fbpx
בחרו עמוד

מאת: אסף קופפר

אנו מצוים בעידן של אי ודאות ומתחים גוברים, תוך שמיליציות פרו אירניות נוקטות במדיניות מסוכנת שמטרתה לפגוע בכלכלת ישראל. השיטה: איומים והטלת מצור על נמלי ישראל. פעולה זו עלולה להוביל להידרדרות מהירה אל תוך מלחמה כוללת, עם השלכות כבדות לא רק על ישראל אלא גם על האזור כולו.

באיומו האחרון שנשמע מפי מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, הוא הדוגמה הבולטת ביותר לאסטרטגיה זו. נסראללה איים בפגיעה בנמל אשדוד באמצעות "עשרות טילים מדויקים לעבר יעדים רגישים" אם ישראל תמשיך לתקוף את לבנון וביירות. תקיפת נמל ישראלי תיחשב להכרזת מלחמה מצד חיזבאללה, וסביר שתוביל לתגובה ישראלית.

גם החות'ים בתימן שמשתפים פעולה עם איראן, מנסים להטיל מצור על ישראל בים האדום ומפחיתים את התנועה בנמל אילת. מתוך הבנה שישראל תלויה מבחינה כלכלית בסחר הימי, משתמש חיזבאללה באמצעים כמו טילי חוף-ים וטילי שיוט לטווחים ארוכים לאיום על נמלי ישראל ותשתיות אסטרטגיות אחרות.

בתוך כך, הפעולות של החות'ים בתימן מצביעות על ניסיון חדש להשפיע על תנועת הספנות באזור. מוחמד עלי אל-חות'י, חבר המועצה המדינית העליונה, קרא לספינות המפליגות דרך הים האדום והים הערבי להודיע "אין לנו קשר לישראל" בעת עבורם במעבר באב אל-מנדב, כדי להימנע מתוספת הוצאות ביטוח ימי והסחיטה האמריקאית והבריטית. פעולה זו מעידה על ניסיון להשפיע על המציאות הימית באזור ולהחליש את הקשרים המסחריים עם ישראל.

כחלק מהמלחמה החות'ים האירניים בתימן תקפו כלי שיט בים האדום שלדעתם קשורים לישראל. דבר זה הוביל לחברות ספנות עולמיות גדולות, כמו מארסק (MAERSK-B), להשעות את הפעילות בים האדום לזמן מה עקב האיום המתמשך. צבא ארה"ב הגיב לאיומים הללו בהטביעת סירות החות'יות שתוקפות ספינות מסחריות.

מעבר באב אל-מנדב – שם תוקפים המורדים החות'ים ספינות

בעקבות האיומים אלה והמתחים בים האדום, חברות הספנות נאלצות להתמודד עם אתגרים חדשים. החלטת ענקית ההובלה הימית הסינית קוסקו (טיקר: 1919 בהונג-קונג) להשעות את פעילותה בישראל, יחד עם החששות בענף הספנות מאפקט דומינו, מעלים את האפשרות שחברות נוספות יחליטו לבצע צעד דומה. המעבר לנמלים אחרים כמו פיראוס ושימוש באניות תחליף משקף את המציאות המורכבת ואת הצורך למצוא פתרונות חלופיים.

על רקע זה, חברת הספנות MSC הודיעה על עלייה ניכרת במחירי המכולות מהמזרח לישראל, שתיקח את המחיר לכ-7,000 דולר למכולה, פי 3.5 ממחיריה הקודמים. עלייה זו צפויה להשפיע על מחירי היבוא ולהביא לעליות מחירים בישראל. ספינות נושאות דגל סינגפור החלו לשדר את המסר "No link Israel" במטרה לעבור בבטחה בים האדום, מהלך שמשקף את האתגרים הביטחוניים והלוגיסטיים העולים בפני הסחר העולמי.

מצב זה מחייב את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית למצוא דרכים יצירתיות ויעילות להתמודד עם האיומים הימיים המתמשכים, תוך שמירה על יציבות הסחר העולמי והגנה על אינטרסים כלכליים חיוניים. במקרה של תקיפה או ניסיון תקיפה על תשתית אזרחית ישראלית, ישראל מחזיקה בתוכניות מלחמה שכוללות פגיעה חמורה ביכולות של חיזבאללה וארגונים נוספים המעורבים באיומים אלו.

התוצאה של משחק מסוכן זה עלולה להיות פגיעה רחבת היקף בכלכלת ישראל, בתנועה הימית הבינלאומית וביציבות האזורית. ישראל, מודעת לאיומים אלו, מחזקת את יכולות ההגנה והתקיפה שלה כדי להבטיח את ביטחונה ולשמור על ערוצי הסחר החיוניים שלה.

על רקע התפתחויות אלו, ישראל נמצאת במצב של תגובה מתמדת וכוננות גבוהה. המדינה מתמודדת עם מציאות מורכבת בה משחקים גורמים רבים על שלל חזיתות. האיומים מצד חיזבאללה והחות'ים בתימן משקפים אסטרטגיה מתוחכמת של איראן להפעיל לחץ על ישראל מכיוונים שונים, תוך שימוש בגורמים נוספים באזור ככלי להשגת מטרותיה.

בים האדום ובים הערבי, כמו גם במעבר האסטרטגי באב אל-מנדב, פועלת קואליציה בינלאומית רב-ממדית שמטרתה להבטיח את בטחונן של הספינות המסחריות העוברות באזורים אלה. הקואליציה מורכבת מכוחות ממדינות שונות, בראשן ארצות הברית ובריטניה, שהזיזו לשם ספינות מלחמה המחויבות להגנה על השילוח החופשי והבטוח. הפעילות המוגברת של הקואליציה נועדה להרתיע פעולות טרור ימיות, להגן על ספינות מפני ניסיונות חטיפה או התקפה ולשמור על הזרם החיוני של סחורות ואנרגיה שעובר באחד ממסלולי השילוח הבינלאומיים העמוסים ביותר בעולם. פעילות זו מתבצעת בתיאום עם מדינות האזור ובמסגרת כללי הפעולה הבינלאומיים, תוך כבוד לריבונותן ולחוקי הים הבינלאומיים.

הקואליציה הבינלאומית ששומרת על המעבר בים האדום ובמעבר האסטרטגי באב אל-מנדב

האיומים אלו אינם רק על הממשק הימי של ישראל, אלא גם על יציבות האזור בכללותו. נמל אשדוד ונמל חיפה הם לא רק שערי כניסה חיוניים לסחורה ותעשייה בישראל, אלא גם חלק בלתי נפרד מהמערכת הכלכלית והלוגיסטית של המזרח התיכון והעולם. פגיעה בתשתיות אלו עשויה לגרום לשרשרת תגובות שתשפיע על הסחר הבינלאומי ועל מחירי האנרגיה ברחבי העולם.

חיל הים הישראלי, בשיתוף עם כוחות אחרים במערכת הביטחון, מפעיל טכנולוגיות מתקדמות ומגוון שיטות להגנה על נמלים ותשתיות ימיות אחרות. לדוגמא לאחרונה דווח על ניסיון פגיעה באסדת הגז כריש של ישראל באמצעות כטב"מים של חיזבאללה, דבר שיכול לפגוע ביכולתה האנרגטית של ישראל ובכלכלה, ישראל מנצלת את הלחימה הנוכחית כדי לשלול מחיזבאללה יכולות שהוא מחשיב כאסטרטגיות, תוך שימוש במודיעין מדויק ובכוחות צה"ל.

בזירה הבינלאומית, המצב מעלה חששות לא רק בישראל אלא גם במדינות אחרות שמודאגות מהשפעות האפשריות של סכסוך רחב היקף באזור. קיימת חשיבות רבה לדיאלוג דיפלומטי ולמאמצים בינלאומיים להרגיע את המתחים ולמנוע הסלמה. הסיטואציה הנוכחית מדגישה את הצורך בגישה רב-תחומית שכוללת כוח צבאי, מודיעין, דיפלומטיה ותוכניות כלכליות כדי להתמודד עם האיומים ולשמור על יציבות המזרח התיכון.

הפעילות והאיומים הצבאיים המוגברים באזור יובילו ככל הנראה לעלויות ביטוח גבוהות יותר עבור חברות הספנות. הצורך של ספינות לנתב מחדש סביב אפריקה עקב איומים אלה יגדיל באופן משמעותי את הזמן והעלות של המשלוח, וישפיע על עלויות היבוא והיצוא לישראל מה שעלול לגרום להתייקרות מחירים בישראל באופן משמעותי.

למצב יכולות להיות השפעות שונות על שוק המניות, חברות שילוח עשויות לחוות גידול בהכנסות עקב תעריפי משלוח גבוהים יותר, מה שעלול להעלות את מחירי המניות שלהן. עם זאת, חברות שספינותיהן ניזוקו או עומדות בפני עלויות תפעול גבוהות יותר עקב ניתוב מחדש עשויות לראות השפעה שלילית על ערכי המניות שלהן. בנוסף, חברות ביטוח המכסות כלי שיט כאלה עלולות להתמודד עם תביעות מוגברות, שישפיעו על הביצועים הפיננסיים שלהן.

מכלית נפט שמלווה ע"י כוח צבאי ששומר עליה

העלויות והסיכונים המוגדלים הכרוכים בסחר הימי עקב איומים אלו יכולים להשפיע בצורה רחבה יותר על כלכלת ישראל. פעילות היבוא והיצוא עשויה להאט, מה שיוביל לשיבושים בשרשרת האספקה והעלאת מחירי הסחורות. מצב זה עשוי להשפיע גם על הכלכלה העולמית, לאור החשיבות האסטרטגית של נתיבי הים האדום והים התיכון עבור הסחר הבינלאומי.

אם חיזבאללה יתקוף נמלים ישראלים, זה עלול להסלים את המצב באופן משמעותי. התקפות כאלה לא רק ישבשו את הסחר הימי, אלא גם עלולות להוביל לסכסוכים צבאיים רחבים יותר, לערער עוד יותר את היציבות באזור ולהשפיע על הכלכלה העולמית.

נאט"ו ומדינות נוספות, כגון ארצות הברית, עשויות להמשיך להיכנס לתמונה במידה והסכסוך יתרחב. זאת עלולה להוביל להסלמה רחבת יותר באזור, שתשפיע על המצב הבינלאומי ועל האזור בכללותו. במידה והאיום מצד חיזבאללה יגדל, ישראל עשויה להגביר את התערבותה הצבאית במטרה להגן על נמליה ועל אינטרסים ימיים נוספים. זה יכול לכלול פעולות צבאיות נגד מטרות של חיזבאללה ואירן בלבנון ובאזורים נוספים.

הגברת הלחץ באזור עלולה לגרום לשינויים במחירי הנפט ולהשפעות נוספות על השוק הגלובלי. ההשלכות יכולות להיות רחבות ולכלול תוצאות כלכליות למדינות רבות שתלויות ביבוא ויצוא דרך הים התיכון והים האדום. הסכסוך יכול להוביל לשינויים בעלויות הביטוח של כלי שייט, ולהשפיע על רווחיות של חברות ספנות. חברות שיצטרכו לשנות את מסלולי השייט שלהן עלולות להיתקל בהוצאות גבוהות יותר ובאיחורים במסירת המטען. הסכסוך עלול להשפיע על תנודתיות המניות בבורסות העולמיות, כאשר משקיעים עשויים לחפש מקלט בנכסים נחשבים לבטוחים יותר כמו זהב או אגרות חוב ממשלתיות.

חברת צים (ZIM), חברת הספנות הישראלית, גם כן נמצאת תחת לחץ ומשנה את אסטרטגיות הפעולה שלה בעקבות המצב. החברה נאלצת להתמודד עם עליית מחירי המכולות והתקדמות האיומים, וכתוצאה מכך, המניה חוותה תנודות בשוק ההון. המצב הנוכחי מצביע על השפעה ניכרת על הסחר הימי ועל הכלכלה העולמית בכללותה. חברות ספנות נאלצות להתמודד עם תוספת הוצאות ביטוח, שינוי מסלולים ואף ביטול עגינה בנמלים מסוימים. ההשלכות של כך על המשק הישראלי רבות, וניתן לצפות שהשפעה זו תימשך לאורך זמן ותגרום לשינויים נוספים בענף.

בשבוע האחרון, חברות ספנות מרכזיות חוו השפעות ניכרות על מניותיהן כתוצאה מהמתחים בים האדום ובמזרח התיכון. מעקב אחרי המצב הבינלאומי והשפעתו על שוק ההון מעלה כמה דוגמאות בולטות:

  1. מארסק (MAERSK-B): החלטתה של חברת מארסק, אחת מחברות הספנות המובילות בעולם, להשעות את פעילותה דרך ים סוף ותעלת סואץ "עד הודעה חדשה", הביאה לעליות במחירי המשלוחים ולהשפעה על מניותיה. ההשעיה נובעת מתקיפת אחד מספינותיה ומהעלאת חששות ביטחוניים באזור​​, המניה של החברה עלתה במעל ל-26% מאז תחילת דצמבר​​.

  2. הפג לוייד (HLAG.DE): חברת הפג לוייד, ענקית נוספת בתחום הספנות, גם כן הודיעה על השעיית פעילותה בתעלת סואץ ובים סוף. המניה של החברה עלתה במעל ל-65% מאז אמצע דצמבר​​.

  3. צים (ZIM): חברת הספנות הישראלית צים, המפעילה קווים לנמלים במזרח התיכון ובישראל, רשמה עלייה של מעל ל-79% במחיר מניותיה מאז תחילת דצמבר.

  4. סטאר באלק קריירז (SBLK): חברת הספנות היוונית סטאר באלק קריירז, המתמקדת בתחבורת סחורות גדולות, חוותה עלייה של 10% במחיר המניה שלה בדצמבר​​.

  5. נאביוס מריטיים פרטנרס (NMM) וגלובל שיפ ליס (GSL): חברות ספנות קטנות יותר כמו נאביוס מריטיים פרטנרס וגלובל שיפ ליס גם הן רשמו עליות בשווי המניות שלהן, בכ-16% ו-14% בהתאמה​​.

ספניה של חברת מארסק מלווה ע"י ספינות קרב ששומרות עליה

המצב בים סוף וההשפעות הביטחוניות והלוגיסטיות שלו משפיעים באופן משמעותי על חברות הספנות ועל שוק ההון. העליות בעלויות השילוח והשינויים במסלולי השילוח מובילים לעליות במחירי המניות של חברות אלו. המצב מחייב הן את החברות והן את המשקיעים להיערך בהתאם למציאות המשתנה.

 

פתרונות ואסטרטגיות להתמודדות

דיאלוג דיפלומטי: ישראל ומדינות בינלאומיות עשויות לנסות לפתור את המצב באמצעות דיאלוג דיפלומטי ומגעים בינלאומיים לצורך הפחתת המתחים ומניעת הסלמה נוספת.

הגברת הנוכחות הצבאית והביטחונית בים: ייתכן ותהיה צורך בהגברת הנוכחות הצבאית והביטחונית בים התיכון והים האדום כדי להבטיח את אינטרסים של מדינות האזור ולמנוע התקפות על כלי שייט אזרחיים.

פיתוח מערכות הגנה ותגובה מהירה: פיתוח מערכות הגנה ימיות מתקדמות ויכולת תגובה מהירה לאיומים יכולים להוות חלק מאסטרטגיית ההתמודדות עם האיומים הימיים.

חיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים: חיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום הביטחון הימי יכול לסייע במיגור האיומים ובשמירה על יציבות האזור.

בעידן של אי-ודאות גוברת, המציאות המורכבת במזרח התיכון מעמידה את ישראל והעולם המערבי בפני אתגרים רבים. האיומים המתמשכים של חיזבאללה והחות'ים, בתמיכת איראן, על תשתיות ימיות חיוניות וסחר עולמי מעלים את הסיכון לסכסוך רחב יותר אשר ישפיע על יציבות האזור ועל הכלכלה העולמית. התגובה של ישראל, שמחזקת את יכולות ההגנה והתקיפה שלה, יחד עם מאמצים בינלאומיים לדיאלוג ופתרון דיפלומטי, קריטיים לשמירה על יציבות ובטחון במזרח התיכון.

השפעות המתיחות והאיומים על שוק ההון ועל ענף הספנות מראות את הצורך בגישה רב-תחומית שכוללת כוח צבאי, מודיעין, דיפלומטיה ותוכניות כלכליות. המצב מחייב פעולה מתואמת ומשולבת כדי להתמודד עם האיומים ולשמור על יציבות וביטחון באזור ובעולם.

מקורות:

פייננשל טיימס

יאהו פייננס

או.אי.סי.די

פוקס ביזנס

סי אן אן

רויטרס

ניו יורק טיימס

   *הכותב משמש כעובד בחברת אינטראקטיב שירותי בורסה
בע"מ (להלן: "החברה"). כל האמור והמוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד ואינו מהווה
ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או המלצה כלשהי למסחר בשוק ההון המתחשבים בנתונים
ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך ו/או נכסים
פיננסים מכל סוג, מדדים וכיו"ב. כמו כן, המידע המוצג בכתבה לעיל אינו מהווה תמריץ
ו/או המלצה ו/או ייעוץ לפעול בדרך כלשהי בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור
בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג
בה. הנתונים המוצגים בכתבה אינם מהווים ערובה או מדד כלשהו לתוצאות ותשואות
עתידיות. הניתוח שבוצע לעיל הינו רק על בסיס מידע פומבי ציבורי וללא שיח עם החברות
המוזכרות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים
ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פעילות בשוק ההון דורשת ידע, הבנת סיכונים ומיומנות.
כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
החברה ו/או הכותב עשויים להחזיק חלק מניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים
לעיל.

80.79.6.161
דילוג לתוכן