המרוץ לסופר-אינטליגנציה כבר החל ומי שיגיע ראשון עשוי לכתוב מחדש את חוקי הכלכלה

מאת: אסף קופפר

דניאל קוקוטיילו, חוקר לשעבר ב-OpenAI שעסק בניתוח סיכונים והשלכות של בינה מלאכותית מתקדמת, הפך לאחרונה לאחת הדמויות הבולטות בשיח על עתיד התחום. בראיון מהימים האחרונים הוא מציג תמונה מטרידה אך גם מרתקת של מה שעשוי לקרות בשנים הקרובות. קוקוטיילו טוען כי ויתר על הטבות בשווי של כ-2 מיליון דולר כדי שיוכל לדבר בחופשיות על מה שראה ועל התחזיות שלו. חשוב להדגיש כי אלה הערכותיו ודעותיו, אך הן מציגות שאלה שקשה להתעלם ממנה: מה יקרה אם בתוך שנים מעטות מחשבים יוכלו לבצע כמעט כל עבודה אינטלקטואלית שאדם מבצע כיום?

קוקוטיילו אינו מזהיר רק מפני תרחיש קיצוני שבו הבינה המלאכותית יוצאת משליטה. הסיפור המעניין יותר בדבריו הוא העולם שעשוי להיווצר עוד לפני כן – עולם שבו מערכות AI מתחילות לבצע חלק גדול מהמשימות שעליהן מבוססת הכלכלה המודרנית.
לפי התרחיש שקוקוטיילו מתאר, השינוי לא יתחיל ברובוטים שמחליפים את כל בני האדם ביום אחד. הוא יתחיל בשקט, בתוך המחשב של כל עובד. מתכנת יקבל סוכן AI שכותב, בודק ומתקן קוד. עורך דין יקבל מערכת שקוראת אלפי מסמכים בתוך דקות. רופא ייעזר בכלי שמנתח בדיקות ומאמרים רפואיים, ומנהל יקבל עוזר שמסכם שיחות, בונה תחזיות ומציע החלטות. בהתחלה האדם יישאר במרכז, אך ככל שהמערכות ישתפרו, תפקידו עשוי לעבור מביצוע העבודה לפיקוח עליה – ובהמשך ייתכן שגם חלק מהפיקוח עצמו יעבור אוטומציה.

כאן מתחיל הדיון הפילוסופי האמיתי. במשך מאות שנים העבודה לא הייתה רק דרך להתפרנס, אלא גם מקור לזהות, מעמד, משמעות ושייכות. אם מערכת AI מסוגלת לבצע עבודה של עשרה מתכנתים, חמישה אנליסטים או מחלקת שירות שלמה, החברה אינה מתמודדת רק עם שיפור בפריון. היא נדרשת לשאול כיצד מחלקים הכנסה בעולם שבו פחות עובדים נדרשים לייצור אותה כמות של ערך. האם שבוע העבודה יתקצר? האם שכר בסיס אוניברסלי יהפוך להכרחי? האם אנשים יוכלו להשקיע יותר זמן במשפחה, ביצירה ובלימודים – או שהעושר יתרכז בידי מספר קטן של חברות שמחזיקות במודלים ובתשתיות?

זו גם הסיבה שהמרוץ בין OpenAI, אנתרופיק, xAI, גוגל ומטא אינו רק תחרות על צ'אטבוט טוב יותר. לפי התזה שמציג קוקוטיילו, החברות הללו מנסות להגיע למערכות שיוכלו להאיץ בעצמן מחקר מדעי, פיתוח תוכנה ושיפור של מודלי AI נוספים. אם חברה אחת תגיע ראשונה למערכת שמסוגלת לבצע עבודה של אלפי חוקרים ומהנדסים, היא עשויה לפתוח פער שקשה מאוד לסגור. מערכת כזו יכולה לסייע לה לבנות את הדור הבא מהר יותר, להוזיל את עלויות הפיתוח וליצור מוצרים חדשים לפני שהמתחרות מספיקות להגיב. במובן הזה, "מי שמגיע ראשון" אינו זוכה רק במוצר מוביל – הוא עשוי לזכות במכונה שמייצרת עבורו יתרון נוסף בכל יום.

שוק ההון, המרוץ הזה מדגיש מספר שכבות של פעילות ותלות הדדית בין חברות שונות לאורך שרשרת הערך. אנבידיה (NVDA) מספקת את המעבדים שעליהם מאמנים ומפעילים את המודלים, וטאיוואן סמיקונדקטור (TSM) מייצרת חלק גדול מהשבבים המתקדמים ביותר. ברודקום (AVGO) ומארוול (MRVL) מספקות שבבים מותאמים ורכיבי תקשורת שמאפשרים לעשרות אלפי מעבדים לעבוד כמערכת אחת. אורקל (ORCL), אמזון (AMZN), מיקרוסופט (MSFT), אלפאבית (GOOGL) וקורוויב (CRWV) בונות ומפעילות את מרכזי הנתונים שבהם מתרחש המרוץ. לצד אלה, קיימים גם צווארי בקבוק קריטיים: חברות ציוד לייצור שבבים כמו ASML, יצרניות זיכרון כגון מיקרון (MU) ו-SK הייניקס (SKHY), וכן ספקיות רכיבים ותשתיות נוספות שבלעדיהן לא ניתן להרחיב את קיבולת המחשוב בקצב הנדרש. אם הביקוש למחשוב ימשיך לעלות, התלות בכל אחד מהחוליות הללו עשויה להפוך למשמעותית יותר.

השכבה הבאה היא החברות שמנסות לתרגם את היכולת הטכנולוגית ליישומים עסקיים בפועל. מטא (META) מנסה להכניס סוכני AI למיליארדי משתמשים ועסקים, בעוד פלנטיר (PLTR) משלבת מערכות AI בתהליכי קבלת החלטות של ממשלות וארגונים גדולים. חברות תוכנה נוספות פועלות לפתח מערכות שמבצעות משימות כמו שירות לקוחות, ניתוח נתונים, אבטחת מידע, מכירות ופיתוח מוצרים. אם התחזית של קוקוטיילו לגבי קצב השיפור תתקרב למציאות, השאלה לא תהיה רק אילו חברות משתמשות ב-AI, אלא אילו חברות מסוגלות לבנות מחדש את כל מודל הפעילות שלהן סביב פחות עובדים, החלטות מהירות יותר ועלות תפעול נמוכה משמעותית.

אך המנצחות של השלב הראשון לא בהכרח יהיו המנצחות של השלב האחרון. אם AI יאפשר לכל עסק לכתוב תוכנה, לייצר תוכן ולנתח מידע כמעט בחינם, חלק מהיתרונות של חברות תוכנה קיימות עלולים להישחק. מוצרים שנמכרו בעבר במאות דולרים בחודש עשויים להפוך לפונקציה פשוטה בתוך סוכן דיגיטלי. חברות עם מידע ייחודי, קשר ישיר ללקוחות, מותג חזק או תשתית פיזית עשויות לשמור על יתרון, בעוד חברות שמוכרות בעיקר עבודה אינטלקטואלית שחוזרת על עצמה עלולות לעמוד בפני לחץ כבד. לכן מהפכת ה-AI אינה רק סיפור של צמיחה – היא גם תהליך של העברת ערך מענף אחד לאחר.

הנקודה החשובה ביותר בדבריו של קוקוטיילו היא שהעתיד עשוי להגיע לא כאירוע אחד דרמטי, אלא כסדרה מהירה של שינויים שנראים בתחילה קטנים. עוזר AI טוב יותר, אחריו סוכן שמסיים משימה שלמה, אחריו מערכת שמנהלת צוות של סוכנים – עד שיום אחד נגלה שמבנה העבודה, החינוך והכלכלה השתנה לחלוטין. ייתכן שהתחזיות שלו יתבררו כמוגזמות, וייתכן שההתקדמות תהיה איטית ומורכבת יותר. אך אם אפילו חלק מהתרחיש יתממש, השאלה הגדולה של העשור לא תהיה האם להשתמש בבינה מלאכותית, אלא מי ישלוט בה, מי ייהנה מהערך שהיא יוצרת, ומה יעשו בני האדם בעולם שבו אינטליגנציה כבר אינה משאב נדיר.

מקורות:

הראיון ששודר בערוץ היוטיוב The Diary Of A CEO