“מהפכת הסטרימינג”: העסקה שעשויה להפוך את נטפליקס לאימפרית הבידור הגדולה בעולם

מאת: אסף קופפר

בעשור האחרון עולם הבידור עבר טלטלה עמוקה: הצרכנים עברו מצפייה ליניארית לשירותי סטרימינג, אולפני הענק נאלצו להגדיר מחדש את זהותם, והתחרות הגיעה לשיאים שלא נראו כמותם. בתוך המהומה הזו, נטפליקס הפכה ממיזם נישתי לשחקנית הדומיננטית בתעשייה – אך דווקא כעת, בעידן עייף מהפקות מקור יקרות ומשבר רווחיות בשירותי סטרימינג, מתרחש מהלך שעשוי להגדיר מחדש את כללי המשחק. ההתעניינות הגוברת של נטפליקס (NFLX) ברכישת וורנר ברדרס דיסקברי (WBD) ושירות HBO מקס הופכת לאחד המהלכים האסטרטגיים הגדולים ביותר בתולדות תעשיית הבידור. 

העסקה אם תתממש מציבה על השולחן שאלה רחבה בהרבה מעסקת רכישה: האם יקומו מחדש האולפנים ההוליוודיים במבנה חדש, ומה יקרה כשהכוח היצירתי הוותיק יתאחד עם הפלטפורמה הדיגיטלית הגדולה בעולם? מדובר בצומת דרכים שבו מודלי הבידור של המאה ה־21 — אולפנים מסורתיים, סטרימינג, וחוויות פיזיות — מתחילים להתלכד למערכת כוחות חדשה. אם העסקה תתממש, נטפליקס עשויה לקבל גישה לספרייה שאין דומה לה: יותר ממאה שנות קולנוע וטלוויזיה, מאות מותגים, ופרנצ'ייזים בינלאומיים שהפכו לחלק מהתרבות הפופולרית העולמית.

עומק הספרייה של וורנר ברדרס דיסקברי הוא ליבה של המשוואה. אוצרות כמו הארי פוטר, עולמות DC, מטריקס, שר הטבעות, לוני טונס ואלפי סרטים קלאסיים מציבים את האולפן כעמוד תווך של התרבות ההוליוודית. בצד הטלוויזיוני, HBO מקס מביאה עימה יצירות פרסטיז' מהחשובות שנוצרו: משחקי הכס, יורשים, צ'רנוביל, הסופרנוס, הסמויה, ווסטוורלד ועוד. נטפליקס, שאמנם מובילה בצפיות אך חיפשה בשנים האחרונות נכסים עמוקים ובעלי מורשת, עשויה למצוא כאן את מה שחסר לה — ליבה תרבותית שמעניקה לה משקל תרבותי נוסף מעבר למספרי מנויים.

המשמעות האמיתית של המהלך רחבה בהרבה מהגדלת קטלוג. דיסני (DIS) בנתה מודל שבו תוכן, פארקים, חנויות ומרצ'נדייז חיים בתוך מערכת סינרגטית אחת. נטפליקס, שעד היום פעלה בעיקר כדיגיטל טהור, עשויה לקבל סוף־סוף יכולת לבנות אקו־סיסטם מקביל: מופעי לייב, תערוכות, מתחמי חוויה, חנויות מותג, שיתופי פעולה תיאטרליים — בסיס שיכול לשדרג אותה מעוד שירות סטרימינג למעצמת בידור של ממש. הצלחת מתחמי Stranger Things הוכיחה שהביקוש לחוויה פיזית קיים; רכישת וורנר יכולה להרחיב זאת בקנה מידה חסר תקדים.

אך לצד ההזדמנות, השוק נותר זהיר. המניה צנחה אתמול בכ־4.9%, משום שחלק משמעותי ממנויי HBO מקס כבר מנויים לנטפליקס מה שעשוי להקטין את הצפי לגידול מהיר בבסיס המנויים. בנוסף, העובדה שהצעת נטפליקס מבוססת ברובה על מזומן נתפסת אמנם כמסלול מהיר לאישור, אבל כצעד פיננסי אגרסיבי. השאלה היא האם התשואה על ההשקעה תגיע דרך צמיחה, דרך התייעלות, או דרך בניית אימפריית IP שתייצר הכנסות מתחומים חדשים.

בפן הניהולי קיים אתגר נוסף: וורנר ברדרס הוא אולפן ותיק עם שכבות יצירה, ניהול ומסורת הפקה שנבנו לאורך דורות — קצב פעולה שמנוגד לעיתים למודל הטכנולוגי של נטפליקס, שפועל במהירות, בזריזות וביכולת לשנות החלטות בזמן אמת. החשש הוא שמיזוג תרבותי עמוק מדי יפגע באחד הצדדים. אולם לפי הדיווחים, נטפליקס מוכנה לאפשר לדיוויד זסלאב וצוותו להמשיך לנהל את האולפן כיחידה כמעט עצמאית, מה שעשוי להרגיע שחקנים יצירתיים ומקטין התנגדויות פנימיות.

אחד הסיפורים המשמעותיים ביותר הוא הדרך שבה נטפליקס הפכה למובילת המירוץ. וורנר ברדרס דיסקברי קיבלה שלוש הצעות — מפרמאונט־סקיידאנס, מקומקאסט (CMCSA) דרך NBC יוניברסל, ומהמועמדת הפחות צפויה: נטפליקס. בזמן שחברות אחרות הציגו מבני חוב, מכירת נכסים ומערכי מימון מורכבים, נטפליקס הגיע עם הצעה פשוטה: מזומן. בעולם מיזוגי הענק, פשטות כזו היא כוח. ההצעה נאמדת לפי הערכות בטווח 55–70 מיליארד דולר סכום אדיר שלא רק מעיד על רצינות, אלא גם מייצר ודאות לדירקטוריון.

מערכת היחסים האישית בין טד סרנדוס לזסלאב היא מרכיב נוסף במשוואה. הדיווחים מעידים על כימיה מקצועית חזקה, מה שמקל על דיונים אסטרטגיים ויוצר אמון בין הצדדים. יתרון נוסף מגיע מהרגולציה: בעוד קומקאסט מחזיקה כבר באולפן גדול ובתיאטראות, מה שמעלה חשש לריכוזיות, נטפליקס לא מחזיקה תשתיות הפצה פיזיות ולכן אינה מעוררת חשש מונופוליסטי באותו היקף.

ההשפעה על הטייטלים של העשור האחרון היא מהותית לא פחות. סדרות־על כמו משחקי הכס, ווסטוורלד, יורשים וצ'רנוביל מחזיקות זיכרון תרבותי שהולך מעבר לעונות ששודרו. הן מייצרות צפיות חוזרות, קהילות מעריצים, תוכן נגזר וטרנדים ברשתות. מודל הצפייה של נטפליקס שבו תכנים ממשיכים לחיות שנים אחרי יציאתם מתאים בדיוק לסדרות כאלה. שילוב דאטה גלובלית ו־IP חזק יאפשר לנטפליקס להחליט אילו סדרות להחיות, אילו עולמות להרחיב ואילו פרויקטים חדשים לבנות על בסיס האהדה הקיימת.

ברמה הגלובלית, העסקה עשויה לשנות לחלוטין את מאזן הכוחות. נטפליקס מחזיקה בנוכחות בינלאומית רחבה בהרבה מזו של HBO מקס, ובאזורים שבהם וורנר ברדרס הייתה עד כה שחקן משני תקבל הזדמנות להפוך לשחקן מרכזי כמעט בן־לילה. הקטלוג העמוק של וורנר מתאים לטעמים מגוונים יותר מהפקות אמריקאיות טהורות, ויכול להעניק לנטפליקס יתרון תרבותי בשווקים כמו אסיה, דרום אמריקה ואירופה.

העסקה עשויה להשפיע גם על מודלי הצפייה. תכנים איקוניים של וורנר נצרכים כיום גם דרך מדיה חברתית, קיצורי תוכן, וידיאו קצר וזרמי Highlight. שילוב של נכסים אייקוניים עם יכולות ההפצה הדיגיטלית הרחבה של נטפליקס עשוי ליצור פלטפורמה שבה תכנים ישנים עוברים מקבלים חיים חדשים לא רק כמוצר בידור, אלא כתופעה תרבותית חוזרת.

כל שכבות המהלך יוצרות יחד תמונה אסטרטגית רחבה: העסקה אינה רק על תכנים, אלא על כוח פוליטי, גישה עולמית, התרחבות עסקית אפשרית, מודלים חדשים של חוויה, והשפעה על הדרך שבה העולם צורך בידור. אם המיזוג יושלם, נטפליקס עשויה לעבור שינוי ארגוני ותדמיתי — מחברת סטרימינג לחברת בידור רב־מערכתית בעלת מגוון פעילויות. אף תרחיש אינו מובטח, והמשמעויות בהקשר זה תלויות באופן יישום המיזוג והחלטות הניהול, אך ברור כי מדובר בצומת היסטורית עבור החברה ועבור תעשיית הבידור כולה.

מקורות:

יאהו פייננס

ערוץ היוטיוב של John Campea