טראמפ מציב אולטימטום לסין: מכסים של 100% שיכולים לטלטל את השווקים

מאת: אסף קופפר

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ העלה הילוך נוסף בעימות הכלכלי עם סין, כשהכריז על רשימת דרישות חדשה לקראת חידוש שיחות הסחר בין המעצמות. בין הדרישות הבולטות שהוצגו השבוע: הפסקת המניפולציות בתחום המתכות הנדירות, בלימת ייצור הפנטניל – הסם הקטלני שמגיע מסין לארה"ב – והתחייבות לרכישות חקלאיות נרחבות של סויה אמריקאית. טראמפ הזהיר כי אם בייג׳ינג תמשיך להטיל מגבלות יצוא בתחום המתכות הנדירות, הוא יטיל החל מ־1 בנובמבר מכסים של 100% על מוצרים סיניים.

לדברי טראמפ, מדובר ב"קו אדום". לדבריו, "אני לא רוצה שהם ישחקו איתנו במשחק המתכות הנדירות". המהלך מגיע לאחר שסין החריפה את הפיקוח על ייצוא מגנטים ומרכיבים חיוניים לתעשיית הטכנולוגיה, מהלך שנתפס בוושינגטון כניסיון לנצל את שליטת סין בתחום זה כאמצעי לחץ. במקביל, טראמפ הבהיר כי המטרה היא לשמור על ייצור מקומי חזק ולמנוע תלות באספקה הסינית. אך המשמעות הכלכלית של מכסים כאלה עלולה להיות רחבה הרבה יותר – העלאת מחירים על מוצרים שמיובאים מסין, החל ממכשירי אלקטרוניקה ועד רכיבים תעשייתיים, עשויה לתדלק אינפלציה בארה"ב ולגרום לפדרל ריזרב להאט את קצב הורדת הריבית – תרחיש שמלחיץ את שוקי ההון.

מאחורי הקלעים, צוותים כלכליים משני הצדדים צפויים להיפגש השבוע, לקראת פסגת טראמפ–שי ג׳ינפינג שתיערך בסוף החודש. אך האמון בין הצדדים נמוך במיוחד, לאחר שסין האשימה את ארה"ב ב"יצירת פאניקה" סביב השליטה שלה במתכות הנדירות. במקביל, בייג׳ינג הטילה סנקציות על חברות אמריקאיות ובינלאומיות, והבהירה כי לא תיסוג מלחץ. טראמפ, מצדו, מתעקש כי הסינים משתמשים במינרלים כאמצעי סחיטה, וכי ארה"ב תגן על עצמה באמצעים דומים.

במקביל, נרשמת פעילות מדינית ערה במטרה למצוא פתרונות ארוכי טווח. היום צפוי ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניז, להיפגש עם טראמפ בבית הלבן כדי לדון באפשרות להגדיל את הייבוא האמריקאי של מתכות נדירות מאוסטרליה. המהלך צפוי להוות חלק מברית אסטרטגית רחבה יותר, הכוללת גם השקעות ישירות במכרות אוסטרליים ושיתופי פעולה במסגרת ברית הביטחון AUKUS. על פי ההערכות, וושינגטון בוחנת השקעה ממשלתית בחברות כרייה אוסטרליות כדי לגוון את שרשראות האספקה ולהפחית את התלות בסין.

בארה"ב עצמה, מתגבשת תוכנית לתמרוץ יצרניות מתכות נדירות מקומיות כמו אם.פי. מטיריאלס (MP), אנרג'י פיולס (UUUU), יואסה רייר ארת׳ (USAR) וקריטיקל מטאלס קורפ (CRML). תוכנית זו כוללת הרחבת מענקים פדרליים והקלות מיסוי ליצרנים המעבדים מתכות נדירות בתוך ארה"ב, כדי לשבור את המונופול הסיני בתחום. לפי הערכות, שווי השוק של החברות הללו עשוי ליהנות מביקוש גובר, שכן הן עשויות להוות את חוד החנית של מאמץ אמריקאי להשיג עצמאות תעשייתית.

אך העלאת מכסים של 100% על סין אינה רק מהלך כלכלי – מדובר באמצעי לחץ גיאופוליטי שמשקף את היריבות העמוקה בין שתי המעצמות. ארה"ב וסין הן שני כוחות מנוגדים: כל אחת מהן שואפת לשמור על עליונותה הכלכלית והצבאית, ואין להן אינטרס אמיתי לעזור זו לזו. עם זאת, יש קו עדין שעליהן לשמור עליו – שתיהן תלויות במידה מסוימת זו בזו. תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית עדיין מסתמכת על שרשראות אספקה אסייתיות, בעוד שסין נשענת על השוק האמריקאי לצורכי ייצוא וצמיחה. איזון זה הוא שמחזיק את הקשרים הכלכליים בין המדינות, גם בעיצומה של מלחמת סחר.

אם הצדדים לא יגיעו לפשרה, השווקים עלולים לספוג טלטלה משמעותית. אינפלציה מתמשכת בארה"ב תגרום לפד' להותיר את הריבית גבוהה לזמן ארוך יותר, מה שעלול לפגוע בצמיחה, לדחות השקעות ולהכביד על שוקי המניות. מנגד, כל סימן לפיוס או להסכם חלקי עשוי להצית ראלי בשוקי ההון, במיוחד בקרב מניות הכרייה, האנרגיה והתעשייה.

השורה התחתונה: ארה"ב וסין נותרו במאבק כלכלי שמגלם הרבה מעבר למכסים – זהו מאבק על הנהגה עולמית, על שליטה בטכנולוגיה ובמשאבים. טראמפ משתמש במכסים ובשיתופי פעולה חדשים כדי להחזיר את השליטה לידי ארה"ב, בעוד שסין מפעילה את מנופי הכוח שלה כדי לשמר את יתרונה. ובתווך – העולם כולו עוקב בדריכות אחר כל צעד, בידיעה שכל החלטה עלולה לשנות את מאזן הכוחות הגלובלי.

מקורות:
בלומברג