ביל אקמן מזהיר: איך המרוץ מול סין על הבינה החזקה בעולם יקבע מי ישלוט במאה ה-21?
מאת: אסף קופפר
המשקיע המיליארדר ביל אקמן טוען כי הקמת מרכזי הנתונים בסין אינה רק השקעה מסחרית, אלא חלק ממרוץ אסטרטגי לפיתוח סופר-אינטליגנציה. לדבריו, אם ארה"ב תעכב תשתיות בגלל רגולציה, מגבלות חשמל והתנגדות ציבורית, היא עלולה לאבד יתרון שישפיע בעתיד על הכלכלה, הביטחון והדמוקרטיה. אך מאחורי האזהרה הדרמטית מסתתרת שאלה מורכבת יותר: האם כוח מחשוב עצום באמת מבטיח עליונות ב-AI?
ביל אקמן הוא מהמשקיעים המוכרים והקולניים בוול סטריט. הוא ייסד ב-2004 את קרן ההשקעות Pershing Square Capital Management, מזוהה עם השקעות אקטיביסטיות ארוכות טווח ואינו חושש להפעיל לחץ פומבי על הנהלות, רגולטורים ומקבלי החלטות. לאורך הקריירה הוא ביצע כמה הימורים מוצלחים מאוד לצד טעויות מתוקשרות, אך בנה לעצמו מעמד של משקיע שמוכן להציג עמדה חריגה ולהגן עליה בפומבי. בשנים האחרונות הוא מרבה להתבטא גם בנושאים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים החורגים מתיק ההשקעות שלו.
באזהרה שפרסם לאחרונה, אקמן הפנה את תשומת הלב להמשך ההקמה המהירה של מרכזי נתונים בסין. לטענתו, בעוד שבחלקים מארה"ב מתקיימים דיונים על עצירת פרויקטים, צריכת חשמל, מגבלות סביבתיות ועומס על רשת האנרגיה, סין ממשיכה להרחיב את תשתיות המחשוב שלה. הוא סבור שהפער הזה עלול להעניק לבייג'ינג יתרון במרוץ לפיתוח סופר-אינטליגנציה – מערכות AI שעשויות לעלות על היכולות האנושיות במגוון רחב של משימות. מבחינתו, לא מדובר רק בתחרות עסקית, אלא במאבק על מאזן הכוחות העולמי.
ההיגיון מאחורי הטענה שלו פשוט: ככל שהמודלים נעשים גדולים ומורכבים יותר, הם דורשים יותר שבבים, שרתים, זיכרון, חשמל ומרכזי נתונים. עליבאבא (BABA), טנסנט, באידו ובייטדאנס משקיעות סכומים גדולים בתשתיות AI, כאשר המדינה הסינית יכולה לתאם בין חברות, ספקי אנרגיה, בנקים ורשויות מקומיות. אקמן חושש שמבנה ריכוזי כזה יאפשר לסין להזיז משאבים במהירות, בזמן שבארה"ב כל מרכז נתונים חדש עשוי להיתקל בהליכי רישוי ארוכים, מחסור בחיבורי חשמל והתנגדות מצד תושבים.
אלא שמרכזי נתונים אינם רק מבנים עמוסים בשרתים. הם עשויים להפוך למפעלים של אינטליגנציה, בדומה לאופן שבו בתי זיקוק מעבדים נפט או מפעלי שבבים מייצרים כוח מחשוב. חברה שתפעיל את מערכת ה-AI המתקדמת ביותר תוכל אולי להאיץ פיתוח תוכנה, לגלות תרופות, לתכנן כלי נשק, לנתח מודיעין ולנהל מערכות מורכבות מהר יותר מיריבותיה. לפי תפיסתו של אקמן, מי שיגיע ראשון לא יקבל רק מוצר טוב יותר – הוא עשוי לקבל כלי שיסייע לו להגדיל בעצמו את היתרון הטכנולוגי.
מכאן מגיעה גם האזהרה שלו בנוגע לדמוקרטיה. אקמן אינו מפרט כיצד בדיוק סופר-אינטליגנציה סינית תפגע במשטר האמריקאי, אך אפשר להבין את החשש שהוא מציג. יתרון משמעותי ב-AI עשוי לאפשר למדינה להשפיע על מידע, לבצע מתקפות סייבר, לפתח מערכות מעקב וליצור תעמולה מותאמת אישית בקנה מידה חסר תקדים. הוא עשוי גם להעניק יתרון צבאי וכלכלי שיחזק משטרים ריכוזיים ויאפשר להם לייצא טכנולוגיות פיקוח למדינות אחרות. חשוב להדגיש כי זהו תרחיש אפשרי ולא תחזית ודאית.
מצד שני, הטענה שעוד מרכזי נתונים יבטיחו ניצחון אינה מובנת מאליה. ההשקה של מודלים סיניים כמו DeepSeek ו-Kimi המחישה כי חדשנות באלגוריתמים יכולה לצמצם חלק מהפער בחומרה. סין עדיין מתמודדת עם מגבלות גישה לשבבים המתקדמים ביותר, אך היא משקיעה בפיתוח שבבים מקומיים, בשיפור יעילות המודלים ובהפקת יותר ביצועים ממשאבים מוגבלים. לכן המרוץ אינו מתקיים רק על כמות המעבדים, אלא גם על איכות המחקר, הנתונים, כוח האדם והיכולת להפוך מודל מתקדם למוצר אמין שניתן להפעיל עבור מיליוני משתמשים.
הדילמה עבור ארה"ב היא כיצד להתקדם במהירות בלי לוותר על בטיחות, פיקוח וסביבה. הקלה מוחלטת על הקמת מרכזי נתונים עלולה להכביד על רשת החשמל, להעלות מחירים לצרכנים ולהעמיק את התלות בדלקים מזהמים. רגולציה כבדה מדי, לעומת זאת, עלולה להאט את מיקרוסופט (MSFT), אמזון (AMZN), אלפאבית (GOOGL), מטא (openAI, (META ואנתרופיק דווקא כאשר המתחרות הסיניות מאיצות. האתגר אינו לבחור בין חדשנות לבטיחות, אלא לבנות תשתית במהירות תוך קביעת כללים שאינם משאירים את הציבור מחוץ למשחק.
עבור וול סטריט, דבריו של אקמן מחזקים את התזה שההשקעות ב-AI אינן עוד מחזור רגיל של הוצאות טכנולוגיה. אם הממשל האמריקאי יתייחס למרכזי נתונים כתשתית אסטרטגית, הדבר עשוי לתמוך בביקוש לשבבים של אנבידיה (NVDA), ציוד רשת של ברודקום (AVGO), זיכרונות של מיקרון (MU), מערכות חשמל, קירור, גז טבעי ואנרגיה גרעינית. במקביל, הוא עלול לעורר השקעות ממשלתיות, הקלות רגולטוריות ותחרות על קרקעות, חשמל וכוח אדם. החברות שירוויחו לא יהיו בהכרח רק מפתחות המודלים, אלא כל מי שמספק את התשתית הפיזית המאפשרת להפעיל אותם.
בסופו של דבר, אקמן מציג את מרוץ ה-AI כגרסה מודרנית של מרוץ החלל – אלא שהפעם הפרס אינו נחיתה על הירח, אלא מערכת שעשויה להאיץ כמעט כל תחום של כוח לאומי. אפשר לחלוק על עוצמת האזהרה שלו ועל ההנחה שמדינה אחת תוכל להשיג שליטה מוחלטת באמצעות סופר-אינטליגנציה. עם זאת, הוא מצביע על שינוי שכבר קשה להתעלם ממנו: מרכזי נתונים, שבבים וחשמל הפכו מסוגיות עסקיות לנכסים גיאופוליטיים. השאלה אינה רק מי יבנה את המודל החכם ביותר, אלא איזו מדינה תוכל לספק לו את האנרגיה, החומרה והחופש לצמוח.
מקורות:
בנזינגה
הכותב משמש כעובד בחברת אינטראקטיב שירותי בורסה בע”מ (להלן: “החברה”). כל האמור והמוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או המלצה כלשהי למסחר בשוק ההון המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים מכל סוג, מדדים וכיו”ב. כמו כן, המידע המוצג בכתבה לעיל אינו מהווה תמריץ ו/או המלצה ו/או ייעוץ לפעול בדרך כלשהי בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. הנתונים המוצגים בכתבה אינם מהווים ערובה או מדד כלשהו לתוצאות ותשואות עתידיות. הניתוח שבוצע לעיל הינו רק על בסיס מידע פומבי ציבורי וללא שיח עם החברות המוזכרות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פעילות בשוק ההון דורשת ידע, הבנת סיכונים ומיומנות. כל העושה במידע הנ”ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב מחזיק בחלק מניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים לעיל.
לשיחה עם נציג
לשיחה עם נציג