מאת: אסף קופפר

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ צפוי לפרסם תוכנית פעולה חדשה לבינה מלאכותית, אשר מבקשת להבדיל מהמדיניות של ממשל ביידן ולהוביל קו פרו-עסקי ומעודד חדשנות. לפי דיווחים מוקדמים, התוכנית תתמקד בהפחתת רגולציה, קידום יצוא טכנולוגיות AI, ותמיכה בפרויקטים תשתיתיים גדולים כמו מרכזי נתונים – מהלך שעשוי להשפיע ישירות על שחקניות בולטות כמו מיקרוסופט (MSFT), אמזון (AMZN) וOpenAI.

התוכנית המדוברת, שתוצג באירוע הנקרא “המרוץ לניצחון בבינה המלאכותית”, מציבה את ארה”ב בעמדת תגובה לתחרות העולמית סביב טכנולוגיות AI. טראמפ, שכבר חתם על צו נשיאותי בנושא בשבוע הראשון לקדנציה הנוכחית, מדגיש כי מטרת העל היא “לשמר ולחזק את הדומיננטיות הגלובלית של אמריקה בתחום הבינה המלאכותית למען קידום השגשוג האנושי, התחרותיות הכלכלית והביטחון הלאומי”.

על פי חברת החדשות רויטרס, תוכנית הפעולה צפויה לכלול המלצות להסרת חסמים בירוקרטיים לבניית מרכזי נתונים, הגברת שימוש ממשלתי ב-AI, זיהוי רגולציות שמעכבות פיתוח, ואף שלילת מימון פדרלי ממדינות המגבילות טכנולוגיות AI בחקיקה מקומית. צעדים אלו נועדו להאיץ את קצב האימוץ של AI ועשויים להבטיח יתרון תחרותי לחברות אמריקאיות.

האסטרטגיה החדשה תייצר תנאים נוחים יותר לשחקניות כמו OpenAI, מפתחת ChatGPT, שמדווחת על הרחבת שיתוף הפעולה עם גורמי ממשל. גם חברות כמו אנתרופיק, פרפלקסיטי, וגוגל (GOOGL) ייהנו ככל הנראה מהאווירה החדשה, בייחוד אם יוסרו מגבלות על יצוא שבבים או תשתיות חישוב מתקדמות.

במקביל, ייתכן והנשיא יחתום על צווים נשיאותיים נוספים לקידום יצוא שבבים למדינות ידידותיות – מהלך שעשוי להטיב עם ספקיות שבבים, שרשרת האספקה ויצרניות ציוד כמו אנבידיה (NVDA) ו־AMD. מאידך, קיימת מחלוקת משפטית סביב הצעה לצו נוסף שמתייחס ל”בינה מלאכותית פרוגרסיבית”, העלול לפגוע בחברות הנתפסות כליברליות מדי מבחינה אלגוריתמית, על ידי שלילת גישה לחוזים פדרליים.

המהלך עורר תגובות מהירות מהקהילה המשפטית. פרופסור רורי ליטל מאוניברסיטת סן פרנסיסקו טוען שמדובר באפליה מבוססת תוכן שעלולה להיחשב כבלתי חוקתית: “אם אתה מעניש תוכנה על בסיס השקפת העולם שלה, אתה פוגע בחופש הביטוי”. גם מומחים נוספים מזהירים שצעדים כאלו יתקשו לשרוד מבחן משפטי.

יחד עם זאת, המשמעות המעשית של צווים כאלה אינה נמדדת רק בפסיקה משפטית. גורמים בתעשייה מסבירים כי חברות רבות אינן מחכות לתוצאות ההליך, אלא רואות בצווים מעין הצעת פתיחה למשא ומתן מול הממשל. לפי עו”ד דיוויד קואל, מדובר בסוג של ניסיון להפעיל לחץ רגולטורי לטובת תנאים עסקיים נוחים יותר.

סם אלטמן, מנכ”ל OpenAI, ציין השבוע בוועידת הבנק הפדרלי בוושינגטון כי החברה משתפת פעולה עם סוכנויות ממשלתיות שונות, ומציעה את שירותיה לאלפי עובדי מדינה. הנתון יכול המחיש את עומק הקשר בין ממשל טראמפ לתעשיית ה-AI ואת החשיבות הכלכלית והביטחונית שצבר התחום בשנים האחרונות.

השפעת המהלך על שוק ההון עשויה להיות מיידית: רגולציה מקלה תאפשר להאיץ השקעות, לבנות תשתיות בקצב מהיר ולהרחיב עסקאות עם הממשל. מניות כמו מיקרוסופט, אמזון, וגופים פרטיים כמו אופן־איי צפויות לרשום עניין גובר מצד משקיעים, במיוחד על רקע צמיחה בביקוש לפתרונות מבוססי AI.

אך יש לשאול גם את השאלות הקשות: האם הורדת רגולציה כה חדה בשלב מוקדם של פיתוח טכנולוגיה כה מהפכנית היא מהלך אחראי? היסטורית, תקופות של רגולציה מועטה הובילו גם למחדלים ולבעיות אתיות בטכנולוגיות מתקדמות. כשמדובר ב-AI שיכול להשפיע על שוק העבודה, תשתיות בטחון לאומי, ודמוקרטיה – הסיכונים אינם תיאורטיים בלבד.

המבקרים טוענים כי תוכנית טראמפ עלולה לעודד “מירוץ לתחתית”, שבו המדינות והחברות שיוותרו על הגנות חוקתיות ואתיות יהיו אלו שיזכו בתמריצים הכלכליים. מצב כזה עלול לפגוע באמון הציבור בטכנולוגיה ובמוסדות, ואף ליצור פערים חברתיים חדשים סביב גישה ל-AI.

לסיכום, תוכנית הפעולה של טראמפ מציבה כיוון ברור – פחות רגולציה, יותר תמריצים ותמיכה ישירה בתעשיית הבינה המלאכותית. בין אם מדובר במהלך אסטרטגי מחושב או בתגובה פוליטית למהלכי ממשל ביידן, ברור כי ארה”ב נכנסת לעידן חדש שבו AI אינו רק כלי טכנולוגי – אלא נדבך מרכזי במדיניות הכלכלית, המשפטית והחברתית. השאלה שנותרה פתוחה: האם ניתן להבטיח חדשנות מהירה – מבלי לשלם את המחיר על פזיזות רגולטורית?

מקורות:

יאהוו פייננס