מאת: אסף קופפר

שוקי ההון העולמיים ממשיכים לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות הביטחוניות בין ישראל לאיראן, על רקע הסלמה שמטילה אי-ודאות אזורית ומעלה שאלות מהותיות על כוונות ארצות הברית. התגובה בשווקים עד כה נשמרת יחסית מתונה, בעיקר בשל ההערכה כי מדובר בעימות ממוקד ובשל אמון ביכולת ההרתעה של ישראל. השאלה המרכזית שמרחפת מעל הכל היא האם ארצות הברית תצטרף לעימות צבאי, ומה תהיה המשמעות הכלכלית של מהלך כזה. התשובה לכך עדיין לא חד-משמעית, אך כל התפתחות מדינית או צבאית מצד וושינגטון עשויה לשנות את תמונת הסיכון בצורה מהותית.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שידר מסר תקיף כלפי איראן וחזר על עמדתו החד משמעית לפיה לא יאפשר לה להשיג נשק גרעיני. הוא הבהיר כי אינו שוקל כרגע הפסקת אש, אלא דורש מאיראן להסכים להסכם שימנע כל חימוש גרעיני בעתיד. טראמפ אף קרא לתושבי טהראן להתפנות, אמירה שנתפסה כניסיון להגביר לחץ פסיכולוגי על ההנהגה האיראנית. עם זאת, מאחורי הקלעים ממשיכים שליחיו לפעול מול גורמים איראניים בניסיון לבדוק אפשרות להסדרה דיפלומטית. הדבר מעיד על כך שהממשל מותיר לעצמו מרחב פעולה לשני הכיוונים – תקיפה או הסדרה.

טראמפ עזב מוקדם את פסגת ה-G7 בקנדה והורה לצוותו להיערך לדיונים ביטחוניים אינטנסיביים. נושאת מטוסים אמריקאית כבר עושה דרכה לאזור, והפנטגון העלה את רמת הכוננות. אף שממשלת ארה”ב טוענת כי מדובר בפריסה הגנתית בלבד, הסימנים בשטח עשויים להצביע על מוכנות לכניסה לתרחיש צבאי אם תתקבל החלטה. טראמפ עצמו נמנע מלפרט מה יהיה הטריגר להתערבות צבאית ישירה, אך ההצהרות האחרונות שלו מותירות את האפשרות פתוחה.

הפער שבין המסרים הלוחמניים של טראמפ לבין ההימנעות ממעורבות ישירה יוצר סביבה של חוסר בהירות. כל תזוזה מהותית במדיניות האמריקאית, בעיקר מעבר ממעורבות דיפלומטית לפעולה צבאית, עשויה לשנות באופן דרמטי את ההתנהלות הכלכלית בשווקים. אם ארצות הברית תצטרף לעימות – ובמיוחד אם תחליט לתקוף מתקנים תת-קרקעיים כמו פורדו – צפויה עלייה חדה במחירי הנפט, ירידות במניות עתירות סיכון ועלייה בפרמיות הסיכון.

תרחיש נוסף, שבו תימשך מדיניות הלחץ אך ללא פעולה צבאית ישירה, עשוי לאפשר חזרה הדרגתית לאיזון. במקרה כזה, התייצבות מחירי האנרגיה וירידה במתיחות תתרום להאטת התנודתיות. עם זאת, תחומי פעילות רגישים כמו תעופה, אנרגיה ושווקים מתעוררים צפויים להמשיך ולחוות אי-יציבות גבוהה כל עוד הסיכון האסטרטגי לא הוסר לחלוטין.

ההשלכות הנוכחיות מורגשות באופן מיידי בענפים מסוימים. מניות של חברות ביטחוניות, הן בישראל והן בארה”ב, רשמו עליות חדות על רקע הערכות לגידול בתקציבים צבאיים. לעומת זאת, חברות תעופה ותיירות הציגו ירידות שערים בשל החשש מהתרחבות מעגל הלחימה. מחירי הנפט הגולמי טיפסו בכ-6% אך שמרו על יציבות יחסית, סביב רמות של 73.5 דולר לחבית. בשוק המט”ח נרשמה התחזקות לדולר ולפרנק השווייצרי, במקביל לירידות בערכם של מטבעות השווקים המתעוררים.

למרות הרקע המתוח, ישראל ממשיכה לשדר יציבות יחסית. מערכות ההגנה האווירית פועלות ביעילות, והניהול המדיני ניכר בזהירותו. הגישה התקיפה בשטח משולבת עם פעילות דיפלומטית זהירה מול המעצמות, ומאפשרת שמירה על שגרת חיים כלכלית כמעט מלאה. מדדים מרכזיים בתל אביב לא רשמו ירידות חדות, והתנהגות השוק המקומי משקפת תחושת שליטה ולא תחושת חירום כלכלית.

השאלות הגדולות שנותרו פתוחות נוגעות לעתיד התגובה האמריקאית. האם תתרחש הסלמה, או שמא יושג פתרון מדיני שימנע הידרדרות כוללת? כל הצהרה, תזוזת כוחות או התפתחות דיפלומטית ימשיכו לעצב את האווירה הכלכלית, ולשקף את המתח שבין סיכון ביטחוני לבין עמידות כלכלית. ההתפתחויות בימים הקרובים יהיו קריטיות לא רק מבחינה גיאופוליטית – אלא גם בכל הקשור ליציבות הפיננסית הבינלאומית.

מקורות:

בלומברג

יאהו פייננס