מאת: אסף קופפר

מניית אפל (AAPL) ניצבת בימים אלו בלב סערה גיאופוליטית וכלכלית, לאחר שדונלד טראמפ איים להטיל מכס בגובה 25% על כל אייפון שלא ייוצר בתחומי ארצות הברית. הדרישה, שהושמעה במסר חד וברור, מציבה את ענקית הטכנולוגיה בפני אתגר לוגיסטי, כלכלי ואסטרטגי חסר תקדים – כאשר שרשרת האספקה שלה מבוססת כבר שנים ארוכות כמעט כולה על פסי ייצור במדינות אסיה, ובראשן סין והודו.

המשמעות של מעבר לייצור מלא בארצות הברית עלולה להיות דרמטית – הן מבחינת זמני הביצוע והן מבחינת העלויות. עלויות העבודה הגבוהות, המחסור בתשתיות מתאימות ובכוח אדם מיומן, לצד ההשקעה הנדרשת בציוד מתקדם, הופכים את המהלך למסובך ויקר מאוד. לפי הערכות שונות, מחירו של אייפון שיורכב כולו בארה”ב עשוי לזנק ליותר מ-3,500 דולר, נתון שיהפוך אותו לפחות נגיש לציבור הרחב ויפגע בביקושים.

עם זאת, טראמפ שומר על קו תקיף בנושא, ומבהיר כי לדעתו יש להחזיר את הייצור לאדמת ארצות הברית. הוא אף טען כי שוחח עם מנכ”ל אפל טים קוק בנושא, וכי הציפייה שלו היא שכל מכשיר אייפון שנמכר בארה”ב ייוצר בה. ההצהרה הזו מגיעה בעיתוי שבו אפל מנסה דווקא להרחיב את בסיס הייצור שלה מחוץ לסין – למדינות כמו הודו ווייטנאם – בניסיון לצמצם את התלות הכלכלית והפוליטית בענקית האסייתית.

טים קוק מנכ”ל אפל

על רקע האיומים מצד הבית הלבן, מניית אפל חוותה ירידות שערים חדות שאינן אופייניות לחברה בגודל הזה. גם אם רבים מהאנליסטים סבורים כי לא בטוח שהמכסים ייושמו בפועל, די בהצהרות כדי לפגוע באמון השוק ובתחושת היציבות של המשקיעים. עבור חברה ששווייה עומד על קרוב ל-3 טריליון דולר, כל שינוי בתחזיות יכול להביא לתגובה חדה מצד השוק.

הקשיים אינם מסתכמים רק בפן הכלכלי, ייצור אייפונים הוא תהליך מסועף ומדויק, הכולל רכיבים שמיוצרים במקומות שונים בעולם, ושילובם דורש שיתופי פעולה עם עשרות חברות משנה. הקמת מערכת מקבילה בארה”ב תיקח שנים רבות ודורשת השקעה במיליארדים. גם אם אפל תבחר באפשרות של “הרכבה סופית” בתחומי ארה”ב בלבד, המשמעות הלוגיסטית והפיננסית תהיה מהותית.

מן הצד השני, תומכי המהלך טוענים שמדובר בהזדמנות אסטרטגית לחיזוק התעשייה האמריקאית. לדעתם, אפל – כסמל לתעשיית ההיי-טק – יכולה להוות חלוץ בתהליך השבת הייצור לארה”ב, מהלך שעשוי לחזק את הביטחון הכלכלי והטכנולוגי של המדינה, במיוחד בתקופה של מתיחות גוברת מול סין. מזכיר האוצר האמריקאי אף התבטא בנושא וציין כי החזרת הייצור היא אינטרס לאומי במובנים רבים.

סדרת האייפון 16, מכשיר הדגל של החברה

טים קוק עצמו נאלץ לתמרן בין הלחצים הפוליטיים ובין המציאות התפעולית. בעבר הוא הצליח להשיג פטורים זמניים ממכסים, אך נראה שכעת עמדתו של הממשל החדשה מחייבת גישה שונה. אפל כבר הכריזה על השקעות בהקמת מפעלים בארה”ב, אך אלו מהווים רק חלק קטן מהיקף הייצור העולמי שלה. ניסיון לייצר הכל בארה”ב יחייב שינוי רדיקלי של כל שרשרת הערך.

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מה יקרה אם טראמפ אכן יחליט לממש את איומו ולהטיל מכסים. לפי חלק מההערכות, העלות לאפל עשויה להסתכם ביותר מ-1.8 מיליארד דולר ברבעון – סכום שעלול לפגוע ברווחיות ולהוביל לעליית מחירים לצרכן. תרחיש זה צפוי גם להשפיע על תחרותיות החברה מול יצרניות אחרות כמו סמסונג, שגם היא עשויה להיות כפופה למכסים.

בסופו של דבר, הדרישה להעברת הייצור של אפל לארה”ב מהווה לא רק מבחן עסקי, אלא גם מבחן מדיני על יחסי הגומלין בין טכנולוגיה, תעשייה ומדיניות. האם אפל תוכל לנווט בין הדרישות הממשלתיות לבין צורכי השוק? האם תמצא פתרון יצירתי שישמור על הרווחיות ועל המחירים לצרכן? ימים יגידו – אך בינתיים, שוק ההון עוקב בדריכות.

מקורות:

בלומברג

בארונס