תוכנית החילוץ של טראמפ מסתבכת: ואיך חוסר הוודאות דוחף את הנאסד"ק לעליות?

הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על "Project Freedom" – יוזמה אמריקאית לליווי ספינות דרך מיצרי הורמוז נועדה לשדר שליטה ולייצר פתרון למשבר האנרגיה הגלובלי. בפועל, היא יצרה יותר שאלות מתשובות, אך באופן מפתיע גם תרמה לעליות בשווקים. חוזים על המדדים בארה"ב טיפסו, כאשר הנאסד"ק הוביל עם עלייה של כ-0.4%, מה שמעיד כי המשקיעים מפרשים את המהלך פחות כהסלמה ויותר כסימן ראשון לניסיון אמריקאי לייצב את המצב.

מאז תחילת המלחמה, מיצרי הורמוז – אחד מנתיבי הסחר החשובים בעולם הפכו לזירת עימות ישירה בין ארה"ב לאיראן. התנועה הימית ירדה כמעט לאפס, כאשר התקפות חוזרות על מכליות וספינות סוחר הפכו את המעבר למסוכן מדי עבור רוב השחקנים. גם לאחר הכרזת טראמפ, התקיפות נמשכות, כולל פגיעות בכלי שיט ודיווחים על מוקשים ימיים, מה שמחדד את הפער בין הצהרות מדיניות לבין המציאות המבצעית בשטח.

הבעיה המרכזית בתוכנית האמריקאית היא חוסר השקיפות. טראמפ הצהיר כי ארה"ב תלווה ספינות "בבטחה", אך לא סיפק פרטים אופרטיביים ברורים. מי יקבל עדיפות? האם תהיה ליווי צבאי מלא? ומה יקרה במקרה של חיכוך ישיר עם איראן? חוסר הבהירות הזה עשויי ליצור סיכון גבוה עבור חברות הספנות, אך בשווקים הפיננסיים הוא מתורגם דווקא לאופטימיות זהירה – כי עצם קיומה של תוכנית נתפס כצעד ראשון לכיוון פתרון.

כאן נכנסת הדינמיקה שמסבירה את העליות בנאסד"ק. שוק המניות, ובמיוחד מניות טכנולוגיה, רגיש מאוד למחירי אנרגיה ולציפיות אינפלציוניות. כל סימן לכך שהמשבר בהורמוז עשוי להיפתר – אפילו אם הוא חלקי בלבדיכול להפחית את החשש מהמשך עלייה חדה במחירי הנפט. כאשר מחירי האנרגיה מתייצבים או מפסיקים לעלות במהירות, הסיכוי להידוק מוניטרי מצד הפד' יורד, וזה תומך במיוחד במניות צמיחה.

בנוסף, המשקיעים מפרשים את המהלך גם דרך פריזמה גיאופוליטית רחבה יותר. לצד "Project Freedom", ישנם דיווחים על התקדמות מסוימת בשיחות בין ארה"ב לאיראן. גם אם מדובר באיתותים ראשוניים בלבד, השוק נוטה להגיב במהירות לכל רמז לדיפלומטיה. במילים אחרות, לא התוכנית עצמה מייצרת את העליות – אלא הציפייה שהיא עשויה להיות חלק ממהלך רחב יותר של דה-אסקלציה.

מבחינת איראן, התוכנית נתפסת כהסלמה. גורמים בטהרן כבר הזהירו כי כל התערבות אמריקאית ישירה עלולה להיחשב כהפרת הפסקת אש. המשמעות היא שהסיכון להסלמה עדיין קיים, ואף משמעותי. איראן ממשיכה להשתמש באסטרטגיה אסימטרית – פגיעה נקודתית בספינות, יצירת סיכון ביטוחי גבוה ושיבוש מתמשך של שרשראות אספקה מה שעלול להקשות על החזרת הפעילות לשגרה.

במקביל, השוק הגלובלי כבר מתארגן מחדש. חברות ספנות רבות מעדיפות להמתין מחוץ לאזור, בעוד חלק מהביקוש לאנרגיה מתחיל לזרום לכיוון ארה"ב. מכליות משנות מסלול ומפליגות לנמלים אמריקאיים, מתוך הבנה שיציבות גיאופוליטית שווה ערך לאספקה בטוחה. בכך, האסטרטגיה האיראנית של חסימת המיצר מתחילה לאבד אפקטיביות ואף עלולה לפגוע בה כלכלית.

עם זאת, המעבר הזה אינו מיידי. תשתיות הייצוא בארה"ב מוגבלות, והובלה למרחקים ארוכים מייקרת את העלויות. מדינות באסיה ובאירופה עדיין תלויות במזרח התיכון, ולכן כל עיכוב בהורמוז ממשיך להפעיל לחץ על הכלכלה העולמית. המשמעות היא שהשווקים נמצאים בין שני כוחות מנוגדים – אופטימיות לגבי פתרון עתידי, מול סיכון ממשי בהווה.

אנליסטים מזהירים כי השוק עלול להיות אופטימי מדי. כפי שנראה בתגובה הראשונית לנפט – ירידה חדה שלא החזיקה יש פער בין תגובת האלגוריתמים לבין הערכת הסיכון האמיתית. אם "Project Freedom" לא יתורגם לשיפור בפועל בתנועת הספינות, הסנטימנט עלול להתהפך במהירות.

בסופו של דבר, העליות בנאסד"ק אינן נובעות מפתרון, אלא מציפייה לפתרון. זהו שוק שמגיב קדימה, לא להווה. אך כל עוד הורמוז נשאר משותק בפועל, וכל עוד הסיכון להסלמה קיים, התנודתיות תישאר גבוהה והמשקיעים ימשיכו לנוע בין תקווה לחשש.

מקורות:

בלומברג 

יאהו פיננס