האם ה-AI הגיע לתקרת הזכוכית: למה אנבידיה נסוגה, ומה זה אומר על OpenAI והכסף הגדול?

מאת: אסף קופפר

בחודשים האחרונים נדמה היה שמירוץ הבינה המלאכותית הפך למכונה סגורה שמזינה את עצמה. אנבידיה מספקת שבבים, OpenAI בונה מודלים, אורקל מקימה חוות שרתים, והכסף זורם במעגל כמעט אינסופי בין התחייבויות, חוזים והשקעות עתידיות. אלא שבסוף השבוע האחרון הופיע הסדק הראשון במערכת. צמצום דרמטי של מעורבות אנבידיה בפרויקט התשתיות של OpenAI לא נראה כמו אירוע נקודתי, אלא כמו סימן אזהרה מוקדם לכך שהמעגל הזה מתחיל לאבד תנופה.

המהלך מיוחס למה שמוגדר בשוק כ"נסיגה שקטה" של אנבידיה (NVDA) מהיקף ההתחייבויות שעליהן דובר בעבר מול OpenAI. לפי דיווחים, אנבידיה מאותתת שההשקעה הכוללת בתשתיות, שנאמדו בעבר בעד 100 מיליארד דולר, תצטמצם משמעותית לבין 10-30 מיליארד דולר. גם אם לא מדובר בביטול מוחלט, עצם המעבר משיח של בנייה אגרסיבית לשיח של זהירות מחושב משנה את כל הדינמיקה בענף.

כדי להבין למה אנבידיה עושה זאת דווקא עכשיו, צריך להסתכל על נקודת המבט שלה. אנבידיה אינה רק ספקית שבבים, אלא שחקן מרכזי שמנסה לשמור על איזון עדין בין לקוחות ענק, מתחרים עתידיים ומערכות יחסים אסטרטגיות. חיבור עמוק מדי ל-OpenAI עלול להיתפס כהימור חד-צדדי, במיוחד כאשר חברות אחרות כמו גוגל, אמזון ואנתרופיק מפתחות מודלים מתחרים. אנבידיה מעדיפה להישאר ספקית תשתית ניטרלית, ולא להפוך לבעלת אינטרס עמוק בגורל של שחקן אחד.

מעבר לכך, גם ההיגיון הכלכלי משחק תפקיד. ההתחייבויות סביב OpenAI נבנו על תחזיות צמיחה כמעט אקספוננציאליות בצריכת מחשוב. אבל כאשר מתחילים להופיע סימנים של האטה, או לפחות של צורך במשמעת פיננסית, ספקית החומרה הראשונה שמרגישה זאת היא אנבידיה. האטה בקצב ההזמנות או דחייה בפרויקטים עתידיים משפיעה ישירות על כל שרשרת הערך.

ההשפעה המיידית מורגשת אצל OpenAI עצמה. החברה בנתה תוכניות רחבות היקף להקמת מרכזי נתונים, עם התחייבויות ארוכות טווח לספקי תשתית. אם אנבידיה מאטה את קצב המעורבות, OpenAI נדרשת או להקטין תוכניות, או למצוא מקורות מימון חלופיים. זה מחדד את הפער בין החזון הטכנולוגי השאפתני לבין המציאות הפיננסית, שבה תזרים מזומנים והתחייבויות חוזיות חייבים להיפגש.

כאן נכנסת לתמונה אורקל (ORCL), שהפכה בשנים האחרונות לשותפה מרכזית בפרויקטי הענן וה-AI של OpenAI. אורקל התחייבה להשקעות עתק בהקמת חוות שרתים ייעודיות, חלקן מבוססות על ההנחה שהביקוש מצד OpenAI ימשיך לגדול בקצב מהיר. אם המעגל הזה נחלש, אורקל עלולה למצוא את עצמה עם הוצאות הון עצומות, תזרים שלילי ולחץ גובר מצד שוק האג"ח והמשקיעים.

גם חברות אחרות מושפעות מהשינוי. AMD , שמנסה לנגוס בנתח השוק של אנבידיה בתחום מאיצי ה-AI, עשויה למצוא הזדמנות אם OpenAI או שחקנים אחרים יחפשו חלופות זולות או מגוונות יותר. מנגד, האטה כללית בהשקעות תשתית תפגע גם בה, משום שהעוגה עצמה עלולה להתכווץ. ברודקום (AVGO), שמספקת רכיבי תקשורת ושבבים משלימים למרכזי נתונים, חשופה גם היא להאטה בפרויקטים רחבי היקף.

הסיכון הגדול ביותר טמון במבנה ההשקעות המעגליות שנבנה סביב ה-AI. כסף מושקע על בסיס התחייבויות עתידיות, שמבוססות על הנחות המשך צמיחה, שמזינות שוב את ההשקעות הראשוניות. ברגע שחוליה אחת בשרשרת מאטה, כל המערכת נדרשת להסתגל. זה לא בהכרח אומר קריסה, אבל זה כן אומר מעבר משלב של אופוריה לשלב של בחינה מחודשת.

מבחינת שוק ההון, המשמעות רחבה יותר מאנבידיה או OpenAI בלבד. השוק מתחיל לשאול האם ההשקעות העצומות בתשתיות AI ייצרו תשואה מספקת בטווח הנראה לעין, או שמדובר במחזור הון ארוך ומסוכן יותר ממה שהוערך בתחילה. מניות שנהנו מהסיפור הנרטיבי של "AI בכל מחיר" עלולות להיתקל בשאלות קשות יותר לגבי רווחיות, מינוף וסיכונים.

בסופו של דבר, הצעד של אנבידיה אינו בהכרח סימן לפסימיות טכנולוגית, אלא להפך. הוא משקף מעבר לשלב בוגר יותר במחזור ה-AI, שבו גם החברות החזקות ביותר מבינות שלא כל חזון צריך להיות ממומן בלי גבולות. זהו רגע שבו השוק נדרש להבחין בין חדשנות אמיתית לבין מבנים פיננסיים שדורשים התאמה. ומהרגע הזה, כל שחקן בשרשרת יצטרך להוכיח שהוא בנוי לא רק לצמיחה מהירה, אלא גם לעמידות לאורך זמן.

מקורות:

מיט קווין

בלומברג