מלחמה מול איראן וההלם הכלכלי הבא: האם טראמפ מסתכן בזעזוע בכלכלה ובקלפי

מאת: אסף קופפר

המערכה הצבאית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מול איראן אינה רק אירוע ביטחוני חוצה גבולות, אלא עשוי להוות זעזוע פוטנציאלי לכלכלה האמריקאית בעיתוי רגיש במיוחד. שמונה חודשים לפני בחירות אמצע הקדנציה, כאשר סקרי דעת קהל מצביעים על שחיקה באמון הציבור בניהול הכלכלה, כל עלייה במחירי הדלק או התלקחות אינפלציונית עלולה להפוך לסוגיה פוליטית מכרעת. השווקים כבר מאותתים על עצבנות, והסחורות מגיבות ראשונות.

ההשפעה המיידית ביותר ניכרת במחירי האנרגיה. חוזי הנפט מסוג WTI קפצו בכ-8 אחוזים בתחילת השבוע, בעוד שחוזי הגז הטבעי זינקו בשיעור חד אף יותר. הסיבה המרכזית היא החשש משיבוש במצר הורמוז, נתיב שדרכו עובר חלק משמעותי מהנפט והגז הימי בעולם. האטה בתנועת המכליות, ביטולי ביטוח ימי והכרזות ביטחוניות מצד איראן יצרו פרמיית סיכון מיידית במחירי האנרגיה.

לארה"ב יש יתרון יחסי לעומת משברים קודמים, הודות לייצור נפט וגז מקומי רחב. עם זאת, אנרגיה היא סחורה גלובלית, והמחיר נקבע בשוק עולמי. גם אם אמריקה מפיקה יותר חביות, צרכן אמריקאי משלם לפי המחיר הבינלאומי. לכן כל עלייה ממושכת מעל 100 דולר לחבית עלולה לדחוף את מחיר הבנזין כלפי מעלה ולהכביד על משקי הבית.

מחירי הדלק מהווים מדד פסיכולוגי מרכזי עבור מצביעים. טראמפ התגאה לאחרונה בירידה במחירים בתחנות הדלק, אך מלחמה ממושכת עלולה למחוק את ההישג הזה במהירות. בתקופות קודמות, זינוק של עשרות סנטים לגלון הספיק כדי לשנות את תחושת הציבור לגבי מצב הכלכלה. אם המחיר יתקרב לאזור 4 דולר לגלון, הלחץ הפוליטי צפוי להתגבר.

מעבר לצרכן הפרטי, גם החברות מרגישות את הלחץ. עלויות הובלה, תעופה וייצור עולות כאשר אנרגיה מתייקרת. חברות תעופה כבר ספגו ירידות בשווקים, מחשש לעלייה חדה בדלק סילוני ולביטולי טיסות. שרשראות אספקה גלובליות, שעדיין מתאוששות ממשברים קודמים, עלולות להיפגע אם תנועת הסחורות דרך המפרץ תואט לאורך זמן.

המשמעות עבור הבנק הפדרלי מורכבת במיוחד. הפד עצר לאחרונה את קיצוצי הריבית, על רקע סימנים להתייצבות האינפלציה. אך זינוק ממושך במחירי האנרגיה עלול להצית מחדש לחצים אינפלציוניים. תרחיש כזה עשוי להשאיר את הריבית ברמה גבוהה יותר לזמן ארוך יותר, או לפחות לעכב כל הקלה מוניטרית שתוכננה להמשך השנה.

גם בשוקי ההון נרשמה תנודתיות. מדדי המניות בארה"ב פתחו בירידות חדות לפני שהתאוששו חלקית, בעוד שמשקיעים חיפשו מקלט באג"ח ממשלתיות, בדולר ובזהב. העלייה בתשואות ובמחירי הזהב משקפת שילוב של חיפוש ביטחון ואי ודאות. הדולר התחזק על רקע זרימת הון לשוק האמריקאי, אך תרחיש של אינפלציה גבוהה עלול לפגוע באמון המשקיעים בטווח הארוך.

כלכלנים מציינים כי עוצמת הפגיעה תלויה בעיקר במשך הלחימה ובהיקף השיבוש בנתיבי האנרגיה. אם מדובר בעימות קצר וממוקד, השוק עשוי לעכל את הזעזוע במהירות. אך עימות ממושך או סגירה אפקטיבית של מצר הורמוז עלולים להוביל למחירי נפט תלת ספרתיים ולפגיעה רחבה בצמיחה הגלובלית.

ההיסטוריה מספקת דוגמאות רלוונטיות. הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 הובילה לזינוק חד במחירי האנרגיה ולהאצת אינפלציה עולמית. גם אז הפד נדרש לאזן בין תמיכה בצמיחה לבין בלימת מחירים. תרחיש דומה עשוי להתפתח כעת, במיוחד אם המלחמה תצטלב עם מתחים מסחריים קיימים ועם רמות חוב גבוהות במשק האמריקאי.

מעבר לשאלות המאקרו, קיימת גם זווית פוליטית ברורה. סקרים אחרונים מצביעים על כך שחלק ניכר מהציבור כבר מסתייג מניהול הכלכלה ומהמדיניות המסחרית של הממשל. מלחמה שעלולה לייקר את המחיה וליצור תחושת אי יציבות עשויה להעמיק את הביקורת. מנגד, אם העימות יסתיים במהירות ויוצג כהצלחה אסטרטגית, טראמפ עשוי לטעון שחיזק את מעמד ארה"ב מבלי לפגוע בכלכלה.

בשווקים הפיננסיים מתמקדים כעת בשאלה אחת מרכזית: האם מדובר באירוע זמני של תנודתיות, או בשינוי מגמה שיחייב תמחור מחדש של סיכונים גלובליים. כל עוד תנועת המכליות תתחדש והמחירים יתייצבו, הפגיעה עשויה להישאר מוגבלת. אך אם האזור ייכנס לסחרור ממושך, ההשלכות יורגשו לא רק בתחנות הדלק אלא גם בנתוני הצמיחה, באינפלציה ובשוק העבודה.

בסופו של דבר, המלחמה מול איראן מציבה את הכלכלה האמריקאית במבחן נוסף לאחר שנה של זעזועים מסחריים והידוק מדיניות. עבור המשקיעים, השילוב בין סיכון גיאופוליטי, מחירי אנרגיה ואי ודאות מוניטרית יוצר סביבה תנודתית במיוחד. עבור הבוחרים, השאלה פשוטה יותר: כמה יעלה למלא את המיכל, והאם תחושת היציבות הכלכלית תישמר עד נובמבר.

מקורות:

בלומברג