סין פותחת סדק בחומה: למה אישור שבבי H200 הוא הרבה יותר מעסקת יבוא

מאת: אסף קופפר

אחרי חודשים של אי-ודאות, עיכובים וסימני שאלה סביב מדיניות הייבוא, בייג'ינג מאותתת על שינוי כיוון. אישור עקרוני שניתן לשלוש מחברות הטכנולוגיה הגדולות במדינה לרכוש את שבבי ה-AI המתקדמים של אנבידיה (NVDA) אינו רק ידיעה תעשייתית – אלא אירוע גיאו-כלכלי שממחיש כיצד סין מנסה ללכת על חבל דק בין שאיפות לעצמאות טכנולוגית לבין מציאות של פערים עמוקים ביכולות החומרה המקומיות.

לפי מקורות שצוטטו ברויטרס, בייטדאנס, עליבאבא (9988.HK) וטנסנט (0700.HK) קיבלו אור ירוק לרכישת יותר מ-400 אלף שבבי H200 – הדור השני והחזק ביותר של מאיצי הבינה המלאכותית שאנבידיה רשאית למכור לסין. האישור ניתן בתנאים מגבילים, שחלקם טרם הובהרו במלואם, ובמקביל חברות נוספות מצטרפות לתור וממתינות לאישורים עתידיים. עצם פתיחת השער, גם אם חלקית, מסמנת תפנית.

ה-H200 הפך בשנה האחרונה לאחד הסמלים המרכזיים של המאבק הטכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג. בעוד ארה"ב מנסה לצמצם את זליגת היכולות המתקדמות ביותר לשוק הסיני, סין נדרשת להתמודד עם מציאות שבה הביקוש ל-AI מתקדם בעיקר מצד ענקיות האינטרנט גדל בקצב מהיר יותר מהיכולת המקומית לספק חלופה תחרותית. האישור הנוכחי מגיע לאחר שהממשל האמריקאי הסיר חסמים לייצוא השבב, אך ההחלטה הסופית נותרה בידי סין.

עבור בייג'ינג, מדובר במהלך של איזון ולא של כניעה. מצד אחד, חברות כמו בייטדאנס, עליבאבא וטנסנט משקיעות מיליארדים בהקמת דאטה-סנטרים, בפיתוח מודלים מתקדמים ובתחרות ישירה מול שחקנים אמריקאיים כמו OpenAI. ללא גישה לשבבים ברמה של H200, הפער הטכנולוגי עלול להתרחב במהירות. מצד שני, אישור גורף ובלתי מותנה היה פוגע במאמץ רב-שנתי לבנות תעשיית שבבים מקומית ולהפחית תלות בטכנולוגיה זרה.

לכן, לפי הדיווחים, האישור מגיע עם תנאים. אחד הרעיונות שנדונו בעבר כולל חובת רכישה מקבילה של שבבים מקומיים, או הגבלות על היקף השימוש. המשמעות ברורה: סין מוכנה לאפשר שימוש בטכנולוגיה אמריקאית מתקדמת, אך רק כגשר זמני – לא כתחליף לאסטרטגיה ארוכת הטווח של עצמאות טכנולוגית. זהו עשוי להוות, כפול לשוק: הקלה בטווח הקצר, אך לחץ מתמשך לפיתוח מקומי.

הפער הטכנולוגי עצמו ממחיש מדוע נדרש המהלך. ה-H200 מספק, לפי הערכות, ביצועים הגבוהים פי שישה מה-H20 – השבב המתקדם ביותר שאנבידיה הורשתה למכור לסין בעבר. למרות ההתקדמות של שחקנים מקומיים ובראשם וואווי, גם הפתרונות המתקדמים ביותר שלהם עדיין מתקשים להתחרות בעוצמת החישוב, ביעילות ובאקו-סיסטם התוכנתי של אנבידיה. עבור חברות אינטרנט שמבקשות לאמן ולהפעיל מודלים בקנה מידה עולמי, זהו פער קריטי.

העיתוי אינו מקרי. האישור ניתן במהלך ביקורו של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בסין ביקור שנועד רשמית לאירועי עובדים, אך בפועל משקף גם דיאלוג עמוק יותר בין החברה למקבלי ההחלטות. במקביל, הדיווחים על כך שחברות סיניות הזמינו בעבר יותר משני מיליון שבבי H200 הרבה מעבר למלאי הזמין של אנבידיה מדגישים את עומק הביקוש ואת הלחץ שבו פועלת המערכת.

עבור אנבידיה, מדובר בהתפתחות חיובית אך מוגבלת. מצד אחד, פתיחת השוק הסיני, אפילו חלקית, עשוייה לייצר פוטנציאל הכנסות משמעותי ואף לחזק את מעמדה כשחקנית שאין לה תחליף אמיתי בטווח הקצר. מצד שני, העובדה שהאישורים מדורגים, מותנים ונתונים לשיקול פוליטי מדגישה עד כמה הפעילות בסין נותרת שברירית ותלויה ברוחות גיאו-פוליטיות.

מנקודת מבט רחבה יותר, המהלך משקף מציאות חדשה בשוק ה-AI העולמי. לא עוד חלוקה פשוטה בין “פתוח” ל“סגור”, אלא מערך של אישורים, תנאים ומינונים. סין אינה מוותרת על שאיפתה לעצמאות טכנולוגית, אך גם אינה מוכנה לשלם מחיר תחרותי כבד מדי בטווח הקצר. האישור ל-H200 הוא פשרה כזו שמאפשרת לה להמשיך לרוץ במרוץ ה-AI, גם אם לא בתנאים אידיאליים.

המשקיעים והשווקים מבינים שהסיפור כאן רחוק מלהסתיים. השאלה אינה רק כמה שבבים ייכנסו לסין בגל הראשון, אלא כיצד ייראה הגל הבא, ואילו תנאים יוצמדו לו. בין אם מדובר בהעמקת השימוש בטכנולוגיה אמריקאית ובין אם בהאצה של פיתוח מקומי, ברור שה-H200 הפך מנכס טכנולוגי לכלי מיקוח אסטרטגי בזירה הגלובלית.

מקורות:

רוייטרס