מאת: אסף קופפר

חברת אנבידיה (NVDA) הפכה לשם דבר בתעשיית השבבים ובשוק ההון – ועכשיו היא קובעת תקדים חדש: שווי שוק של 4 טריליון דולר. מדובר בחברה הציבורית הראשונה אי-פעם שמגיעה לשווי הזה, תוך שהיא עוקפת את מיקרוסופט (MSFT), אפל (AAPL) ומטא (META), וזוכה למעמד חסר תקדים במדדי וול סטריט. המהלך לא התרחש ביום אחד – אלא מהווה שיא של מגמת צמיחה מואצת, מונעת על ידי הביקוש העולמי לבינה מלאכותית ולשרתים עתירי ביצועים.

אנבידיה מזוהה כיום כמרכיב הליבה של מהפכת ה-AI. השבבים שלה, פלטפורמת CUDA והמעבדים הגרפיים המתקדמים, משמשים לאימון והפעלה של מודלים מתקדמים, תוך שהיא שומרת על פער טכנולוגי משמעותי מול מתחרותיה כמו AMD ואינטל (INTC). גופי ענק כמו אמזון (AMZN), גוגל (GOOG), מטא (META), טסלה (TSLA) וכמובן מיקרוסופט (MSFT) רוכשים מהחברה חומרה בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים כדי להקים חוות שרתים ולהפעיל פתרונות AI בענן ובשירותים פנימיים.

על רקע זה, לא מפתיע שמניית אנבידיה רשמה זינוק של מעל 22% מתחילת השנה, ו-24% ב-12 החודשים האחרונים. אך ייתכן שהנתון המרשים ביותר הוא שמאז תחילת 2023 היא עלתה פי שלושה – מבלי שעברה תיקון משמעותי לאורך הדרך. מדובר בריצה נדירה שמשנה את מבנה השוק, ואת מקומה של אנבידיה במדדי ה-S&P 500 ובנאסד”ק. כיום, תנודתיות של מניית אנבידיה משפיעה על המדדים יותר מכל חברה אחרת, למעט אפל.

עם זאת, הדרך לא הייתה חפה מטלטלות. בתחילת השנה, שווי השוק של אנבידיה ירד ב-600 מיליארד דולר בעקבות חששות שהתעוררו עם חשיפת מודל ה-R1 של DeepSeek, שטען כי הצליח להתאמן על שבבים זולים יותר. במקביל, ריחף בשוק חשש שהביקוש לשבבים יעודיים ירד עם המעבר מהכשרת מודלים (training) לשלב ההפעלה (inference). אולם שני החששות הללו לא התממשו – וההיפך, התברר שהרצת מודלים מתקדמים דורשת שבבים חזקים אף יותר.

החברה נהנתה גם ממגמה חדשה: AI ריבוני. מדינות רבות מבקשות לבנות מרכזי נתונים עצמאיים כדי שלא להסתמך על תשתיות זרות. אנבידיה מספקת שבבים למאות אלפי שרתים למדינות כמו סעודיה ומדינות האיחוד האירופי – מגמה שמקבעת את מעמדה כשותפה אסטרטגית ולא רק כספקית טכנולוגיה. בנוסף, החברה הפכה לשחקן מרכזי בפרויקטים תשתיתיים דוגמת Stargate של OpenAI וחוות ענק המתוכננות על ידי אורקל (ORCL).

גם חרמות רגולטוריים לא עצרו את תנופת הצמיחה. מגבלות ממשל ביידן וטראמפ על מכירת שבבים לסין גרמו להפסד של 4.5 מיליארד דולר ברבעון האחרון – וצפוי הפסד נוסף של כ-8 מיליארד דולר ברבעון הקרוב – אך למרות זאת המניה המשיכה לטפס. הסיבה היא שביקושי ה-AI הגלובליים מחפים על האובדן – ונתוני ההכנסות נותרו חזקים, עם תחזיות לצמיחה דו-ספרתית גם ב-2026.

 

בהסתכלות קדימה, אנבידיה צפויה להשיק את סדרת השבבים החדשה Blackwell Ultra – מהלך שעשוי להעמיק את יתרונה הטכנולוגי. ללא מתחרה רצינית באופק, החברה נהנית מעמדת מונופול בתחום מסוים של שבבי AI, וממשיכה להרחיב פעילות גיאוגרפית כולל בישראל, שם הכריזה על תוכנית להקמת קמפוס חדש בהיקף של מאות אלפי מטרים רבועים. מדובר במהלך אסטרטגי שיעניק לה עצמאות תפעולית אזורית.

בישראל, אנבידיה מעסיקה כ-5,000 עובדים מאז רכשה את מלאנוקס ב-2020 תמורת כ-7 מיליארד דולר. לפי מקורות בתעשייה, החברה כבר שילשה את היקף פעילותה המקומית – והקמפוס החדש בחיפה אמור להוסיף אלפי משרות ולהפוך לאבן שואבת עבור אקוסיסטם הבינה המלאכותית בארץ. ערים רבות בישראל הציעו לחברה שטחים לקמפוס, ומשרד החדשנות אף הגדיר את אנבידיה “עוגן לאומי” לתעשיית העתיד.

על רקע הצמיחה הזו, גם תעודות סל רבות נהנות מהמגמה. למשל, תעודת הסל SMH, שכוללת משקל משמעותי של אנבידיה, רושמת שיאים חדשים. גם תעודות SPY,  QQQ ו-IYW מושפעות באופן ישיר מהתנודות באנבידיה. מדובר בהשפעה מערכתית על עשרות מיליוני משקיעים דרך קרנות פנסיה וקרנות נאמנות.

לסיכום, העלייה של אנבידיה לשווי של 4 טריליון דולר אינה רק הישג סמלי – אלא עדות לכך שהעולם נכנס לעידן חדש שבו בינה מלאכותית, שרתים, וחומרה ייעודית הופכים לתשתית קריטית כמו מים וחשמל. השוק ממשיך לעקוב בדריכות אחר ביצועי החברה וההשפעה שלה על כל שרשרת הערך – מהמוליכים למחצה ועד תשתיות ענן ושירותים גלובליים. השאלה כעת אינה האם אנבידיה תמשיך לצמוח, אלא כיצד יגיבו השווקים כאשר היא תתמודד לראשונה עם תחרות אמיתית.

מקורות:

יאהו פייננס

סוכנות AP

סוכנות רויטרס