מאת: אסף קופפר

הסכם הסחר החדש שנחתם בין ארצות הברית לאיחוד האירופי עשוי לסמן הפסקה דרמטית במתיחות הכלכלית בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. ההסכם, שהוכרז בפגישת הפסגה בסקוטלנד בין נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, כולל הטלת מכס בגובה 15% על רוב הייצוא האירופי לארה”ב, לצד ביטול מוחלט של מכסים על מספר מוצרים אמריקאיים. בעוד באירופה הביעו הסתייגויות מן ההסכם, בקרב גורמי שוק הוא נתפס כהסרה של איום מהותי ומרגיע לשווקים.

התגובה האירופית להסכם נעה בין שביעות רצון זהירה לבין ביקורת פומבית. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ שיבח את ההסכם על שמנע עימות סחר הרסני שהיה עלול לפגוע קשות בתעשייה הגרמנית, במיוחד תעשיית הרכב. בשנת 2024 גרמניה ייצאה רכבים וחלקי חילוף לארה”ב בשווי של 34.9 מיליארד דולר, תעשייה שתמשיך ליהנות מגישה לשוק האמריקאי בתנאים צפויים וברורים.

במקביל, נשמעו קולות ביקורת מצד מדינות כמו צרפת והונגריה. שר החוץ הצרפתי לענייני אירופה, בנג’מין חדאד, כינה את ההסכם “בלתי מספק” וקרא להפעיל את מנגנון ההרתעה האירופי, אשר עשוי להטיל מגבלות על חברות טכנולוגיה אמריקאיות. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן תקף בחריפות את פון דר ליין והחמיא לטראמפ על כישוריו כ”מנהל משא ומתן כבד משקל”.

מעבר להיבטים הפוליטיים, להסכם השלכות כלכליות מרחיקות לכת. ראשית, הוא מספק ודאות למשקיעים לאחר תקופה של מתיחות מתמשכת. עם סחר חוצה גבולות של 2 טריליון דולר בשנה בין שני הגושים, כל התייצבות במערכת היחסים תומכת ביציבות עולמית. מדדי מניות כמו Stoxx 600 באירופה והחוזים העתידיים בארה”ב רשמו עליות מיד לאחר ההכרזה.

התעשיות שעשויות להרוויח במיוחד מההסכם כוללות את תחום האנרגיה האמריקאי, כאשר האיחוד הסכים לרכוש מוצרים בהיקף של 750 מיליארד דולר, כולל גז טבעי, נפט וטכנולוגיות אנרגיה נקייה. גם תחום הביטחוני האמריקאי צפוי ליהנות מביקוש נרחב, לאחר שהאיחוד התחייב לרכוש “כמויות עצומות” של ציוד צבאי מארה”ב, מה שעשוי להטיב עם חברות כמו לוקהיד מרטין וריית’און.

בתחום התרופות והשבבים, ארה”ב השיגה יתרון משמעותי כאשר האיחוד הסכים להכליל מוצרים אלו תחת שיעור המכס המופחת, בתמורה להתחייבות להשקיע 600 מיליארד דולר בשוק האמריקאי. מהלך זה עשוי לחזק את חברות הפארמה האמריקאיות כמו פייזר (PFE) וג’ונסון אנד ג’ונסון (JNJ), וכן את יצרניות השבבים ובראשן אינטל (INTC) ו-AMD.

מאידך, עדיין קיימת אי-בהירות בנוגע ליישום ההסכם. חסרונו של טקסט משפטי מפורט מעורר חששות בקרב משקיפים באירופה, שחוששים מפערי פרשנות ויישום לא אחיד במדינות החברות. אנליסטים מזהירים שהדרך ליישום מלא של ההסכם עוד ארוכה, ושהסכמות כלליות אינן מחליפות הסכמים סחר מסורתיים בני מאות עמודים.

ההסכם גם פתח מחדש את הדיון על תלות אירופה בארה”ב. נשיא מכון המחקר IFO בגרמניה, קלמנס פוסט, כינה את ההסכם “השפלה” והזהיר כי על אירופה להשקיע יותר בביטחון ובחדשנות טכנולוגית כדי לנהל מו”מ עתידי מעמדת כוח. גם ראש ממשלת צרפת פרנסואה באיירו התריע כי מדובר ב”יום עצוב” לברית הטרנס-אטלנטית, והזהיר מפני כניעה למדיניות כלכלית אמריקאית חד צדדית.

לסיכום, ההסכם בין ארה”ב לאיחוד האירופי משקף מציאות גיאופוליטית מורכבת, שבה שיקולים כלכליים, ביטחוניים ופוליטיים משתלבים. בטווח הקצר הוא עשוי לספק יציבות מסוימת ולהזרים השקעות חדשות, במיוחד בתחומי האנרגיה, הביטחון, הפארמה והשבבים. אולם בטווח הארוך נדרשת ערנות, פיתוח מדיניות עצמאית וחיזוק יכולות פנימיות מצד האיחוד האירופי כדי לשמור על איזון בין שיתוף פעולה לבין שמירה על אינטרסים ריבוניים.

מקורות:

בלומברג