מה אנבידיה באמת קנתה ב-20 מיליארד דולר, ולמה זה עשוי להשתלם לה בענק

מאת: אסף קופפר

העסקה שנחתמה אתמול בין אנבידיה (NVDA) לבין גרוק, סטארט-אפ השבבים הצעיר יחסית, ממחישה יותר מכל את רמת הלחץ והדחיפות במרוץ העולמי לבינה מלאכותית. לא מדובר ברכישה קלאסית, לא בהשתלטות ולא בהעברת בעלות מלאה, אלא במהלך חריג שבו אנבידיה משלמת, על פי הערכות, כ-20 מיליארד דולר עבור רישוי טכנולוגיה וגיוס טאלנטים. במונחים פיננסיים, זהו סכום שמזכיר רכישת ענק, אך בפועל הוא מתפקד כבונוס חתימה חסר תקדים עבור טכנולוגיה ואנשים. עצם המבנה של העסקה עשוי לאותת לשוק כי כללי המשחק בענף ה-AI השתנו באופן מהותי.

המשמעות העמוקה של המהלך נעוצה בהבנה שאנבידיה פועלת כיום בשוק שבו זמן הוא המשאב היקר ביותר. כל עיכוב של חודשים בכניסה לטכנולוגיה חדשה עלול לאפשר למתחרות לצמצם פערים. רכישה מלאה של גרוק הייתה גוררת בדיקות רגולטוריות ממושכות בארה"ב, באירופה ואף באסיה, תהליך שעלול לשתק את המהלך כולו. אנבידיה בחרה במבנה שמדלג מעל המכשולים הללו ומספק לה תוצאה מיידית. מבחינתה, זהו קיצור דרך אסטרטגי ולא ויתור על שליטה.

גרוק, שנוסדה בשנת 2016 על ידי יוצאי גוגל ובראשם המייסד והמנכ"ל ג'ונתן רוס, מתמחה בשבבים לשלב האינפרנס של מודלי בינה מלאכותית. זהו השלב שבו המודל כבר אומן, והמערכת נדרשת לספק תשובות, תמונות או וידאו בזמן אמת. בניגוד לשלב האימון, שבו אנבידיה דומיננטית מאוד, האינפרנס מציב דרישות אחרות לגמרי. הוא דורש השהיה מינימלית, יעילות אנרגטית ויכולת סקייל רחבה. כאן בדיוק אנבידיה מזהה פער עתידי.

אנבידיה מבינה כי מוקד הערך הכלכלי של עולם ה-AI הולך ומתרחק משלב האימון אל שלב השימוש היומיומי. ככל שיותר אפליקציות מבוססות בינה מלאכותית נכנסות לחיי היום-יום, הביקוש להרצה מהירה וזולה של מודלים מזנק. שבבי האימון, יקרים ועוצמתיים ככל שיהיו, אינם מספקים מענה אופטימלי לכל תרחיש. שילוב טכנולוגיית האינפרנס של גרוק עשוי לאפשר לאנבידיה להציע פתרון מלא לכל מחזור החיים של המודל. זהו יתרון תחרותי עמוק.

הבחירה לא לרכוש את גרוק במלואה אינה מעידה על חוסר עניין בחברה, אלא על תעדוף מדויק של צרכים. אנבידיה אינה זקוקה למבנה התאגידי של גרוק, למערך המכירות שלה או ללקוחות הענן הקיימים. היא זקוקה לליבה הטכנולוגית ולמהנדסים שמבינים אותה לעומק. באמצעות רישוי לא-בלעדי והצטרפות הנהלה בכירה, היא מקבלת בדיוק את מה שחשוב לה, מבלי לשאת בעלויות ובמורכבויות מיותרות. זהו מיקוד קלאסי של ענקית בשלה.

השאלה מדוע לשלם סכום כה גבוה מקבלת תשובה כאשר בוחנים את האלטרנטיבות. פיתוח פנימי של ארכיטקטורת אינפרנס מתחרה היה דורש שנים של מחקר, ניסוי וטעייה. בזמן הזה, מתחרות כמו גוגל, אמזון ומטא מפתחות שבבים ייעודיים משלהן ומנסות לצמצם תלות באנבידיה. תשלום של עשרות מיליארדי דולרים נתפס בעיני אנבידיה כהשקעה שמגינה על שוק של טריליונים. במונחי תשואה עתידית, הסכום נראה כמעט שולי.

אנבידיה גם רואה במהלך הזה כלי לחיזוק האקוסיסטם הרחב שהיא בונה סביב לקוחותיה. החברה כבר אינה רק ספקית GPU, אלא מציעה רשתות תקשורת מהירות, תוכנה, שירותי פיתוח ומערכות מחשוב שלמות. טכנולוגיית האינפרנס של גרוק משתלבת ישירות בחזון של "מפעלי AI" שמנכ"ל החברה ג'נסן הואנג מרבה להזכיר. מדובר בפלטפורמה שבה לקוחות מקבלים הכול תחת קורת גג אחת, עם אינטגרציה עמוקה וביצועים מיטביים.

המהלך גם משדר מסר ברור למתחרות וללקוחות כאחד. אנבידיה מבהירה שהיא מוכנה לחרוג ממבנים מסורתיים כדי לשמור על ההובלה, ושאין לה כוונה לאפשר לשוק לעקוף אותה דרך צוואר בקבוק טכנולוגי. עבור לקוחות גדולים, המסר מרגיע: אנבידיה משקיעה מראש כדי להבטיח שתוכל לענות על צרכים עתידיים. עבור המתחרות, זהו איתות אגרסיבי של נחישות.

לבסוף, עסקת גרוק משקפת שינוי תפיסתי רחב יותר בעולם הטכנולוגיה. במקום מיזוגים ורכישות מסורבלות, אנו רואים יותר עסקאות ממוקדות של טכנולוגיה וטאלנט. אנבידיה אינה קונה חברות, אלא קונה זמן, ידע ויתרון תחרותי. עבור משקיעים וסוחרים, זהו מהלך שמסביר מדוע החברה ממשיכה להיתפס כסטנדרט של תשתיות AI. השאלה הגדולה אינה אם המהלך יצדיק את עצמו, אלא כיצד הוא ישפיע על מבנה התחרות בשנים הקרובות.

מאת:

בלומברג

טק קרנצ'

סי טק