fbpx

בכתבה נסקור 5 טריידים (trades) גדולים בכל הזמנים במוצרים פיננסיים. הייחודיות בטריידים הייתה זיהוי מצבי קיצון נדירים שחייבים היו לגרום לתיקונים חדים במוצרים הפיננסים. אלו שזיהו את הטריידים גרפו רווחים מאוד גדולים וזכו בעקבות כך לפרסום רב. הטריידים בוצעו על פני תקופות זמן יחסית קצרות וניתן ללמוד מהם רעיונות השקעה ומסחר.

 

  1. ג'סי ליוומור – שורט על השוק ב-1929.

ג'סי ליוומור היה סוחר שהתמחה בפוזיציות שורט על שוק המניות. בשנת 1929 אחרי שנים שבהם השוק עלה מאות אחוזים ליוורמור הסיק שהעלייה של השוק מנופחת גם בגלל עצם העליות אך בעיקר בשל העובדה שחלק גדול של המניות נקנו במינוף של 1:10 וזה יצר אשראי בועתי. ליוורמור החליט ללכת שורט על כל השוק והוא פתח את פוזיציות השורט אצל יותר מ-100 ברוקרים על מנת שלא ידעו מה הוא עושה. בעקבות קריסת שוק המניות באוקטובר 1929 שגרמה ל-,Great Depression ליוורמור הרוויח 100 מיליון דולר שזה בערך 2 מיליארד דולר בערכים של היום. הלקח שנלמד מאז הוא יותר רגולציה בשוק המניות והגבלת המינוף ל-50%.

 

  1. פאול תאודור ג'ונס – שורט על השוק ב-1987

פאול תאודור הוא מנהל קרנות גידור מפורסם. ביום שני ה-19 לאוקטובר 1987, הידוע בשם Black Monday, שווקי המניות בארה"ב ובעולם קרסו. הדבר קרה לאחר עליות בוול סטריט בשיעור של כ-40% לשנה בין 1982 ל-1987. לאחר העליות בא תיקון גדול ומדד הדאו ג'ונס ירד באותו יום שני 22.6%. פאול תאודור ג'ונס הלך שורט על השוק ביום המסחר הקודם ביום שישי. כאשר השוק ירד, הוא הרוויח 100 מיליון דולר באותו יום. ביום שני בערב הפד החליט על הזרמת נזילות גדולה למחרת וחברות ברוקרים גדולות החליטו על קניית מניות בהיקפים גדולים. הדבר עזר ונמנעה קריסה נוספת של השוק.

 

  1. ג'ורג' סורוס שורט על הפאונד ב-1992.

ג'ורג' סורוס בנה פוזיצית שורט גדולה נגד הפאונד סטרלינג בחודשים שקדמו לפיחות המטבע בספטמבר 1992. ב-1990 אנגליה נכנסה למערכת מטבעות האיחוד האירופאי -ERM (European Rate Mechanism) בשער חליפין קבוע גבוה מידי מול המרק הגרמני, המטבע של גרמניה באותה עת. אנגליה הייתה אמורה להגן על הגבול התחתון של שער החליפין באמצעות מדיניות מוניטרית, קרי העלאת הריבית והתערבות בשוק, אם צריך. אך בעקבות האינפלציה הגבוהה באנגליה והצורך לתמוך במטבע, הבנק המרכזי של אנגליה נאלץ להעלות את הריבית ל-12%, דבר שהזיק לכלכלה. סורוס הסיק שאנגליה לא תוכל להגן על הפאונד וב-16 לספטמבר 1992, יום שנקרא מאז "יום רביעי השחור" (Black Wednesday) הוא הגדיל את פוזיצית השורט שלו ל-10 מיליארד פאונד. הבנק של אנגליה לא יכול היה לעמוד בלחץ המכירות של הפאונד ואנגליה פרשה מה-ERM. השטרלינג צנח וסורוס הרוויח באותו יום מיליארד דולר. כ-6 שנים מאוחר יותר ב-1 לינואר 1999 מטבעות האיחוד האירופאי אוחדו ליורו. הפאונד נסחר מאז כמטבע עצמאי וב-31 לינואר 2020 אנגליה פרשה גם מהאיחוד האירופאי בעקבות הברקזיט.

 

  1. ג'והן פאולסון – שורט סאב פריים 2007-2008

סאב-פריים (subprime) משמעותו שמשכנתאות ניתנו בריבית גבוהה בהרבה מריבית הפריים בגלל שדרוגי האשראי של חלק מהלווים היו נמוכים והם לא היו זכאים לריביות נמוכות יותר. בועת הנדל"ן שקרסה ב-2008 לאחר עליות גדולות בנכסי נדל"ן נבעה מכך שבנקים נתנו משכנתאות עד ל-90% משווי הנכסים והמשכאות גולגלו והפכו להיות סחירות בשוק כאגרות חוב מגובות במשכנתאות

(Mortgage Backed Securities – MBS). בעקבות קריסה במחירי הנדל"ן, הרבה בעלי משכנתאות החליטו לא לשלם אותן וההפסד שלהם היה רק ה-10% ששמו עבור הבתים שקנו (וגם פגיעה בדירוגי האשראי שלהם). שוק ה-MBS  קרס כי אגרות החוב היו מגובות רק במשכנתאות שלא שולמו ונגרמו  פשיטות רגל וקשיים פיננסיים גדולים במערכת הבנקאות. גוהן פאולסון, מנהל קרנות גידור התחיל להמר בשנת 2007 על קריסת השוק בעסקאות ממונפות של קניית ביטוחים על המשכנתאות (Credit Default Swaps). בעקבות פשיטות הרגל, ג'והן פאולסון קיבל את סכומי המשכנתאות שלא שולמו וצבר בכך את רוב הונו בסך כ-5 מיליארד דולר.

 

  1. דוד טפר (David Tepper) – קניית מניות בנקים ב-2009.

בעקבות משבר הסאב-פריים, הרבה בנקים פשטו את הרגל והממשל נאלץ לחלץ את הבנקים הגדולים. דוד טפר הוא מנהל קרנות גידור והוא החליט לקנות את מניות הבנקים בשיא המשבר. הוא קנה מניות בנקים כמו סיטיגרופ (C) ובנק אוף אמריקה (BAC) והרוויח מקנייה זו כ-4 מיליארד דולר באופן אישי לאחר שמניות הבנקים עלו.

דילוג לתוכן