מאת: אסף קופפר
ההתפרצות של הבינה המלאכותית והענן הפך את תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית ל”צמאת אנרגיה” בקצב שלא נראה כמותו, כאשר החשמל שעליו נשענת הכלכלה הדיגיטלית הופך למשאב מוגבל ויקר. חברות הענק של עמק הסיליקון – מיקרוסופט (MSFT), אמזון (AMZN), אלפבית (GOOG), מטא (META) ואורקל (ORCL) משקיעות מאות מיליארדי דולרים בהקמת מרכזי נתונים ובפיתוחי AI, אך הן נתקעות מול תשתית חשמל מיושנת ומערכת הולכה שלא נבנתה לעמוד בקפיצה של עשרות אחוזים בביקוש. התוצאה היא לחץ חסר תקדים על הרשת האמריקאית, עיכובים בחיבור מתקנים חדשים לחשמל ועלייה במחירי החשמל לכלל משקי הבית והעסקים בארה”ב.
במשך למעלה מעשור, הצמיחה בצריכת החשמל בארה”ב נותרה כמעט אפסית – פחות מאחוז לשנה אך הקמת מרכזי הנתונים האדירים שינה את המשוואה. מחקר של בנק אוף אמריקה מצביע על כך שבעשור הקרוב צפויה צריכת החשמל לגדול פי חמישה מהר יותר לעומת העשור הקודם. כל מרכז נתונים חדש צורך חשמל בהיקף השווה לעשרות אלפי בתים, ומפעיל לחץ עצום על רשת שכבר היום נשענת על ציוד הולכה והפצה ש-30% ממנו נמצא בסוף חייו הכלכליים ו-46% כבר חצה את נקודת השחיקה. המשמעות היא שבכל עיכוב קטן בתחזוקה או חיבור של מתקנים חדשים, נוצרים צווארי בקבוק שמאיימים על יציבות האספקה הארצית.
הבעיה אינה רק בייצור החשמל אלא גם ביכולת לחבר מתקנים חדשים לרשת. בממוצע, פרויקטים גדולים נדרשים להמתין כחמש שנים עד חיבורם למערכת. אפילו תחנות כוח חדשות סולאריות, רוח או גרעיניות נתקעות בתהליכים רגולטוריים ובתורים ארוכים של חיבור לרשת. במקביל, קצב בניית קווי הולכה חדשים ירד מכ-1,700 מיילים בשנה בתחילת העשור הקודם לפחות מ-650 מיילים בשנים האחרונות. התוצאה היא מחסור בקיבולת שמאט את פריסת מרכזי הנתונים עשוי ליצור לחץ כלפי מעלה על מחירי החשמל.

מרכזי נתונים
ההשפעות על השוק כבר ניכרות. לפי דיווחי PJM – רשת החשמל הגדולה בארה”ב מחירי החשמל הסיטונאיים זינקו במאות אחוזים בשנים האחרונות, והצרכנים במדינות כמו פנסילבניה ומרילנד ראו את חשבונות החשמל שלהם עולים בין 1.5% ל-5% בממוצע. מדינות אף הגישו תביעות נגד מפעילי רשתות בטענה ל”העברת עושר לא מוצדקת” בעקבות עיכובים ומחסור בקיבולת. ארגונים סביבתיים מזהירים שהלחץ עשויי להביא להארכת חיי תחנות פחם וגז ישנות, ולפגיעה ביעדי האנרגיה הירוקה. מצב זה מדגיש את הפער בין הצרכים של תעשיית הטכנולוגיה לבין היכולות הנוכחיות של הרשת הלאומית.
כדי להתמודד עם הבעיה, חברות הענק פונות לפתרונות אלטרנטיביים. אמזון חתמה על הסכם בשווי 650 מיליון דולר עם Talen Energy לאספקת חשמל ישירות מתחנת כוח גרעינית בפנסילבניה, בעוד שמיקרוסופט התקשרה עם קונסטליישן אנרג’י (CEG) להחייאת כור גרעיני באתר תחנת “שלוש מייל איילנד” עד 2028. המטרה היא לעקוף את צווארי הבקבוק של הרשת הארצית ולהבטיח למרכזי הנתונים אספקת חשמל רציפה. אלפבית ציינה בדוחותיה הרבעוניים כי שליש מההשקעות ההוניות שלה מופנות לתשתיות דאטה סנטר ורשתות, ומיקרוסופט הודיעה על השקעה של 80 מיליארד דולר השנה בלבד במרכזי נתונים מותאמי AI.
הכור הגרעיני בשלוש מייל איילנד
אולם פתרונות נקודתיים אינם פותרים את התמונה הגדולה. ארה”ב נדרשת להשקיע 800 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות כדי לחדש ולהרחיב את תשתיות החשמל, ולגייס יותר מ-500 אלף עובדים חדשים למגזר האנרגיה עד 2030. עד אז, הפער בין הביקוש לאספקה ימשיך ללוות את תעשיית הענן וה-AI, ויאלץ את החברות הגדולות לשלב בין השקעות פרטיות, הסכמי אספקה ישירה והסתמכות על שווקים בינלאומיים.
בטווח הארוך, הפתרון יגיע משילוב בין השקעות הון מסיביות, שדרוג רשתות ההולכה, פיתוח מקורות אנרגיה חדשים והסרת חסמים רגולטוריים לחיבור פרויקטים ירוקים. עד שזה יקרה, תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית – מנוע הצמיחה של מהפכת הבינה המלאכותית תישאר במרוץ כפול: הן אחר כוח חישוב והן אחר החשמל שיאפשר לה להמשיך לפעול.
מקורות:
יאהו פייננס