מאת: אסף קופפר

פסיקת בית המשפט הפדרלי לערעורים בארצות הברית בסוף השבוע האחרון טרפה את הקלפים עבור ממשל טראמפ, כאשר רוב המכסים שהוטלו במסגרת ״יום השחרור״ בוטלו ונקבע כי חרגו מסמכות הנשיא. מדובר בהחלטה דרמטית שמציבה סימן שאלה על אחד מכלי הנשק המרכזיים במדיניות הסחר של טראמפ, ומעוררת דיון נרחב הן בהיבטים הכלכליים והן בהשלכות על שוק ההון הגלובלי.

ההחלטה של בית המשפט קבעה ברוב של 7 מול 4 שופטים כי טראמפ חרג מסמכותו כאשר השתמש בחוק הסמכויות לשעת חירום מ-1977 (IEEPA) לצורך הטלת מכסים רחבי היקף כמעט על כל מדינות העולם. לפי פסיקת הרוב, סמכות זו ניתנת לנשיא במצבים קונקרטיים ומוגבלים, ולא ככרטיס פתוח להטלת מסים עוקפי קונגרס. בכך חיזק בית המשפט את עקרון הפרדת הרשויות, והחזיר לקונגרס את המילה האחרונה בכל הנוגע לקביעת מיסים.

מבחינה משפטית, הפסיקה הזו יוצרת תקדים חשוב. בעוד בעבר בתי המשפט נטו לאפשר לנשיאים גמישות בשעת חירום, הפעם הובהר כי לא כל גרעון מסחרי או מתח דיפלומטי יכולים להיחשב ״חירום לאומי״. ההשלכה היא שגם אם טראמפ ינסה להמשיך ולהשתמש בחוקים חלופיים כמו סעיף 232 מחוק הסחר מ-1962, התהליך יהיה מסורבל יותר וידרוש חוות דעת מקצועיות ממשרד המסחר. מה שמגביל את היכולת לפעול במהירות ובדרמטיות, כפי שטראמפ אהב לעשות.

בזירה הכלכלית, השווקים קיבלו את הפסיקה בתערובת של הקלה וחוסר ודאות. מצד אחד, הסרת חלק ניכר מהמכסים עשויה להוריד לחצים אינפלציוניים, לשפר את שרשראות האספקה ולהקל על חברות יבוא ויצוא. מניות בתחומים הצרכניים והתעשייתיים רשמו עליות מתונות, מתוך ציפייה לירידת עלויות היבוא. מצד שני, חוסר הוודאות לגבי המשך דרכו של טראמפ, והאפשרות שבית המשפט העליון יתהפך על ההחלטה, השאירו את המשקיעים זהירים.

עבור חברות בינלאומיות, הפסיקה הזו עשויה לשנות את מפת הסיכונים. עד כה הן פעלו תחת איום מתמיד של עליית מכסים, שנבעו מהחלטות נשיאותיות בלתי צפויות. כעת, ישנה תחושה שהמשחק חוזר להיות מוסדר יותר, וכי יש סיכוי לשקיפות גדולה יותר במדיניות הסחר האמריקאית. עם זאת, החשש הוא שטראמפ או מחליפיו ימצאו דרכים עוקפות לחדש את הלחצים, בין אם באמצעות מו״מ קשוח או בחקיקה חדשה.

עבור הכלכלה האמריקאית, משמעות הפסיקה כפולה. מצד אחד, היא עשויה להקטין את הכנסות המדינה ממסים, שכן מכסים אלה הכניסו עד כה מאות מיליארדים לקופת האוצר. ביטולם יחייב החזרי כספים לחברות, ויגדיל את הגירעון התקציבי. מצד שני, היא עשויה לעודד צמיחה מחודשת על ידי הפחתת עלויות לחברות ולצרכנים, ובכך להאיץ השקעות.

בזירה הפוליטית, טראמפ כבר הצהיר כי יפנה לבית המשפט העליון, וטען שהחלטה זו ״תהרוס את ארצות הברית״ אם תישאר על כנה. בית המשפט העליון, שבו רוב שמרני עם שישה מתוך תשעה שופטים שמונו על ידי נשיאים רפובליקנים, עשוי להחזיר לטראמפ חלק מסמכויותיו, אך גם עשוי להותיר את מגבלות בית המשפט הפדרלי. ההכרעה שם עשויה להפוך לאחת מהפסיקות החשובות ביותר בתחום סמכויות הנשיא בעשורים האחרונים.

בינתיים, הסחר העולמי נכנס לתקופת המתנה. שותפות הסחר של ארה״ב אינן ממהרות לסגור עסקאות חדשות, בהמתנה לתוצאות הערעור. הדבר מייצר תקופה של חוסר ודאות שעלולה להכביד על ההשקעות ועל קצב הצמיחה העולמית. יצרנים וספקים רבים בוחנים מחדש את מיקומי הייצור והאספקה שלהם, כדי להתגונן מפני הפתעות נוספות בעתיד.

השורה התחתונה היא שהפסיקה הנוכחית אינה סוף פסוק, אלא פרק נוסף במאבק מתמשך בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת על סמכויות בתחום הסחר. עבור שוק ההון, מדובר בתקופה מתוחה אך יכולה להיות מלאה גם בהזדמנויות. ומי שידע לקרוא את המפה המשפטית והפוליטית נכון, עשוי להנות מהשינויים שיבואו בעקבות ההחלטה.

מקורות:

יאהו פייננס

יורו ניוז

דה קונברסיישן