סטגפלציה חוזרת לשווקים: הזינוק בנפט והמלחמה באיראן משנים את חוקי המשחק

מאת: אסף קופפר

השווקים הגלובליים נכנסו בשבוע האחרון למצב רוח חדש ומטריד – פחד מסטגפלציה. לאחר שבועות של תקווה שהעימות בין ארה"ב, ישראל ואיראן יישאר מוגבל וקצר, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחיש אחר לגמרי: מלחמה ארוכה יותר, שיבושים בשרשראות האנרגיה ועלייה מחודשת בלחצי האינפלציה. התוצאה היא שינוי חד באסטרטגיות ההשקעה ברחבי העולם, כאשר סוחרים עוברים למה שמכונה "עסקאות סטגפלציה" – שילוב של עלייה במחירי סחורות לצד ירידות במניות ובאג"ח.
הטריגר המרכזי לשינוי הזה היה הזינוק החריג במחירי הנפט. חוזי הנפט מסוג Brent ו-WTI) CL=F) זינקו במהלך יום מסחר אחד בעד כ-29 אחוזים תוך שעות ספורות – התנודה החדה ביותר שנראתה בשוק הנפט כמעט שש שנים. בשיא התנועה התקרבו המחירים לרמה של 120 דולר לחבית, לפני שהתייצבו מעט מתחת ל-100 דולר. העלייה החדה עשויה לשקף את החשש משיבוש ממושך באספקת האנרגיה מהמפרץ הפרסי.
הנקודה הקריטית עבור השווקים היא מצר הורמוז, נתיב השיט האסטרטגי שדרכו עוברים חלקים משמעותיים מהנפט והגז בעולם. כל הפרעה בתנועה באזור זה מעלה מיד פרמיית סיכון במחירי האנרגיה. כאשר חברות ספנות מתחילות להימנע מהאזור וחברות ביטוח ימי מעלות מחירים או מבטלות כיסוי, השוק מבין שהשיבוש אינו רק תיאורטי אלא עלול להפוך למציאות כלכלית.
העלייה במחירי האנרגיה יוצרת את השילוב הבעייתי שממנו חוששים כלכלנים – אינפלציה גבוהה יותר לצד האטה בצמיחה. אנרגיה יקרה יותר מייקרת ייצור, הובלה ומוצרים בסיסיים. במקביל היא פוגעת בכוח הקנייה של הצרכנים. כאשר שני התהליכים מתרחשים יחד, הכלכלה עלולה להיכנס למצב של סטגפלציה – צמיחה חלשה לצד עליית מחירים.

השפעת הפחד הזה ניכרת בשוקי האג"ח. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה בחדות מאז תחילת העימות, והמשקיעים החלו לדחות את ההימורים על הורדת ריבית מצד הפדרל ריזרב. במקביל, בשווקים באירופה ובבריטניה כבר מתומחרות העלאות ריבית נוספות מצד הבנקים המרכזיים. עבור שוקי ההון מדובר בתרחיש מורכב במיוחד, משום שגם מניות וגם אג"ח עלולות לרדת במקביל.
התנועה השלילית בשווקים הייתה רחבה במיוחד. בתוך ימים ספורים נמחקו כ-6 טריליון דולר משווי שוק המניות בעולם. מדדי מניות באסיה צנחו בעד יותר מ-5 אחוזים ביום אחד, בעוד שמדדי התנודתיות זינקו לרמות שלא נראו מאז תקופות משבר קודמות. כאשר הפחד מתפשט, המשקיעים נוטים למכור נכסים מסוכנים כמעט ללא הבחנה.
דווקא מניות האנרגיה הפכו לאחת הקבוצות הבודדות שנהנות מהמצב. חברות נפט וגז רושמות עליות חדות כאשר מחירי הסחורות מזנקים. במקביל, הדולר האמריקאי התחזק כאשר משקיעים חיפשו מקלט בנכסים שנחשבים בטוחים יותר בתקופות של אי ודאות גיאופוליטית.
גם שוק האשראי החל להראות סימני לחץ. פרמיות הביטוח נגד חדלות פירעון של חברות בדירוג השקעה עלו לרמות הגבוהות ביותר זה חודשים. המשמעות היא שהמשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר עבור הסיכון בהחזקת אג"ח קונצרניות. כאשר שוק האשראי מתחיל להיחלש, זהו לעיתים סימן לכך שהלחץ הפיננסי מתרחב מעבר לשוק המניות.

חלק מהפאניקה בשווקים קשור גם לכך שהעליות החדות בשנים האחרונות השאירו את המניות בתמחור גבוה יחסית. במיוחד באסיה, מדינות כמו דרום קוריאה וטאיוואן נהנו מראלי חזק על רקע הביקוש לשבבים עבור בינה מלאכותית. כאשר מגיע זעזוע חיצוני כמו עליית מחירי הנפט, המשקיעים נוטים לממש רווחים במהירות.
כלכלנים רבים מציינים כי ההיסטוריה של שנות ה-70 מספקת תזכורת חשובה. אז, שני זעזועי נפט גדולים הובילו לתקופה ממושכת של סטגפלציה ולמדיניות מוניטרית אגרסיבית מצד הבנקים המרכזיים. עם זאת, יש גם הבדלים חשובים. הכלכלה העולמית כיום פחות תלויה באנרגיה מאשר לפני חמישים שנה, ושוקי העבודה פחות רגישים לעליות מחירים דרך מנגנוני הצמדת שכר.

למרות זאת, מהירות העלייה במחירי הנפט הנוכחית מדאיגה את השווקים. בתוך ימים ספורים בלבד זינקו המחירים בעשרות אחוזים – קצב מהיר בהרבה מהתנועות שנרשמו במשברי אנרגיה בעבר. כאשר העלייה כה חדה, היא יוצרת אפקט פסיכולוגי חזק לא פחות מהמחסור הפיזי עצמו.
כעת המשקיעים מתמקדים בשאלה אחת מרכזית: כמה זמן יימשך העימות. אם המלחמה תישאר קצרה והשיט במצר הורמוז יתחדש במהירות, מחירי הנפט עשויים לרדת והשווקים יתאוששו. אך אם השיבוש יימשך שבועות או חודשים, הנפט עלול להישאר מעל 100 דולר לחבית – רמה שמתחילה להשפיע משמעותית על אינפלציה ועל צמיחה.
במצב כזה, אסטרטגיות ההשקעה משתנות במהירות. משקיעים רבים מעלים רמות מזומן, מחפשים חשיפה לסחורות ולחברות אנרגיה ומפחיתים חשיפה לסקטורים מחזוריים כמו תעשייה, תעופה וצריכה לא חיונית. כאשר סטגפלציה נכנסת למשוואה, מודלים מסורתיים של השקעה מתקשים להתמודד עם המציאות החדשה.
בסופו של דבר, האירועים האחרונים מדגישים עד כמה השווקים הפיננסיים רגישים לשילוב של גיאופוליטיקה ואנרגיה. מלחמות אינן משפיעות רק על גבולות ומדינות, אלא גם על אינפלציה, ריבית ותמחור נכסים ברחבי העולם. עבור המשקיעים, המסר ברור: כאשר מחיר הנפט קובע את כיוון המאקרו, התנודתיות בשווקים עלולה להפוך לחלק קבוע מהנוף הכלכלי.

מקורות:

בלומברג

יאהו פייננס