשחקים הוא עצום וממשיך להתרחב בקצב מדהים. מאותם משחקים ראשונים ופשוטים ששימשו בסיס לתעשיה ועד למטאוורס המתהווה של מחר, המשחקים משקפים את הרצון המולד שלנו לסיפורים, חוויות וקשרים. עם מגה מיזוגים כמו מיקרוסופט (MSFT$) ואקטיביז'ן בליזארד (ATVI$) שמכינים את הבמה, וטכנולוגיות מהפכניות כמו ה-Quest Pro של מטא (META$) -ועד ה-Vision Pro של אפל (AAPL$) שמפסלות את החוויות האינטראקטיביות שלנו.

מקורות:
יאהו פייננס
פייננשל טיימס
טק קרנצ'
אומדיה
פוקס ביזנס

   *הכותב משמש כעובד בחברת אינטראקטיב שירותי בורסה
בע"מ (להלן: "החברה"). כל האמור והמוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד ואינו מהווה
ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או המלצה כלשהי למסחר בשוק ההון המתחשבים בנתונים
ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך ו/או נכסים
פיננסים מכל סוג, מדדים וכיו"ב. כמו כן, המידע המוצג בכתבה לעיל אינו מהווה תמריץ
ו/או המלצה ו/או ייעוץ לפעול בדרך כלשהי בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור
בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג
בה. הנתונים המוצגים בכתבה אינם מהווים ערובה או מדד כלשהו לתוצאות ותשואות
עתידיות. הניתוח שבוצע לעיל הינו רק על בסיס מידע פומבי ציבורי וללא שיח עם החברות
המוזכרות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים
ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פעילות בשוק ההון דורשת ידע, הבנת סיכונים ומיומנות.
כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
החברה ו/או הכותב עשויים להחזיק חלק מניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים
לעיל.

80.79.6.161
דילוג לתוכן