האם הבורסה הקוריאנית הפכה לקזינו של ה-AI ולמה המשקיעים בוול סטריט צריכים להיות מודאגים?

מאת: אסף קופפר

במשך עשרות שנים נחשבה הבורסה של דרום קוריאה לאחד המדדים האמינים ביותר לבריאותה של הכלכלה העולמית. כשהיצוא הקוריאני התחזק, מניות השבבים עלו והמשקיעים הבינו שהביקוש למחשבים, טלפונים, מכוניות ומוצרי אלקטרוניקה משתפר. כשהשוק הקוריאני נחלש, הוא סיפק לעיתים אזהרה מוקדמת מפני האטה עולמית. אלא שבחודשים האחרונים משהו השתנה. מדד הקוספי כבר אינו נע בעיקר בהתאם ליצוא, למטבע המקומי או למחזור העסקים, אלא מושפע יותר ויותר מהימורים ממונפים על שתי חברות בלבד – סמסונג אלקטרוניקס ו-SK הייניקס.

שתי יצרניות השבבים הפכו ללב הפועם של שוק המניות הקוריאני בזכות הביקוש האדיר לזיכרונות המיועדים למערכות בינה מלאכותית. SK הייניקס נחשבת לאחת הספקיות המרכזיות של זיכרונות HBM, שמותקנים לצד המעבדים של אנבידיה ומשמשים להעברת כמויות עצומות של מידע במהירות גבוהה. סמסונג מנסה לצמצם את הפער ולזכות בחוזים נוספים בתחום. ככל שמרכזי הנתונים של AI התרחבו, כך המשקיעים החלו לראות בשתי החברות לא עוד יצרניות זיכרון מחזוריות, אלא תשתית קריטית למהפכה הטכנולוגית הגדולה של התקופה.

ההתלהבות הזאת דחפה את השוק הקוריאני לעליות חדות, אך היא גם יצרה ריכוזיות קיצונית. סמסונג ו-SK הייניקס הגיעו יחד למשקל של יותר ממחצית ממדד הקוספי, ולכן כמעט כל תנועה חדה בשתיהן הפכה לתנועה של השוק כולו. משקיע שביקש לכאורה להיחשף לכלכלה הקוריאנית קיבל בפועל הימור כבד על מחזור ההשקעות בתשתיות AI. בנקים, חברות רכב, יצרניות סוללות וחברות תעשייה המשיכו להיסחר במדד, אך השפעתן על כיוון השוק הפכה שולית לעומת שתי ענקיות השבבים.

מה שהפך את המצב לנפיץ במיוחד הוא השימוש הגובר בקרנות ממונפות העוקבות אחר מניה בודדת. קרנות כאלה עשויות להעניק למשקיעים פי שניים מהתנועה היומית של סמסונג או SK הייניקס. כשהמניה עולה ב-5%, הקרן אמורה לעלות בכ-10%. כשהמניה יורדת, ההפסד גדל באותו האופן. כדי לשמור על רמת המינוף, מנהלי הקרנות נדרשים לקנות מניות לאחר עליות ולמכור לאחר ירידות. לכן, כאשר סכומי כסף גדולים זורמים למוצרים האלה, פעולות האיזון שלהן עלולות להעצים את הכיוון שבו השוק כבר נע.

כך נוצר מנגנון שמזין את עצמו. עלייה ב-SK הייניקס מושכת משקיעים נוספים לקרנות הממונפות, הקרנות נדרשות להגדיל את החשיפה שלהן, והביקוש הנוסף יכול לדחוף את המניה עוד יותר למעלה. בירידות קורה ההפך: המשקיעים מושכים כספים, הקרנות מוכרות כדי לצמצם את החשיפה והמכירות מעמיקות את הנפילה. כאשר מחזורי המסחר בקרנות הממונפות מגיעים לפי כמה ממחזור המסחר במניה עצמה, קשה לדעת עוד האם מחיר המניה מגיב למידע כלכלי אמיתי או פשוט לתנועות טכניות של כסף ממונף.

התוצאה היא שוק שבו תנודות של 6% או 7% ביום כבר אינן אירוע חריג. יותר ממחצית ממנגנוני עצירת המסחר שהופעלו לאורך ההיסטוריה של הקוספי התרחשו לפי הדיווח בתוך כחצי שנה בלבד. מדד שהיה מוכר בעבר בזכות הקשר שלו ליצוא, למחירי השבבים ולביצועי שוק המניות האמריקאי החל לנוע לפי דינמיקה פנימית חדשה. לעיתים הירידות בקוריאה כבר אינן מגיעות בעקבות וול סטריט – הן מתחילות בסיאול ומשפיעות לאחר מכן על אנבידיה, מיקרון, ברודקום ועל מדד השבבים האמריקאי כולו.

זהו גם מקור הבלבול הגדול עבור המשקיעים. מצד אחד, הבסיס העסקי של SK הייניקס וסמסונג עשוי להישאר חזק. הביקוש לזיכרונות HBM גבוה, מרכזי הנתונים ממשיכים להתרחב והחברות חותמות על הסכמי אספקה ארוכי טווח. מצד שני, מניות יכולות לרדת בחדות גם כאשר תחזיות הרווח משתפרות. לפי רויטרס, מכפילי הרווח של שתי החברות ירדו לרמות נמוכות במיוחד, אך השוק עדיין התקשה להתייצב. כאשר מינוף, מכירות כפויות ופדיונות מקרנות מנהלים את המסחר, מחיר נמוך אינו מבטיח שהירידות הסתיימו.

כאן נוצרת שאלת "התרנגולת והביצה" של שוק השבבים. האם מניות השבבים יורדות משום שהמשקיעים חוששים שההשקעות ב-AI הגיעו לשיא, או שהחשש מהאטה נוצר דווקא מפני שהמניות יורדות? כאשר SK הייניקס וסמסונג נופלות, המשקיעים בוול סטריט עשויים לפרש זאת כאזהרה לגבי הביקוש העתידי לשבבים. הם מוכרים בתגובה את אנבידיה (NVDA), מיקרון (MU), ברודקום (AVGO) ומארוול (MRVL). הירידות בארה"ב מחזקות לאחר מכן את החששות בקוריאה ויוצרות סיבוב נוסף של מכירות. בתוך המעגל הזה, תנועת המחירים עצמה מתחילה לייצר את הסיפור הכלכלי שמסביר אותה.

גם הרשויות בדרום קוריאה מבינות שהשוק נכנס לשלב מסוכן. הרגולטורים פועלים לעצירת השקות חדשות של קרנות ממונפות על מניות בודדות ומתכננים להגדיל משמעותית את יתרת המזומן המינימלית הנדרשת ממשקיעים המעוניינים לסחור במוצרים האלה. אלא שההתערבות מורכבת. רגולציה חריפה מדי עלולה לגרום למשקיעים למכור בבת אחת וליצור בדיוק את הקריסה שהרשויות מנסות למנוע. רגולציה חלשה מדי עלולה לאפשר למינוף להמשיך לגדול עד שהשוק ייאלץ לפרוק אותו בצורה כואבת יותר.

למרות הסיכונים, ההון הספקולטיבי אינו בהכרח חסר תועלת. ההתלהבות ממשבר השבבים אפשרה ל-SK הייניקס לבצע גיוס הון עצום בארה"ב, שיסייע לה לממן מפעלים חדשים, להגדיל את הייצור ולחזק את מעמדה בשוק זיכרונות ה-AI. כלומר, כסף שנכנס לשוק מתוך רצון להשיג רווח מהיר יכול בסופו של דבר להפוך למפעלים, לציוד ולכושר ייצור אמיתי. בכך השיגעון הפיננסי עשוי לשנות לא רק את מחיר המניה, אלא גם את מבנה התעשייה ואת מאזן הכוחות בין SK הייניקס, סמסונג ומיקרון.

עבור משקיעים ברחבי העולם, המסר אינו שהביקוש ל-AI הסתיים או שמניות השבבים איבדו את הפוטנציאל שלהן. המסר הוא שמחיריהן עשויים לנוע לזמן ממושך באופן שאינו קשור ישירות לרווחים, להזמנות או לתחזיות העסקיות. הבורסה הקוריאנית הפכה למעבדה שממחישה מה קורה כאשר סיפור צמיחה אמיתי, ריכוזיות גבוהה ומינוף קיצוני נפגשים באותו שוק. העליות יכולות להיות מהירות בהרבה מהשיפור בעסקים, אך גם הירידות עלולות להיות חריפות בהרבה מההרעה בנתונים.

בסופו של דבר, דרום קוריאה עדיין נמצאת בלב מהפכת הבינה המלאכותית. סמסונג ו-SK הייניקס מחזיקות בטכנולוגיות שהעולם זקוק להן, והביקוש לזיכרונות מתקדמים עשוי להמשיך לתמוך ברווחיהן. אך הבורסה המקומית כבר אינה רק חלון לכלכלה הגלובלית – היא הפכה לזירת מסחר שמסוגלת להשפיע בעצמה על הסנטימנט העולמי. לכן, מי שמשקיע באנבידיה, מיקרון או בכל מניית AI אחרת צריך לעקוב גם אחרי מה שמתרחש בסיאול. לא מפני שהשוק הקוריאני תמיד צודק, אלא מפני שכמות המינוף שנבנתה בו יכולה להפוך כל שינוי בסנטימנט לגל שמגיע במהירות גם לוול סטריט.

ניתן להעמיק את הכתבה עוד יותר באמצעות תיבה נפרדת שמסבירה בפשטות כיצד קרן ממונפת נאלצת לקנות בעליות ולמכור בירידות.

מקורות:

יאהו פיינס

רוייטרס