שי ג’ינפינג פתח את הדלת מחדש לאמריקה – והשווקים כבר מריחים טריליונים

מאת: אסף קופפר

בזמן שהעולם התרגל לדבר על "מלחמה כלכלית" בין ארה"ב לסין, הפסגה הדרמטית בין דונלד טראמפ לשי ג’ינפינג בבייג’ינג סיפקה לפתע תמונה אחרת לגמרי. מול שורה של מנכ"לים אמריקאים מהחזקים בעולם, שי שלח מסר ברור: סין לא מתכוונת להיסגר – אלא דווקא לפתוח את שעריה מחדש להשקעות, סחר ושיתופי פעולה עם החברות האמריקאיות הגדולות ביותר.

האמירה הזו מגיעה בתקופה רגישה במיוחד. מלחמת הסחר, מגבלות השבבים, הסנקציות סביב AI והמאבק על טאיוואן יצרו בשנים האחרונות תחושה שהכלכלה העולמית מתפצלת לשני גושים יריבים. אבל עצם העובדה שמנכ"לים כמו אילון מאסק מטסלה (TSLA), טים קוק מאפל (AAPL), ג’נסן הואנג מאנבידיה (NVDA) וקלי אורטברג מבואינג (BA) הגיעו יחד עם טראמפ לבייג’ינג, מאותתת שמשהו עמוק יותר קורה מאחורי הקלעים.

עבור סין, מדובר במהלך אסטרטגי רחב בהרבה מסתם ניסיון לשפר יחסים דיפלומטיים. הכלכלה הסינית סובלת מהאטה משמעותית, משבר נדל"ן עמוק, ירידה בצריכה המקומית ובריחת הון מצד משקיעים זרים. שי מבין שבזמן שסין עדיין מתקשה לייצר את שבבי ה-AI המתקדמים ביותר בכוחות עצמה, היא לא יכולה להרשות לעצמה לנתק לחלוטין את הקשר עם חברות הטכנולוגיה האמריקאיות.

במקביל, גם לארה"ב יש אינטרס ברור לשמור על קשרים כלכליים עם בייג’ינג. למרות כל הדיבורים על "דה-קפלינג", חברות אמריקאיות עדיין תלויות מאוד בשוק הסיני – גם כמרכז ייצור וגם כשוק צרכני עצום. אפל ממשיכה לייצר חלק גדול מהמכשירים שלה בסין, טסלה תלויה במפעל שנגחאי שלה, ואנבידיה נאבקת לשמור על גישה לשוק ה-AI הסיני למרות מגבלות הייצוא של וושינגטון.

הנושא המרכזי בפגישה היה למעשה כסף, ולא אידיאולוגיה. טראמפ הגיע לבייג’ינג עם מטרה ברורה: להחזיר עסקאות ענק לארה"ב ולצמצם את הלחץ הכלכלי שנוצר מהמלחמה במזרח התיכון ומשיבושי הסחר. לפי הדיווחים, הצדדים דנו בהרחבת רכישות של נפט אמריקאי, חידוש יבוא תוצרת חקלאית אמריקאית ואף עסקאות ענק בתחום התעופה שיכולות לכלול הזמנות חדשות של מטוסי בואינג.

אחד הסימנים המעניינים ביותר היה דווקא בתחום החקלאות. סין חידשה רישיונות יבוא למאות מפעלי בקר אמריקאיים, צעד שמסמן ניסיון ממשי להפשיר את היחסים הכלכליים. מבחינת וושינגטון, מדובר במסר חשוב במיוחד לקראת הבחירות, משום שסקטור החקלאות האמריקאי נפגע קשות בשנים האחרונות מהמכסים ומהירידה ביצוא לסין.

אבל מאחורי החיוכים והלחיצות מסתתר גם מאבק אסטרטגי עמוק. שי הזהיר בפגישה כי סוגיית טאיוואן עלולה להוביל ל"עימות" אם תנוהל בצורה לא נכונה. במקביל, שני הצדדים דנו גם במיצרי הורמוז ובמשבר האנרגיה העולמי. לפי הבית הלבן, שי הבהיר שסין מתנגדת למיליטריזציה של המיצר ואף הביעה עניין ברכישת יותר נפט אמריקאי – מהלך שיכול להפחית בעתיד את התלות של בייג’ינג בנפט מהמזרח התיכון.

עבור המשקיעים, הפסגה הזו נתפסת כניסיון לייצר יציבות חדשה בשווקים הגלובליים. מניות הטכנולוגיה הגיבו בזהירות חיובית, במיוחד אנבידיה, לאחר שג’נסן הואנג הצטרף ברגע האחרון למשלחת. בשוק מבינים שכל הקלה במלחמת השבבים בין וושינגטון לבייג’ינג יכולה לשחרר מחדש ביקושים עצומים לחומרת AI, שרתים ותשתיות מחשוב.

גם שוק המט"ח הגיב במהירות. היואן התחזק והבנקים הגדולים כבר החלו לעדכן תחזיות אופטימיות יותר למטבע הסיני, מתוך הערכה שהפסגה עשויה להוביל לזרימת הון מחודשת לסין. במקביל, חברות אמריקאיות רואות הזדמנות לחזור להתרחב בשוק הסיני אחרי שנים של אי ודאות רגולטורית.

בסופו של דבר, הפגישה בבייג’ינג ממחישה עד כמה הכלכלה העולמית עדיין מחוברת, גם בעידן של מתיחות גיאופוליטית קיצונית. ארה"ב וסין אולי נאבקות על שליטה בטכנולוגיה, ב-AI ובמסחר העולמי – אבל שתיהן גם מבינות שהמחיר של נתק מוחלט עלול להיות כבד מדי עבור הכלכלה העולמית כולה.

מקורות:

בלומברג