טראמפ משנה את חוקי המשחק – והמכסים חוזרים להרעיד את הסחר העולמי והשווקים

מאת אסף קופפר

רגע אחרי שנראה היה כי שוקי העולם מתחילים להסתגל ל"מלחמת הסחר של טראמפ", פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב טרפה שוב את הקלפים. ביטול המכסים ההדדיים שהוטלו בשנה שעברה לא סימן חזרה ליציבות, אלא דווקא פתיחה של פרק חדש של אי ודאות. במקום אותם מכסים, הממשל הודיע במהירות על הטלת מכס גורף של 15% על כלל היבוא לארה"ב – מהלך שמחזיר את אי הוודאות למרכז הבמה.

התגובה הראשונית בשווקים הייתה זהירה אך ברורה. החוזים העתידיים על המדדים בארה"ב נחלשו, הדולר איבד גובה באסיה, ומניות אירופיות ירדו לשפל יומי לאחר דיווחים כי האיחוד האירופי שוקל להקפיא את אשרור הסכם הסחר עם וושינגטון. בניגוד לטלטלה הדרמטית שנרשמה בגל הראשון של המכסים בשנה שעברה, הפעם השוק מגיב בפחות פאניקה – אך עם יותר עייפות ואי אמון.

המשמעות הכלכלית אינה זניחה. לפי הערכות כלכלני גולדמן זאקס (GS), השילוב בין פסיקת בית המשפט לבין המכס החדש מפחית במעט את שיעור המכס האפקטיבי הכולל, אך משאיר אותו גבוה בכ-9 נקודות אחוז לעומת תחילת 2025. כלומר, בפועל, החברות והצרכנים האמריקאים עדיין נושאים בנטל משמעותי. הפישוט של מבנה המכסים אף עשוי להגדיל את גביית המס בפועל, בשל צמצום פרצות ונתיבי עקיפה.

באירופה, המהלך נתפס כהסלמה פוליטית ולא רק כלכלית. מתיחות קודמת סביב סוגיית גרינלנד והביקורת האירופית על וושינגטון יוצרות רקע נפיץ. כלכלני ING הזהירו כי "אי הוודאות חזרה" וכי הסיכון להסלמה עשוי להיות גבוה יותר משהיה לפני שנה. מבחינת בריסל, הקפאת ההסכם היא אמצעי לחץ, אך היא גם מעלה את הסיכון למעגל תגובות נגד.

במקביל, מדינות אסיה עוברות למצב המתנה. הודו דחתה ביקור רשמי שנועד לקדם הסכם ביניים, סינגפור מבקשת הבהרות, וטייוואן בוחנת מחדש התחייבויות השקעה בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בארה"ב. עבור כלכלות שמבוססות על יצוא, גם שינוי של כמה נקודות אחוז במכס יכול לשנות את מבנה העלויות ואת כושר התחרות.

השאלה המרכזית היא האם מדובר בצעד זמני או בשינוי עומק במדיניות הסחר האמריקאית. הממשל מסתמך כעת על סעיף 122 לחוק הסחר מ-1974, המאפשר הטלת מכסים לתקופה של עד 150 יום ללא אישור קונגרס במקרים של "גרעון חמור במאזן התשלומים". אך במקביל, עומדות לרשות הבית הלבן גם סמכויות נוספות כמו סעיף 301 וסעיף 232, ששימשו בעבר להטלת מכסים על סין, מתכות ורכב.

עבור השווקים, הבעיה אינה רק גובה המכס אלא חוסר הוודאות סביבו. חברות בינלאומיות מתקשות לתכנן שרשראות אספקה, לתמחר מוצרים ולהתחייב להשקעות ארוכות טווח. אנליסטים במורגן סטנלי (MS) מעריכים כי שיעור המכס הממוצע באסיה ירד מעט, אך מזהירים כי הקלה זו עשויה להיות זמנית אם הממשל יעבור למכסים סקטוריאליים.

גם שוק האג"ח עוקב מקרוב. עליית מרווחי ה-CDS בחברות גדולות מצביעה על עלייה בפרמיית הסיכון הנתפסת. עבור מנהלי השקעות כמו PIMCO, המסר ברור – מדיניות המכסים תישאר גורם מרכזי בסביבת המאקרו כל עוד טראמפ בבית הלבן. המשמעות היא תנודתיות גבוהה יותר במטבעות, ברווחי חברות ובתחזיות צמיחה.

לצד זאת, יש גם מי שרואים הזדמנות. פישוט מערכת המכסים עשוי להגדיל הכנסות פדרליות בטווח הקצר ולהקטין תמריצים לניתוב סחורות דרך מדינות שלישיות. עבור חלק מהיצרנים המקומיים, מכס אחיד עשוי לספק הגנה יציבה יותר לעומת מערכת מורכבת ומלאת חריגים.

אך התמונה הרחבה מורכבת יותר. אינפלציה מחודשת ביבוא עלולה להקשות על הפדרל ריזרב, להאט צריכה פרטית ולפגוע ברווחיות חברות גלובליות. בעולם שכבר מתמודד עם חוסר יציבות גיאופוליטית, מלחמות אזוריות והאטה בצמיחה, חזרת אי הוודאות בסחר מוסיפה שכבת סיכון נוספת.

בסופו של דבר, פסיקת בית המשפט לא ביטלה את עידן המכסים – היא רק שינתה את הכלים. טראמפ מאותת כי מכסים נותרו בלב תפיסת העולם הכלכלית שלו. עבור השווקים, המשמעות ברורה: גם אם המספרים משתנים מ-10% ל-15%, חוסר הוודאות עצמו הוא המס שמכביד ביותר על הסחר העולמי.

מקורות:

בלומברג