למה מאסאיושי סון בוחר במרכזי נתונים כיעד ההשקעה הבא שלו

מאת: אסף קופפר

המהלך של חברת סופטבנק (SOBKY) לרכישת חברת ניהול ההשקעות דיגיטלברידג' (DBRG) בעסקה בהיקף של כ-4 מיליארד דולר מסמן שלב נוסף ומשמעותי בהתכנסות ההון הגלובלי סביב תשתיות בינה מלאכותית. לא מדובר בהימור על אפליקציה חדשה, אלגוריתם פורץ דרך או מודל שפה מתקדם, אלא בהשקעה עמוקה בשכבה הפיזית שעשוייה לאפשר את עצם קיומה של המהפכה הטכנולוגית. סופטבנק בוחרת למקם את ההון במקום שבו הביקוש כבר מוחשי והיצע מתקשה להדביק את הקצב. עבור משקיעים, זהו מעבר ברור מעולם של חזון וסיפור לעולם של נכסים ותזרים.

הרכישה מעניקה לסופטבנק שליטה בגוף שמנהל נכסים בהיקף של יותר ממאה מיליארד דולר ומתמחה כמעט בלעדית בתשתיות דיגיטליות. דיגיטלברידג' פועלת כזרוע השקעות שמחברת בין הון מוסדי גלובלי לבין נכסים קריטיים כמו חוות שרתים, רשתות תקשורת ומרכזי נתונים. בעולם שבו כל מודל בינה מלאכותית דורש כמויות עצומות של חשמל, קירור וקישוריות, נכסים אלו הופכים לבסיס הכלכלי של הענף כולו. סופטבנק אינה קונה רק חברה, אלא גישה למנוע השקעות פעיל.

מאסאיושי סון, מייסד ומנכ"ל סופטבנק, מזהה בשנים האחרונות כי מרכז הכובד של מהפכת ה-AI זז מתוכנה ואלגוריתמים לעבר חומרה ותשתיות. הביקוש למרכזי נתונים ייעודיים, בעלי צפיפות חישוב גבוהה ויכולת אספקת חשמל יציבה, מזנק בקצב מהיר יותר מכל תחזית מוקדמת. עסקאות ענק שביצעו גופים כמו בלאקרוק, לצד הסכמי אספקת חשמל בהיקפים חסרי תקדים מצד אורקל (ORCL), מדגישות עד כמה התחום הפך לשדה קרב פיננסי. סופטבנק מבקשת להתמקם בלב הזירה הזו.

הבחירה בדיגיטלברידג' אינה מקרית, שכן החברה מחזיקה פורטפוליו רחב של מפעילי מרכזי נתונים ברחבי העולם. בין החזקותיה ניתן למצוא חברות פעילות באירופה, בארה"ב ובאסיה, המשרתות ספקיות ענן, חברות טכנולוגיה וארגונים גדולים. בכך, סופטבנק מקבלת דריסת רגל מיידית ברשת גלובלית של תשתיות פעילות ומניבות. זהו יתרון משמעותי לעומת בנייה מאפס, שדורשת שנים של תכנון, רגולציה, מימון והקמה.

מעבר לנכסים עצמם, הערך המרכזי בעסקה טמון ברשת הקשרים הפיננסיים שדיגיטלברידג' מביאה עמה. החברה מתפקדת כמתווך בין קרנות פנסיה, חברות ביטוח ומשקיעים מוסדיים לבין פרויקטי תשתית עתירי הון. עבור סופטבנק, מדובר בהרחבת מעגל השותפים שיכולים להשתתף במיזמי AI עתידיים בהיקפים עצומים. כך, הקונגלומרט היפני אינו נדרש לממן לבדו כל פרויקט, אלא בונה פלטפורמה שמושכת הון חיצוני. זהו מנגנון מינוף מתוחכם.

העסקה משתלבת גם בהיסטוריה של סופטבנק בתחום ניהול הנכסים, לאחר רכישת פורטרס אינבסטמנט גרופ בעבר. אף שסופטבנק מכרה בהמשך את החזקתה בפורטרס, הניסיון הזה סיפק לה הבנה עמוקה של מודלים פיננסיים מבוססי דמי ניהול והון צד שלישי. כעת, עם דיגיטלברידג', היא חוזרת לזירה הזו אך הפעם עם פוקוס חד ומוגדר על תשתיות בינה מלאכותית. זהו שינוי גישה שמאותת על הפקת לקחים מהעבר.

המהלך מגיע גם על רקע פרויקט סטארגייט השאפתני, שבו שותפה סופטבנק לצד גופים כמו אורקל ו-ARM הולדינגס (ARM). הפרויקט, שנועד להקים רשת מרכזי נתונים עצומה, נתקל בעיכובים בשל מחלוקות מימון, רגולציה ובחירת מיקומים. רכישת דיגיטלברידג' מאפשרת לסופטבנק לעקוף חלק מהחסמים ולהתקדם דרך נכסים קיימים ומתפקדים. במקום להמתין לאישורים, היא רוכשת קיבולת בפועל.

מבחינת שוק ההון, הפרמיה ששולמה על מניית דיגיטלברידג' עשוייה לשקף אמון בביקוש העתידי לתשתיות נתונים, סופטבנק רואה במהלך השקעה אסטרטגית רב-שנתית. תנודתיות המניה סביב הדיווחים ממחישה את הפער בין ראייה קצרה לטווח לבין תפיסה מבנית של שינוי עולמי. עבור סופטבנק, השאלה אינה מחיר הכניסה אלא עומק החשיפה.

בסופו של דבר, הרכישה מדגישה כיצד סופטבנק מנסה למצב את עצמה מחדש כארכיטקטית של תשתיות ה-AI העולמיות. לאחר שנים של הימורים עתירי סיכון על חברות טכנולוגיה צעירות, היא פונה לנכסים מוחשיים עם תזרים צפוי ויציב יותר. עבור משקיעים וסוחרים, זהו איתות לשינוי פאזה באסטרטגיה של הקונגלומרט היפני. ההימור אינו על האפליקציה הבאה, אלא על החשמל, השרתים והקירות שמאחוריה.

מקורות:

בלומברג