מאת: אסף קופפר

ההחלטה של ממשל טראמפ לאפשר גישה לשבבי בינה מלאכותית מתקדמים עבור ערב הסעודית ואיחוד האמירויות מסמנת שינוי גיאופוליטי וטכנולוגי מהותי במדיניות ההייטק של ארה”ב. במרכז השינוי ניצבת הסרת מגבלות הייצוא על שבבים מתקדמים של אנבידיה (NVDA) ו-AMD, שעד כה נאסרו לייצוא בשל שיקולי ביטחון לאומי. כעת, במקום מדיניות כללית של סיווג מדינות לפי רמות סיכון, הממשל החדש בוחר לנהל כל עסקה בנפרד, תוך שמירה על האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים של ארה”ב.

מה שהחל כהצהרה רשמית של מחלקת המסחר האמריקאית ב-13 במאי 2025, הוביל לגל השקעות חסר תקדים באזור המפרץ. גולת הכותרת היא עסקת ענק שבמסגרתה תקבל החברה הסעודית Humain – יוזמה ממשלתית חדשה המוקדשת לתשתיות AI – מאות אלפי מעבדים מסוג GB300 של אנבידיה וטכנולוגיית התקשורת InfiniBand. מדובר בשבבים הנחשבים לטובים בעולם לאימון והפעלה של מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, שעד כה היו שמורים למדינות נבחרות בלבד.

אבל סעודיה אינה היחידה שנהנית מהשינוי. גם איחוד האמירויות צפויה לקבל עד מיליון שבבים מתקדמים עד שנת 2027, מהם כ-20% יוקצו לחברת G42 מאבו דאבי, והשאר לחברות אמריקאיות שיבנו מרכזי דאטה אזוריים. כך, לצד מעורבות ישירה של ענקיות כמו אמזון (AMZN) וסיסקו (CSCO), נבנית במפרץ תשתית AI מהמתקדמות בעולם – כזו שעד לאחרונה הייתה נחלתן של מעצמות דוגמת סין או ארה”ב בלבד.

 

 

מניעי ההחלטה האמריקאית מורכבים: מחד, שמירה על השפעה באזור אסטרטגי, מאידך – מניע כלכלי מובהק. החברות האמריקאיות לחצו לביטול הרגולציה שהגבילה את הייצוא, בטענה שצמצום הגישה לשבבים מעודד מדינות לפנות לחלופות מסין כמו Huawei, דבר שפוגע בטווח הארוך בכוחן של חברות אמריקאיות לשמור על יתרונן. החזון הוא פשוט: תשתית גלובלית המבוססת על טכנולוגיה אמריקאית תישאר בשליטת ארה”ב, גם אם לא תמיד בשטחה.

עם זאת, לא כולם תומכים בגישה הזו. חברים בקונגרס האמריקאי מזהירים מהעברת טכנולוגיה רגישת-ביטחונית למדינות עם קשרים כפולים לסין. בפרט, הועלו חששות מקשרי G42 ל-Huawei. הנציג הרפובליקני ג’ון מולנארר דרש עצירת ההסכמים עד שייבנו מנגנוני פיקוח הדוקים יותר על העברת טכנולוגיה והגנה על הקניין האמריקאי. לדעתו, הסכמים כאלו חייבים להיות מלווים בשקיפות ובפיקוח.

מבחינת המדינות עצמן, מדובר במהלך אסטרטגי. סעודיה והאמירויות מבקשות לגוון את כלכלותיהן מעבר לתעשיית הנפט, והבינה המלאכותית נתפסת ככלי קריטי לפיתוח תעשיות חדשות: בריאות, תחבורה חכמה, רובוטיקה ואפילו הגנה לאומית. פרויקטים בסדר גודל כזה – שדורשים אלפי שבבים, תשתיות קירור, אנרגיה וזמני תגובה מינימליים עשויים ליצור פוטנציאל חדש לעיצוב הכלכלה המקומית.

 

 

הפרויקטים הנלווים להסכם רק מעצימים את ההשפעה: עסקת רכישת מטוסי נוסעים ב-4.8 מיליארד דולר, עסקאות הגנה בסך 1.4 מיליארד דולר עם האמירויות, שימוש ברשת Starlink של אילון מאסק למטוסים וספינות, והשקעה כוללת של 5 מיליארד דולר באזור פיתוח AI חדש בסעודיה. כל אלה מצביעים על שינוי מגמה בו המפרץ הופך ליעד אסטרטגי ראשון במעלה לטכנולוגיה אמריקאית.

עבור חברות כמו אנבידיה ו-AMD, מדובר בהזדמנות לפיזור תלותן בענקיות הענן האמריקאיות (כמו מיקרוסופט ואמזון) ולהרחיב את קהל הלקוחות אל מדינות שמוכנות להשקיע סכומים חסרי תקדים. כל דאטה סנטר עצמאי שמוקם מחוץ לארה”ב מהווה מקור חדש להכנסה ומקטין את הסיכון התחרותי מול שחקנים עם שבבים פנימיים.

בסופו של יום, ההחלטה של ארה”ב לשחרר מגבלות על שבבי AI במזרח התיכון אינה רק מהלך כלכלי – אלא מהלך אסטרטגי עמוק המשלב גיאופוליטיקה, תחרות גלובלית על עליונות טכנולוגית, וניסיון לשמור על השפעה בעולם שמתעצב מחדש סביב יכולות מחשוב אדירות. השאלה שנותרה פתוחה: האם השפעה שכזו תישמר לאורך זמן, או שתוביל לבניית תשתית שתפעל, בבוא היום, דווקא נגדה.

 

מקורות:

בלומברג