מאת: אסף קופפר

אורקל (ORCL), שבעבר נתפסה כענקית תוכנה שמרנית המתקשה להתחרות בתחום הענן, הפכה בשנים האחרונות לשחקנית מפתח בזכות שורת עסקאות פורצות דרך עם ענקיות ה-AI ובראשן OpenAI ואנבידיה. שינוי הכיוון נזקף במידה רבה ללארי אליסון, מייסד ויו”ר החברה, שבעבר ביקר בחריפות את תחום הענן ואף כינה אותו “שטויות במיץ”, אך כיום רואה בו מנוע צמיחה אסטרטגי. הזינוק במניות אורקל, שהפך את אליסון לאדם השני בעושרו בעולם, מבטא את השינוי הזה באופן הברור ביותר.

הביקוש האדיר הנובע ממהפכת הבינה המלאכותית הפך את תשתיות הענן למשאב קריטי עבור חברות הטכנולוגיה הגדולות. אורקל, שבעבר התקשתה למצוא לעצמה נישה ברורה, הצליחה לחדור לשוק הזה באמצעות זכייה בלקוחות בולטים. כיום היא מפעילה עבור xAI של אילון מאסק את מרכז נתונים ביוטה, מקימה אשכול עצום של שבבי אנבידיה בסינגפור, ואף חתמה עם OpenAI על הסכם ענק הנחשב לגדול ביותר בתולדות תחום הענן. עסקאות אלו מציבות את אורקל כתשתית מועדפת להובלת אימוני מודלים מתקדמים ויישומים רחבי היקף.

המחיר לא מבוטל: אורקל משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בפיתוח מרכזי נתונים בקנה מידה שלא נראה בעבר. לפי דיווחים, החברה מתכננת להוציא מעל מיליארד דולר בשנה רק כדי להפעיל אתר חדש בטקסס באמצעות גנרטורים מונעי גז, עד לקבלת חיבור לרשת החשמל. זו הפעם הראשונה מאז 1990 שאורקל מציגה תזרים מזומנים שנתי שלילי, מה שעשוי לעורר שאלות לגבי הרווחיות והעמידות של עסקי הענן שלה. יחד עם זאת, ההנהלה בטוחה כי בטווח הארוך מדובר בהשקעה שתשתלם ועשוייה לבסס את החברה בשורה הראשונה של תעשיית ה-AI.

הדרך לשם לא הייתה קלה. במשך שנים ניהלו מנהלים בכירים מאבק פנימי על עתיד הענן באורקל. מצד אחד היו שראו בו בעיקר כלי להגן על עסקי בסיס הנתונים, ומנגד כאלה שדרשו להפוך אותו למנוע צמיחה עצמאי שיתחרה באמזון, מיקרוסופט וגוגל. בסופו של דבר, הגישה של “בר מאטל” (Bare Metal), שהעניקה ללקוחות שרתים ייעודיים ללא שיתוף עם אחרים, העניקה לאורקל יתרון יחסי בקרב לקוחות רגישים לנושאי פרטיות וביצועים. זהו גם הפורמט שהפך לסטנדרט בעבודה עם מערכות AI מתקדמות, ואיפשר לאורקל להקדים מתחרות גדולות.

הלקוחות ששינו את התמונה היו טיקטוק, זום ואובר, שחיפשו תשתיות גמישות בתקופות של ביקושים חריגים. ההסכם עם טיקטוק, במיוחד, נחשב לנקודת מפנה: החברה נדרשה להרחיב את פעילותה בארה”ב תחת לחץ רגולטורי, ואורקל סיפקה לה את המענה. ההכנסות מהעסקה עברו את רף מיליארד הדולר בשנה, והפכו את טיקטוק לזמן מה ללקוח הגדול ביותר של חטיבת הענן. בכך רכשה אורקל ניסיון יקר ערך בהפעלה רחבת היקף של שבבי GPU מבית אנבידיה עוד לפני פריצת ChatGPT, והכשירה את הקרקע לעסקאות הגדולות של עידן ה-AI.

בעקבות ההצלחות הללו, אורקל מגייסת אלפי עובדים, רבים מהם יוצאי אמזון, וממשיכה להרחיב את חטיבת הענן שלה, OCI. כיום כ-23 אלף עובדים פועלים תחת החטיבה, שהפכה למרכז הפעילות של החברה. לצד ההתרחבות, אורקל נדרשת להתמודד עם ביקורת על תרבות ארגונית קשה ועל סגנון ניהול תובעני, אך נראה כי התוצאות העסקיות מצדיקות את האסטרטגיה. לראיה, בשוק מעריכים כי עד 2029 יהפוך הענן למנוע ההכנסות העיקרי של אורקל.

מנקודת מבט רחבה יותר, המהלך של אורקל ממחיש את השינוי העמוק שעובר ענף המחשוב. אם בעבר שלטה בו שלישיית ענק – AWS, Azure וגוגל קלאוד – הרי שכעת נכנסים שחקנים נוספים המציעים פתרונות ייחודיים לדרישות ה-AI. אורקל נהנית ממעמד מיוחד בזכות קשריה עם הממשל האמריקאי, יכולתה להציע מחירים תחרותיים, והנכונות שלה לבצע התאמות גבוהות ללקוחות אסטרטגיים. בשוק הצומח בקצב של 25% בשנה.

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא סוגיית הרווחיות. עסקי תשתית לאימון מודלים נחשבים עתירי הון ובעלי מרווח נמוך יחסית, בניגוד לשירותי אינפרנס (Inference) – הפעלת המודלים המאומנים. אורקל בונה את מרכזי הנתונים שלה כך שיוכלו לשרת גם את שני השלבים, ובכך לנסות לאזן בין השקעה עצומה להחזר כלכלי ארוך טווח. אם תצליח, היא עשויה להפוך לשחקן מרכזי לא רק באימון אלא גם בהטמעת יישומי AI במגוון רחב של תעשיות.

בסופו של דבר, מהפכת הענן של אורקל היא דוגמה חיה לאופן שבו חברה ותיקה יכולה להמציא את עצמה מחדש בעולם טכנולוגי משתנה. הימור עצום על בינה מלאכותית, נכונות לקחת סיכונים פיננסיים חריגים, ורשת קשרים עסקיים ומדיניים ברמה הגבוהה ביותר – כל אלה הופכים את אורקל ממותג שירד מגדולתו לענק טכנולוגי שמחזיר מלחמה למתחרות בשוק. השנים הקרובות יכריעו אם המהלך הזה יבסס את אורקל כשחקן מוביל של עידן ה-AI, או שיתברר כהשקעה שאפתנית מדי שתכביד על המניה.

מקורות:

בלומברג