fbpx

השנה היא 2020, זה קורה בעיצומה של מגפה שהתפשטה ברחבי כדור הארץ. ענקית טכנולוגיה, שהייתה בעבר קמעונאית אונליין מקבלת אישור פדרלי מרשות התעופה הפדרלית להטיס רחפנים אוטונומיים בשמי ארה״ב שיספקו להמון את מבוקשו. נשמע כמו סרט מדע בדיוני? כדאי שתתרגלו, כי זאת המציאות וחברות ענק כמו אמזון ופיצה האט כבר מממשות את החזון העתידני.

שנת 2020 מסתמנת כאחת השנים המשמעותיות במאה ה-21 והיא לא פסחה על שוק המניות. ובכן, לא תמיד הכל ורוד ולהצלחה יש מחיר. לו יכולנו לבחור שם נרדף לשנת הקורונה, היינו קוראים לה ״השנה של הטכנולוגיה״ וכולכם יודעים למה. בשנה האחרונה מדד הנאסד״ק זינק לשיאים חדשים, אבל כפי שכתבנו בפתיחה, להצלחה הזאת יש מחיר.

 

ביצועי הנאסד״ק מחודש יולי 2017 ועד ה-30 ביוני 2021 (נרות שבועיים)

 

סקטור הטכנולוגיה התרחב משמעותית בשנים האחרונות ואם היינו צריכים לקבל אישור על כך שהחיים שלנו מבוססים טכנולוגיה, הקורונה לגמרי דאגה לעשות זאת. ענקיות הטכנולוגיה נהנו בשנה האחרונה מהעובדה שאנחנו מבלים (מרצון או לא) יותר ויותר זמן מול המסכים. אנחנו משלמים במודע יותר כסף בכל שנה על שירותים דיגיטליים ועל מוצרים וירטואלים שלא היינו משלמים עליהם בעבר כגון שטח אחסון (וירטואלי כמובן). עושה רושם שהנדל״ן החדש נמצא בכלל ברשת.

 

התנהגות מונופוליסטית? ענקיות הטכנולוגיה מתרחבות למגוון סקטורים אשר מרחיבים את אפיקי ההכנסות שלהם.

 

מבחינה סקטוריאלית אפשר לקרוא לשנה זו הצלחה של ממש, אבל יש משפט מפורסם שאומר "עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה" (With a great power comes a great responsibility) ונראה שענקיות הטכנולוגיה מספקות לציבור את כל הסיבות לדאגה. אם היה נדמה לנו שבעבר הכוח נמצא אצלנו, הציבור, ובמידת הצורך רשויות האכיפה יהיו שם על מנת לשמור עלינו, כנראה שהיינו מעט נאיביים. זה התחיל עם פייסבוק ופרשת קיימברידג׳ אנליטיקס, שאליה הגיע מידע של 87 מיליון משתמשים על מנת להשפיע על הבחירות בארה״ב. הרעיון היה שבעזרת נתונים מהימנים מתוך פייסבוק תוכל קיימברידג' אנליטיקס לפלח את עמדתם הפוליטית של המשתמשים ובכך יוכלו להשפיע עליהם באמצעות פרסומים מקוונים ומותאמים רגשית שיפעלו מתחת לרדאר – וכך, לכאורה, להטות את הבחירות. איך אתם הייתם מרגישים אם הייתם מגלים שהייתם חלק מניסיון לשטיפת מוח מכוונת? לאחר שהוטחה ביקורת קשה ביותר על תאגיד הטכנולוגיה שלכאורה מעל באמון משתמשיו, הגיעה הביקורת לרגולטורים, שרבים מכנים אותם ״כלבי השמירה של הדמוקרטיה״ ולא סתם, הם אלו שממונים על פי החוק לשמור על האינטרס, הפרטיות והבטיחות של הפרט, כלומר של כולנו. מאז, נציבות הסחר הפדרלית בארה״ב (FTC) לא נחה לרגע ובשיתוף פעולה עם רשויות האכיפה, עושות את כל שביכולתן על מנת למנוע מצב שבו הן ״נרדמות בשמירה״ שנית. רק לפני כמה חודשים פורסם דוח הממצאים של הקונגרס בנוגע לענקיות הטכנולוגיה (בו מדובר בעיקר על אפל, אמזון, גוגל ומייקרוסופט) באורך 449 עמודים, בו הוא מתאר לפרטי פרטים ממצאים שמדליקים נורה אדומה אצל הרגולטורים. הממצא העיקרי של הדוח הינו שענקיות הטכנולוגיה ניצלו לרעה את מעמדן המונופוליסטי אליו הגיעו, מה שהוביל למסקנה שזקוקים לשינוי גדול בחוקי ההגבלים העסקיים של ארה"ב, דבר שלא קרה למעלה מחמישים שנה. הדו"ח נכתב והוגש על ידי החברים הדמוקרטים בוועדה, והוא לא מייצג את עמדתם של המחוקקים הרפובליקנים, דבר שיכול להוסיף ליעילותו מבחינת יכולת היישום.

עוד אחד מהממצאים למשל, מדבר על העובדה שענקיות הטכנולוגיה שבעבר היו שוות יחד כ-2 טריליון דולר, היום שוות למעלה מ-8 טריליון דולר יחד, דבר שהופך את התחרות לכמעט בלתי אפשרית. ענקיות כמו אמזון לשם ההשוואה, רוכשות מתחרות ומבססות את מעמדן, בצורה שמכנה הקונגרס ״התנהגות מונופוליסטית ואנטי תחרותית״. בזמן שמדד
ה-S&P 500 המפורסם רשם תשואות של 60-80% בחמש השנים האחרונות, ענקיות הטכנולוגיה יותר משילשו את גודלן. בשנת 2016 לדוגמה, אמזון נסחרה סביב 700$ עם שווי שוק ממוצע של 350 מיליארד דולר והיום המנייה נסחרת סביב 3,500$ כשהיא בדרך לחצות את רף ה-2 טריליון דולר שווי שוק.
נבהיר כי לא מדובר על ״מניית פני״ עם שווי שוק של $10-12M, אלו החברות הכי גדולות בעולם ששילשו וחימשו את שוויים לנגד עינינו.

 

תשואת מניות הטכנולוגיה לאורך השנים 2016-2021

 

קחו דוגמה, בשנת 2015, אמזון החלה להריץ מהצד עסק טכנולוגי פרופר, היא בנתה חווות שרתים. כולנו חשבנו שמדובר בענקית אונליין ריטייל ולא הבנו מדוע הם משקיעים כל כך הרבה כסף ומשאבים, עד לאותו דוח רבעוני ראשון באפריל 2015 שבו חשפה כי הכניסה למעלה ממיליארד וחצי דולר מאותו עסק צדדי, נשמע כמו אחלה עסק צדדי לא? רק בכדי לסבר את האוזן, ההכנסה של שירותי ה-AWS, שירותי הענן של אמזון ב-2020 הסתכמה ב-386 מיליארד דולר. צדדי כבר אמרנו?!

אמזון היא דוגמה אחת, אבל אנחנו מתרשמים שמדובר יותר על מגמה כלל סקטוריאלית מאשר התנהגות של שחקנית ספציפית. ענקיות התוכן לא רק יכולות להיכנס לסקטורים חדשים עם משאבים עצומים, אלא לרכוש מתחרות בקצב שאי אפשר לעמוד בו. ברגע שמתחרה מסוימת מתחילה ״להרים את הראש״, אחת הענקיות שמה את ידה עליה ובכך מסמנת ומבססת את הטריטוריה הקיימת שלה בסקטור. כשמסתכלים על רשימת המיזוגים והרכישות (Mergers And Acquisitions) של כל אחת מענקיות הטכנולוגיה ניתן להבין שלא מדובר באירוע חד פעמי או כזה שקורה לעתים רחוקות- אלא חלק מהותי מהאסטרטגיה של אותם התאגידים.
פייסבוק ביצעה כ-90 רכישות ומיזוגים, גוגל ביצעה כ-242 רכישות ומיזוגים ואמזון ביצעה כ-104 רכישות ומיזוגים. 

ששש, אל תפריעו להם.. כנראה שהרגולטורים נרדמו במהלך השמירה. כיצד הגיעו חברות הטכנולוגיה למצב שבו הם מבצעות מאות מיזוגים ורכישות ללא כל הגבלה? והאם הרגולטורים נזכרו להניף דגל האדום מאוחר מדי?

רק לפני כמה שבועות פורסם כי אפל רוכשת חברה כל שלושה-ארבעה שבועות בממוצע. לעתים קרובות מרגיש לנו שכל שבוע אנחנו קוראים בעיתונים על אקזיט חדש, אבל על רוב הרכישות ה״קטנות״ והמיזוגים אנחנו לא שומעים ובטח שהן לא מכתיבות את סדר היום. במקרה של אפל, הרכישה הכי גדולה של החברה בעשר השנים האחרונות הייתה של יצרנית האוזניות בבעלות הראפר והמפיק ד"ר דרה, ביטס אלקטרוניקס, שעליה אפל שילמה כ-3 מיליארד דולר. רכישה מתוקשרת נוספת היתה זו של חברת שאזאם, אפליקציה לזיהוי שירים. הרכישה עלתה לאפל 400 מיליון דולר והיא השתמשה בפופולריות האפליקציה כדי לשפר משמעותית את האינטגרציה עם אפליקציות הבית של אפל כמו Apple Music. קצת יותר משנתיים לאחר ההשקה, אפל העמיקה את התשתית שלה בתחום הבידור כשהיא מעבה את ערוצי המכירות שלה משמעותית. בשלב הזה אתם בטח צועקים בלב ״ומה עם אפל TV?!״ ובכן, כפי שציינו מקודם, אפל עשתה כל שביכולתה על מנת להעמיק את התשתית שלה בתחום הבידור. הדרך הכי טובה להעמיק את התשתית בתחום מסוים מבלי לעצבן אף אחד היא דרך מתן ערך ללקוחות, וכך אפל עשתה.

אפל מציעה את שירות הסטרימינג שלה (Apple TV) בחינם לרוכשי מוצרי אפל והיא מציעה בנוסף קונספט מעניין שלא נראה קודם בתעשיית הסטרימינג, מתן אפשרות לצפייה בחלק מהתכנים המצויים בפלטפורמה בחינם, ללא צורך בהרשמה עם כרטיס אשראי. אפל TV היא דוגמה אחת שממחישה לנו את היעילות של המנגנון המשומן של ענקיות הטכנולוגיה. 

 

גרף אחד, אלף מילים. מניית אפל: מטריליון ל-2 טריליון דולר בשנה.

 

חברות הטכנולוגיה כבר הבינו שאת המוצר הכי יקר הן מקבלות מאיתנו בחינם, והוא מידע. רק לא מזמן אחת מהסערות הגדולות ביותר שהועלו על סדר היום הציבורי הייתה כאשר פורסם הסרט ״הדילמה החברתית״ (The Social Dilemma) בנטפליקס שלדעת רבים הצליח לזעזע את הצופים ולהשאיר אותם פעורי פה בכל מה שקשור לפרטיות המידע שלהם והדרכים שבהן ענקיות הטכנולוגיה גורמות לנו להיצמד למסך ולהמשיך לגלול. בין המרואיינים המרכזיים בסרט ניתן לשים לב טריסטן האריס, המייצג טוב מאוד את שאר הדוברים בתעשייה. האריס מספר איך במהלך תקופת העסקתו בגוגל הוא פתאום הבין כי הוא והצוות שלו, צעירים לבנים (כולם) בגילאי 25-30, ילידי קליפורניה, מחליטים על הדרך שבה כל משתמשי האינטרנט יחוו את השימוש בה. התובנה הזאת גרמה להאריס לחשוב טוב האם זה רצונו כאדם והאם יכולותיו המקצועיות נוצלו לרעה על ידי אותם התאגידים כדי ליצור את הרשתות שכולנו מבלים בתוכם שעות בשבוע. 

אם תסתכלו על גוגל למשל, תוכלו לראות שבתוך חודשיים היא נתבעה שלוש פעמים על ידי הרשויות בארה"ב. התביעות החדשות אשר מפנות את האש אל עבר גוגל הן המפורטות והמשכנעות ביותר שהוצגו נגד חברה כלשהי אי פעם, שגם הפכה במובן מסוים לשם נרדף לאינטרנט. שתיים מהתביעות אוחדו, וכולן עוסקות בתחום ההגבלים העסקיים. עיקר התביעות מתמקדות בשימוש לרעה בכוח הרב של החברה כדי לפגוע בתחרות. אם נעבור לפייסבוק למשל, הרגולטור האמריקאי מאשים את הרשת החברתית בהתנהגות מונופוליסטית ושואף להגיע איתה להסדר במסגרתו תצטרך למכור את המוצרים וואטסאפ ואינסטגרם שבבעלותה. ע״פ כתב התביעה שהגישה הנציבות הפדרלית למסחר, פייסבוק עשתה שימוש בכוח שלה על מנת "למזער ככל האפשר תחרות" תוך כדי שהיא משתמשת  ב"תוכנית עסקית לא חוקית". לטישיה ג'יימס, התובעת הכללית של מדינת ניו יורק, אמרה בנוסף: "במשך כמעט עשר שנים פייסבוק עשתה שימוש בדומיננטיות שלה ובכוח המונופוליסטי שלה על מנת לדחוק לפינה יריבים קטנים יותר ולהשתיק כל ביקורת או תחרות, הכל על חשבונו של המשתמש הפשוט". 

אי אפשר לדבר על הגבלים עסקיים מבלי שמזכירים את הצרות של אפל וגוגל גם בשוק האפליקציות. כבר המון שנים נשמעת ביקורת חריפה כנגד אפל על אחוזי העמלות הגבוהים שהיא גובה ממפתחי האפליקציות, תוך כדי שהיא מנצלת במודע את הריכוזיות האדירה של הסקטור (חנויות אפליקציות) אפשר לקרוא לזה ״משחק אחד-אלף מילים״ או בכל כינוי דרמטי אחר שתבחרו, אבל אנחנו מאמינים שהוא מתאר בצורה מדויקת את הריח המוזר והמונופוליסטי שנידף מסקטור ה-Mobile Apps. רק לפני כמה ימים החל המשפט המתוקשר של Epic Games נגד אפל.  בחודש אוגוסט 2020 חברת Epic Games שהביאה לעולם את המשחק Fortnite המפורסם, הודיעה שתאפשר הנחה בסך 20% על רכישות כסף בתוך המשחק (In app Purchase) למי שיקנה מחוץ לחנויות של אפל / גוגל. בתגובה הסירו השתיים את המשחק מחנויות ה- Google Play וה- App Store. מבחינת אפל, משחק ה-Fortnite פשוט יצא החוצה מאותו אקו סיסטם בשעה שאצל המתחרה גוגל (אנדרואיד) ניתן עדיין להתקין אפליקציות ומשחקים גם מחוץ לחנות. בדיעבד, הסתבר לנו שכל המהלך תוכנן ע"י Epic מספר חודשים קודם לכן ונקרא Project Liberty. בתגובה להסרה של Fortnite מחנויות האפליקציות, הגישה Epic מספר תביעות ברחבי העולם כנגד גוגל/אפל בטענה להתנהגות מונופוליסטית ולא תחרותית, כולל פרסום סרטון שתקף את אפל באופן ישיר, כרפרנס על הפרסומת של אפל למחשב המקינטוש שלה בשנת 1984. חברת אפל לא היססה להגיב מיד ומחקה את החשבון של Epic ושיגרה איום לסגור את חשבון המפתחים שלהם מחוץ למערכת, מה שלמעשה מהווה איום ישיר של החברה על אלפי מפתחים עצמאיים. במקביל לכך, הגישה אפל תביעה נגדית אשר טענה במסגרתה כי Epic פעלה בניגוד להסכם תנאי השימוש והיא גם האשימה אותה ב״גניבה של עמלת ההפצה המגיעה לה על פי תנאי השימוש״ (הטענה הזו בוטלה על ידי השופטת). 

 

לא תמיד ורוד. מארק צוקרברג, מנכ״ל פייסבוק בעת תשאול בגבעת הקפיטול בשנת 2018

 

שיטת ההתרחבות הדורסנית של תאגידי הטכנולוגיה לא נשארת רק ברחבי ארה״ב, אלא מתרחשת גם במשטרים יותר הדוקים כמו בסין למשל. הצרות של תאגיד הטכנולוגיה עליבאבא (BABA) בסין החלו רשמית כאשר חטיבת הפינטק של עליבאבא, אנט פייננשל (Ant Financial) הייתה אמורה ללכת להנפקה שבוטלה באופן מתוקשר על ידי הנשיא הסיני שי ג׳ינפינג. ב-24 באוקטובר בשנה שעברה (2020) בערב ההנפקה של אנט, בצעד חריג מאוד לתרבות הסינית, נשא ג׳ק מא (מייסד עליבאבא) נאום פרובוקטיבי בוועידה בשנחאי שבו האשים את הבנקים והרגולטורים הפיננסים בצורת חשיבה פרימיטיבית, שמעכבת חדשנות. כל מה שנודע לציבור לאחר מכן הוא שג'ק מא זומן לשיחה עם הרגולטורים הסינים בתחילת נובמבר, ומאז נעלם מעין הציבור למשך יותר מחודשיים. רק בתחילת חודש מאי הרגולטור הסיני הטיל קנס בגובה 2.8 מיליארד דולר על עליבאבא (Alibaba) שייסד המיליארדר ג'ק מא. על פי הרשויות, הקנס שהוטל על עליבאבא בגין שימוש לרעה בדומיננטיות בשוק ביחס למתחרות. הענישה החריגה בהיקפה, בסדר גודל שאינו נראה בסין, הגיעה לאחר רצף של חקירות ובדיקות מעמיקות שביצע השלטון בהובלת המפלגה הקומוניסטית כנגד מא ועליבאבא. הקנס שהוטל על עליבאבא אולי נשמע גדול (וזה בדיוק מטרתו) אבל כולם כולל רשויות האכיפה מבינים שבמקרה הזה לא מדובר בקנס שמטרתו להכאיב בכיס הענקיות, כי את הכנסות החברות אתם כבר מכירים. מדובר בנורת אזהרה שמשגרים הרגולטורים מסביב לעולם במטרה להאט את קצב התרחבותן של ענקיות הטכנולוגיה. רק לא מזמן הודיע סיימון הו מנכ״ל Ant Group על התפטרותו ״מסיבות אישיות״ כפי שציינה החברה, אך מי שמכיר לעומק את הדברים שנאמרים ״מתחת לשולחן״ בסין, מבין שמדובר כאן בהכל חוץ מסיבות אישיות. סיימון הו (מנכ״ל אנט לשעבר) הצטרף לקבוצת עליבאבא ב-2005 והוא מגיע מהמגזר הבנקאי. סיימון הו אחראי במידה רבה לכמה מההצלחות הגדולות של החברה, כמו למשל פעילות המיקרו-הלוואות (Micro-Loaning) של החברה, מה שלדעת  רבים הוביל לצעד הראשון בדרך להקמת אנט גרופ.

 

אנט פייננשל – חטיבת הפינטק של עליבאבא הכוללת את Alipay עם למעלה מ-1.3 מיליארד משתמשים

 

כדי להבין את עלייתה ונפילתה של אימפריית הפינטק, שהייתה אמורה להפוך לבנק הכי גדול בעולם, צריכים להכיר בכמה עובדות בסיסיות. ב-5 בנובמבר 2020 הייתה אמורה להתרחש הנפקת החברה הגדולה ביותר היסטוריה, עם רישום כפול של אנט גרופ למסחר בבורסת הונג-קונג ובבורסת “סטאר” שנמצאת בשנגחאי. הצפי לגיוס עלה על 35 מיליארד דולר והתבסס על שווי חברה שהוערך בהתחלה בכ-200 מיליארד דולר ובימים שלפני ההנפקה זינק לסכום כמעט כפול – מה שהיה צפוי להפוך את אנט לבעלת שווי גבוה יותר מכל בנק בעולם. נבהיר את זה שוב: אנט גרופ, חטיבת הפינטק של עליבאבא, הייתה אמורה להפוך לבנק הכי גדול בעולם. אתם מבינים איך מאזן הכוחות התהפך?

לפני שנצלול מעט לעומק הדברים, חשוב להבין שבניגוד לרוב מדינות העולם, בהן שימוש בכסף נעשה במגוון דרכים: מצ׳קים להעברות בנקאיות, תשלום בנייד ומזומן, בסין שוק
ה-Mobile Payments הוא הגדול והפעיל ביותר בעולם. נכון ל-2020, למעלה מ-92% מאזרחי הערים הגדולות משתמשים ב-Alipay (אפליקציית התשלומים של עליבאבא) או במתחרה Wechat (אשר בבעלות טנסנט). הלב של פעילותה של אנט הוא עליפיי, שירות התשלומים הדיגיטליים שלה, החולש על יותר ממחצית השוק בסין ובחודש מרץ 2020 רשם כ-1.3 מיליארד משתמשים. אולם תתפלאו לגלות שעיקר ההכנסות והצמיחה של החברה לא מגיעים ממנו (שירות התשלומים) ישירות, מכיוון שהוא חינמי לצרכנים וכמעט חינמי לבעלי עסקים. עליפיי, בראש ובראשונה הוא בעצם ספק הדאטה של אנט גרופ. עליפיי נותן לאנט את היכולת לדעת איך אנשים ועסקים מוציאים כסף וגם על מה. בעזרת איסוף הנתונים העצומים עליפיי מצליחה ליצור פרופילים פיננסיים מדויקים ביותר על יותר ממיליארד משתמשים המאפשרים לה להסיק הרבה מסקנות. החברה צמחה והתפתחה לענקית הפינטק הגדולה בעולם, שמציעה מגוון רחב מאד הכולל למעשה את כל השירותים הפיננסים המרכזיים שאדם פרטי או עסק צריכים.

מנקודת מבט גלובלית ובלי קשר לסוג המשטר או מי שעומד בשלטון, עושה רושם שממשלות העולם לא באמת מסוגלות להתמודד עם האתגרים שחברות הטכנולוגיה מציבות להן, לא בגלל המחסור במשאבים או כוח אדם איכותי, אלה בגלל שמדובר בחברות הטכנולוגיה המתקדמות בעולם, אשר מרכזות בתוכם את כוח האדם האיכותי והמבוקש ביותר במשק ועם התבססותן של החברות לאורך השנים נוצר מאזן כוחות שהופך את ההתמודדות מולן למורכבת.

אחת הסוגיות הכי מדאיגות בכל סקטור הטכנולוגיה היא שרשויות האכיפה לא מצליחות לשים אצבע על הדרך הטובה, הנכונה והאתית ביותר להילחם ולרסן את אותן ענקיות. כל ענקיות הטכנולוגיה פרסמו את הדוחות שלהם לרבעון הראשון של 2021, בהם דיווחו על צמיחה משמעותית בהכנסות כתוצאה מהרחבת הפעילות העסקית שלהם. כעת נשאלת השאלה האם ביכולת הרגולטורים לקבוע לאחר כל כך הרבה שנים של פעילות והתרחבות מסיבית ללא כל מפריע, כי ענקיות הטכנולוגיה גדולות מדי ומרוכזות מדי כעת. 

רק לא מזמן ציינו במאמרים שלנו על פייסבוק ועל חברות ה-FAANG, שתאגידי הטכנולוגיה הללו מבינים את הרצון הרגולטורי לפירוקן ובמקום להוריד את הרגל מדוושת הגז, הם מעלים הילוך ועושים כל שביכולתם ליצור אדפטציה מקסימלית בין מוצריהם בצורה שתהפוך את פירוקם לקשה עד בלתי אפשרית. במילים פשוטות – חברות הטכנולוגיה רוצות לחבר את המוצרים שלהן בצורה כזאת שתיצור מוצר אחד גדול שתפקודו תלוי בכל אחד מהחלקים המרכיבים אותו מאשר מגוון מוצרים. המהלך אם יצא לפועל, יאפשר להן לטעון שפירוק המוצר או מכירת חלק ממנו עלולים לפגוע בחוויית המשתמש וכן במוצר שהם יצרו. האירוניה היא שנטלפיקס (NFLX) אחת מחברות ה-FAANG יצרה את אחת הסדרות המצליחות של העשור הקודם בשם מראה שחורה אשר מדברת על איך הטכנולוגיה משתלטת על חיינו וכמה כח קיים לתאגידי הטכנולוגיה אשר מגיע לרמה של שליטה במחשבות המשתמש ממש, כל פרק בסדרה נגמר בזה שבסופו של דבר האדם מבין שהטכנולוגיה השתלטה על חייו אך הוא כבר בנקודת אל חזור, האם נטפליקס מנסה לאותת לנו משהו?
כשמדברים על טכנולוגיה, זה ברור לכולם שאנחנו בתחילתה של מהפכה גדולה יותר משנדמה לנו, בדבר אחד אנחנו בטוחים – צמיחתן של ענקיות הטכנולוגיה משפיעה על האוכלוסייה הגלובלית ומשנה אותה במהירות האור – ולא בטוח שזה יישאר כך לתמיד.

 

מקורות:

– Morgan Stanley Research


– Wall Street Journal


– Statista


– Nikkei News


– Finviz


– Morningstar


– The China Times


自由亚洲电台


– להבין את סין (יובל וינרב)


– CBINSIGHTS


– Visual Capitalist


– Bloomberg Markets


– China Daily


– Cowen Equity


– photo credit: alpha coders

דילוג לתוכן