fbpx

גידור מניות (hedging) משמעותו להגן מפני ירידה במחירי המניות מבלי למכור את התיק עצמו. אך אם מישהו חושש מירידה, מדוע שלא ימכור את התיק, יישב על מזומן וייכנס בחזרה לשוק כאשר יסתיימו הירידות. הבעיה באסטרטגיה זו היא שקשה לתזמן את השוק ובמיוחד במה שקשור למכור בשיא ולקנות בתחתית. בנוסף, ייתכן והכספים נמצאים בקופות גמל ופנסיה ומכירת התיק או שינוי המסלול זה עניין מורכב. בעייה נוספת היא עניין המיסוי והיא יותר רלוונטית לאלו שמשקיעים לטווח ארוך. במכירת מניות, כידוע, יש מס רווחי הון על רווחים שמומשו ממכירת מניות כאשר בישראל השיעור קבוע – 25%. בארה"ב שיעור המס על השקעה לטווח ארוך של יותר משנה הוא נמוך יותר מאשר לתקופה של פחות משנה, ובפועל הוא קצת יותר נמוך מאשר בישראל. לכן, אלו שתכננו לשלם את המס בעתיד הרחוק, או בכלל לא אם תיק ההשקעות נמכר בפרישה, הם יעדיפו לא למכור את תיק המניות ולשלם את המס באופן מיידי. מסיבות אלו, נסקור בכתבה זו מספר אלטרנטיבות לגידור התיק במקום למכור אותו.

 

שורט על השוק באמצעות מדדי מניות

ניתן ללכת שורט על השוק באמצעות תעודות סל ו\או חוזים עתידיים על S&P 500, הנאסדק וכן סקטורים שונים. יש תיקים שאין בהם הרשאות לפוזיציות שורט או שלא מעוניינים לפתוח פוזיציות כאלו ולכן יש תעודות סל שניתן לקנות לונג, והן מחקות זה את מצב השורט. כלומר, התעודה עולה בערכה אם השוק יורד והיא יורדת בערכה אם השוק עולה. כלים כאלו פותרים את עניין המיסוי שצויין לעיל הכרוך במכירת תיק המניות. מאחר שמדובר במוצר מחקה ולא בנכס הבסיס עצמו, לא יהיה מס על נכס הבסיס. לדוגמא, אם למשקיע יש רווח של 100,000 $ על תיק המניות שלו והוא מכר שורט תעודת סל והרוויח עליה 10,000 $, אזי המיסוי יהיה רק על 10,000 $ ולא 100,000 $. אך עדיין נשאר בעסקה כזו עניין התזמון בהגנה על תיק המניות בעסקת שורט. לכן, קיימת אפשרות אחרת להגנה באמצעות קניית אופציוית פוט (Put) שלא תלויה בתזמון.

 

אופציוית פוט

ניתן לקנות אופציות פוט הרשומות למסחר בבורסה (Listed Option) כאשר כל חוזה אופצייה הוא על 100 יחידות של תעודת סל או מנייה. נראה דוגמא להמחשה: למשקיע יש תיק מניות והוא קונה אופציית פוט על מדד מניות XYZ (אין מדד כזה) אשר מחקה את תיק המניות שלו. האופציה נותנת את הזכות למכור 100 יחידות של XYZ במחיר קבוע, הנקרא מחיר המימוש (Strike Price) , לפרק זמן מוגדר שהוא תאריך פקיעת האופציה (Expiration Date) תמורת תשלום מסויים הנקרא פרמייה (Premium). אופציות כאלו נסחרות בבורסות כמו הבורסה לאופציות של שיקגו CBOE (Chicago Board Options Exchange) והן מפוקחות רגולטורית על ידי ה-SEC (Securities and Exchange Commission). יחידת המסחר היא כאמור 100 יחידות  ומעבר לאופציית הפוט למכירת מניות, קיימת אופציית קול (Call) לקניית מניות שלא נדון בהן כאן. לכל קונה אופצייה יש צד שכנגד של מוכר או כותב האופצייה כנגד קבלת את אותה הפרמייה שהקונה משלם ולקיחת הסיכון של שינויים במחיר האופצייה על עצמו.  הבורסה משמשת כמסלקה בין קונים ומוכרים. זו החלטה של הבורסה איזה אופציות לרשום למסחר, באיזה מחירי מימוש ומה יהיו תאריכי הפקיעה.

 

מחיר האופצייה משתנה כמו כל מוצר בורסאי לפי הביקושים וההיצעים במוצר. אם נפתח את מערכת המסחר או אתרים פיננסיים מסויימים, ניתן לראות שבתאריך מסויים XYZ נסחר ב-50 $ ויש אופציות פוט לתאריכי פקיעה שונים, מחירי מימוש שונים ולכל אחד מהם יש את המחיר שלו. לדוגמא, אופציית פוט על XYZ לעוד שנה באותו מחיר מימוש של 50 נסחרת ב-4 $. התשלום ליחידה של 100 אופציות הוא

400 $. אופציה זו היא סחירה וניתן לקנות או למכור אותה בכל עת עד למועד הפקיעה בעוד שנה. נציין שהאופציה היא מסוג "אמריקאית" שניתן גם לממש אותה לפני מועד הפקיעה אך לא נדון בזה כאן. אופציות לתקופות קצרות יותר וכן נמוכות יותר מ-50 (out of the money) יהיו זולות יותר. אם בדוגמא לעיל בעוד שנה מחיר XYZ יירד ל-30, קונה האופציה הרוויח 2,000 $ =(50-30)X 100 יחידות ובקיזוז הפרמיה ששילם של 400 $ נשאר לו 1,600 $. תיק המניות של המשקיע מתנהג כאמור כמו המדד, ולכן הוא הפסיד בתיק 2,000 $ וקיבל 1,600 $ מתוכם בחזרה באמצעות אופציית הפוט שקנה. אם השוק עלה ו-XYZ שמחקה את השוק עלה ל-70, המשקיע הרוויח בתיק שלו 2,000 $ והוא לא יממש את האופציה שלו שפקעה. הדבר דומה לקניית ביטוח על רכב לשנה תמורת תשלום פרמייה, כאשר במהלך השנה לא הייתה תאונה והרכב לא נגנב. ה"הפסד" של בעל הרכב הוא רק הפרמיה ששילם וזה ה"הפסד" של קונה אופציית הפוט ששילם 400 $ עבור גידור התיק אם כי הפרמיה הרבה יותר יקרה מאשר בביטוח רכב.

 

כפי שניתן לראות, מעבר לתשלום הפרמיה, אין כאן חשיבות לתזמון. אם המשקיע היה הולך שורט על XYZ והשוק עלה ו-XYZ עלה ל-70 $,  המשקיע יפסיד 2,000 $ על השורט שאותם אמנם הרוויח בתיק המניות שלו, אך התוצאה מבחינתו תהיה אפס כי הסכומים מתקזזים.

 

מאידך, למרות שקניית אופציות פוט לגידור התיק נראית דבר כדאי, הבעייה מבחינת המשקיע היא העלות של ההגנה. בדוגמא לעיל, העלות השנתית היא 8% (4 דולר פרמיה\50 מחיר מנייה*100 ) שזה די יקר. לכן זה לא כלכלי להשתמש באסטרטגיה זו לזמן ארוך אלא לתקופות קצרות שאז הפרמיות זולות יותר.

 

מסקנה

המסקנה היא שיש סיכון שצריך לקחת בחשבון בקניית מניות ותמורת זאת המשקיע מצפה שתיק המניות יעלה בערכו ושהוא יקבל הכנסה פסיבית ככל שהחברות שקנה משלמות דיבידנדים. אך אי אפשר לגמרי לנטרל סיכון זה לאורך זמן אלא לתקופות קצרות. גידור התיק כאסטרטגיה לטווח ארוך עשוייה להניב בחלק מהמקרים תוצאה של אפס ואף הפסדים.

דילוג לתוכן