ענקיות הטכנולוגיה משנות את וול סטריט: כך מרוץ ה-AI הפך למכונת חוב של טריליונים

מאת: אסף קופפר

במשך שנים, ענקיות הטכנולוגיה שלטו בוול סטריט בזכות מודל כמעט מושלם: רווחיות עצומה, הררי מזומנים וצמיחה שמומנה בעיקר מתוך ההכנסות שלהן עצמן. אבל מרוץ ה-AI משנה את כללי המשחק במהירות מסחררת. כעת, אותן חברות שבעבר כמעט לא היו זקוקות למימון חיצוני, מגייסות עשרות מיליארדי דולרים דרך שוק האג"ח וההלוואות כדי לבנות את תשתית הבינה המלאכותית של העתיד.

המהלך הזה משנה לא רק את סקטור הטכנולוגיה, אלא גם את שוק האשראי העולמי, את שוק האנרגיה, את תחום השבבים ואפילו את אסטרטגיות ההשקעה של קרנות פנסיה ובנקים. מבחינת וול סטריט, מדובר באחד מגלי ההשקעות האגרסיביים ביותר מאז ימי בועת הדוט-קום – רק שהפעם, מאחורי ההוצאות עומדות החברות החזקות והרווחיות בעולם.

הטריגר המרכזי הוא המלחמה על שליטה בתחום ה-AI הגנרטיבי. אמזון (AMZN), מטא (META), אלפאבית (GOOGL) ומיקרוסופט (MSFT) הודיעו כי יוציאו יחד יותר מ-650 מיליארד דולר בשנת 2026 בלבד על דאטה סנטרים, שרתים, ציוד תקשורת ותשתיות מחשוב לבינה מלאכותית. מדובר במספרים חסרי תקדים, שמזכירים יותר פרויקטי תשתית של מדינות מאשר השקעות של חברות טכנולוגיה.

כדי לממן את המרוץ הזה, החברות פונות יותר ויותר לשוק החוב. אמזון ביצעה השנה גיוס אג"ח ענק באירופה ובארה"ב בהיקף כולל של יותר מ-50 מיליארד דולר, בעוד מטא גייסה 25 מיליארד דולר נוספים דרך אג"ח בדירוג השקעה. גם אורקל (ORCL) מרחיבה בצורה אגרסיבית את החוב שלה כדי לממן הקמת מרכזי נתונים חדשים ברחבי ארה"ב, במטרה להפוך לאחת מספקיות תשתית ה-AI המרכזיות בעולם.

הכסף הזה לא נועד רק לבנייה של מבנים. החלק היקר באמת נמצא בתוך הדאטה סנטרים: שבבי AI מתקדמים, מערכות זיכרון, מערכות קירור וצריכת אנרגיה עצומה. אנבידיה (NVDA) הפכה לאחת הנהנות המרכזיות מהמרוץ הזה, כאשר כל גל גיוס חוב חדש בוול סטריט מתורגם בפועל להזמנות חדשות של מעבדי AI בשווי מיליארדי דולרים. גם AMD) AMD), ברודקום (AVGO), מיקרון (MU)  וחברות תשתית חשמל וקירור עשויות להנות מההשקעות האדירות הללו.

המרוץ הזה יוצר גם שינוי עמוק במבנה הפיננסי של סקטור הטכנולוגיה. בעבר, חברות טכנולוגיה ניסו להימנע ככל האפשר ממינוף גבוה. כעת, הן מבינות שהסיכון האמיתי הוא דווקא להישאר מאחור במרוץ ה-AI. במילים אחרות, וול סטריט מוכנה כיום לסלוח על חוב עצום – כל עוד הוא מיועד להרחבת יכולות בינה מלאכותית.

אחת התופעות המסקרנות ביותר היא השימוש הגובר ב-SPV – חברות ייעודיות שמוקמות במיוחד לצורך מימון ציוד AI ותשתיות. המבנה הזה מאפשר לחברות לגייס חוב עצום מחוץ למאזן הרשמי שלהן, מבלי לפגוע משמעותית בדירוג האשראי. xAI של אילון מאסק, למשל, פועלת דרך מבנים כאלה כדי לרכוש שבבים ולהחזיר אותם חזרה לחברה.

אבל לצד ההתלהבות, יש גם חששות הולכים וגוברים. אנליסטים רבים מזהירים כי העולם עלול להיכנס לעודף קיבולת עצום אם הביקוש ל-AI לא יצמח בקצב שמצפים לו כיום. החשש מזכיר מאוד את שנות הדוט-קום, אז חברות תקשורת לוו מיליארדים כדי להקים תשתיות אינטרנט שבסופו של דבר לא נוצלו במלואן במשך שנים.

בנוסף, ככל שיותר כסף זורם לאג"ח של ענקיות הטכנולוגיה, כך נפגעת היכולת של חברות אחרות לגייס הון בזול. המשמעות היא שה-AI לא רק משנה את הטכנולוגיה אלא גם מתחיל לעוות את שוק האשראי כולו. לפי הערכות JPMorgan, חוב הקשור לדאטה סנטרים של AI עשוי להגיע עד 2030 ליותר מ-20% משוק האג"ח הקונצרני בדירוג השקעה בארה"ב.

ובכל זאת, בניגוד לבועות עבר, החברות שמובילות את המרוץ הנוכחי הן מהמכניסות והרווחיות בעולם. גוגל, מטא ואמזון עדיין מייצרות עשרות מיליארדי דולרים בתזרים מזומנים מדי רבעון. לכן, רבים בוול סטריט מאמינים שהחוב הנוכחי אינו סימן לחולשה – אלא נשק אסטרטגי במאבק על השליטה בעידן הבינה המלאכותית.

בסופו של דבר, השאלה הגדולה היא האם ההשקעות האדירות הללו אכן ייצרו מהפכת AI שתצדיק את טריליוני הדולרים שנשפכים כיום על שרתים, שבבים ודאטה סנטרים. אם כן, ייתכן שהעולם נמצא רק בתחילתה של מהפכת תשתיות טכנולוגית חסרת תקדים. אם לא, וול סטריט עלולה לגלות שהמרוץ לבינה מלאכותית הפך גם למרוץ מסוכן של חובות.

מקורות:

בלומברג