שוק הנפט נכנס לשלב חדש: שחרור מאגרי החירום לא מצליח להרגיע את הסערה
מאת: אסף קופפר
שוק האנרגיה העולמי נכנס בימים האחרונים לאחת התקופות המתוחות ביותר מאז משבר האנרגיה של 2022. לאחר הסלמה בעימות סביב מצר הורמוז והתקפות על כלי שיט מסחריים, מדינות ה-G7 החליטו על צעד דרמטי במיוחד: שחרור מתואם של כ-400 מיליון חביות נפט ממאגרי החירום האסטרטגיים. מדובר במהלך הגדול ביותר בתולדות סוכנות האנרגיה הבינלאומית, אך למרות היקפו, מחירי הנפט ממשיכים להישאר גבוהים יחסית ומאותתים כי הסיכון בשוק עדיין רחוק מלהיעלם.
החוזים על נפט ברנט (BZ=F) נסחרו סביב רמה של כ-87 דולר לחבית לאחר ההודעה, בעוד החוזים על נפט WTI האמריקאי (CL=F) התקרבו לאזור 85 דולר. התגובה הראשונית בשוק הייתה דווקא ירידה חדה במחירים כאשר המשקיעים ניסו להעריך את היקף ההיצע החדש. אך בתוך דקות ספורות בלבד המחירים התאוששו, סימן לכך שהסוחרים אינם משוכנעים שהמהלך לבדו יצליח לייצב את השוק.
הסיבה לכך נעוצה במיקום הגיאוגרפי של המשבר. מצר הורמוז הוא אחד מצווארי הבקבוק החשובים ביותר במסחר האנרגיה העולמי. במצב רגיל עוברים דרך המעבר הימי הצר הזה כ-20 מיליון חביות נפט ביום, כלומר חלק משמעותי מהסחר העולמי באנרגיה. כאשר האזור הופך לזירת עימות צבאי, אפילו הפרעה חלקית לתנועת מכליות יכולה ליצור לחץ עצום על מחירי הנפט.
הדיווחים האחרונים על התקפות נוספות על כלי שיט ועל אפשרות להנחת מוקשים ימיים באזור הגבירו עוד יותר את חששות הסוחרים. חברות ביטוח ימי החלו לבחון מחדש את הסיכונים באזור, וחלק מבעלי האוניות מעדיפים לעכב הפלגות עד להתבהרות המצב הביטחוני. במקביל, עשרות מכליות נפט כבר ממתינות מחוץ למעבר, מה שמייצר צוואר בקבוק נוסף בשרשרת האספקה.
במצב כזה, גם שחרור מאגרי החירום מתקשה לאזן את השוק. מאגרי הנפט האסטרטגיים נועדו לספק רשת ביטחון במקרים של שיבוש זמני באספקה, אך הם אינם יכולים להחליף זרימה יומית של עשרות מיליוני חביות לאורך זמן. אם השיבוש במצר הורמוז יימשך שבועות או חודשים, השוק ייאלץ להתמודד עם מחסור פיזי ממשי.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית מחזיקה כיום כ-1.2 מיליארד חביות נפט במאגרים ממשלתיים במדינות החברות, לצד כ-600 מיליון חביות במאגרים מסחריים מחויבים. שחרור של 400 מיליון חביות הוא אמנם צעד משמעותי מאוד, אך הוא גם מצביע על חומרת המצב בעיני קובעי המדיניות. עצם ההחלטה להשתמש בכלי כה חריג עשוי לאותת לשוק כי ממשלות העולם חוששות מהשלכות רחבות על הכלכלה הגלובלית.
במקביל, ממשלות באירופה כבר החלו לנקוט צעדים פנימיים כדי להתמודד עם עליית המחירים. גרמניה הודיעה כי תבחן הגבלות על תדירות שינויי המחירים בתחנות הדלק כדי למנוע ספקולציה, בעוד מדינות כמו יוון ואיטליה שוקלות הגבלות על רווחי חברות אנרגיה ועל מחירי מוצרי יסוד. צעדים מסוג זה מזכירים את המדיניות שננקטה במהלך משבר האנרגיה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה.
החשש המרכזי של מנהיגי אירופה הוא גל אינפלציוני חדש. מחירי הגז באירופה כבר עלו בכ-50 אחוז מאז תחילת העימות, בעוד מחירי הנפט עלו בכ-25 אחוז. עבור כלכלה שכבר התמודדה בשנים האחרונות עם משברי אנרגיה חוזרים, עלייה נוספת במחירים עלולה להכביד על התעשייה ועל הצרכנים כאחד.
המשמעות הכלכלית רחבה יותר משוק האנרגיה בלבד. עלייה במחירי הנפט משפיעה על עלויות הייצור, ההובלה והלוגיסטיקה בכל רחבי העולם. חברות תעופה, חברות שילוח ותעשיות כבדות הן הראשונות להרגיש את הלחץ, אך גם חברות קמעונאות ומזון נפגעות כאשר העלויות מתגלגלות לצרכנים.
עבור שוק ההון, מצב כזה יוצר סביבה מורכבת במיוחד. מצד אחד, מניות של חברות אנרגיה כמו אקסון מוביל (XOM) ושברון (CVX) נוטות ליהנות מעליית מחירי הנפט. מצד שני, סקטורים רבים אחרים סובלים מהתייקרות הדלק ומהחשש לפגיעה בביקוש הצרכני. התוצאה היא תנודתיות גבוהה במדדי המניות והעברת הון בין סקטורים שונים.
בנוסף, העלייה במחירי האנרגיה עלולה להשפיע גם על המדיניות המוניטרית. אם האינפלציה תתחיל לעלות שוב בעקבות מחירי האנרגיה, בנקים מרכזיים כמו הפד והבנק המרכזי האירופי עלולים להידרש לשמור על ריביות גבוהות יותר לאורך זמן. מצב כזה מקשה על שוקי המניות ומכביד על חברות ממונפות.
השאלה המרכזית כעת היא כמה זמן יימשך המשבר במפרץ הפרסי. אם התנועה במצר הורמוז תחזור במהירות לשגרה, ייתכן שמחירי הנפט יתייצבו ואף ירדו כאשר שחרור המאגרים יגדיל את ההיצע הזמין. אך אם ההתקפות על כלי השיט יימשכו והסיכון הביטחוני יישאר גבוה, השוק עלול להיכנס לתקופה ממושכת של מחירים גבוהים.
בסופו של דבר, שחרור מאגרי החירום הוא ניסיון לקנות זמן עבור הכלכלה העולמית. הוא מעניק לשוק האנרגיה מרווח נשימה מסוים ומאותת למשקיעים שממשלות מוכנות לפעול כדי למנוע משבר עמוק יותר. אך כפי שמבינים היטב הסוחרים בשוק הנפט, הפתרון האמיתי אינו נמצא במאגרים אלא ביציבות גיאופוליטית באזור שממנו זורמת חלק גדול מאספקת האנרגיה של העולם.
מקורות:
בלומברג
יאהו פייננס
הכותב משמש כעובד בחברת אינטראקטיב שירותי בורסה בע”מ (להלן: “החברה”). כל האמור והמוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או המלצה כלשהי למסחר בשוק ההון המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים מכל סוג, מדדים וכיו”ב. כמו כן, המידע המוצג בכתבה לעיל אינו מהווה תמריץ ו/או המלצה ו/או ייעוץ לפעול בדרך כלשהי בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. הנתונים המוצגים בכתבה אינם מהווים ערובה או מדד כלשהו לתוצאות ותשואות עתידיות. הניתוח שבוצע לעיל הינו רק על בסיס מידע פומבי ציבורי וללא שיח עם החברות המוזכרות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פעילות בשוק ההון דורשת ידע, הבנת סיכונים ומיומנות. כל העושה במידע הנ”ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב מחזיק בחלק מניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסיים המוזכרים לעיל.
לשיחה עם נציג
לשיחה עם נציג