אחרי שנים של חסימה – אנבידיה עושה צעד היסטורי וחוזרת לשוק הסיני

מאת: אסף קופפר

הדיווחים האחרונים על כוונתה של אנבידיה (NVDA) להתחיל במשלוחי שבבי בינה מלאכותית מתקדמים מסוג H200 לשוק הסיני כבר באמצע פברואר הקרוב מסמנים תפנית רגולטורית, עסקית וגיאופוליטית רחבה הרבה יותר מעוד עסקת שבבים. מדובר במהלך שמגיע לאחר תקופה ארוכה של מגבלות, אי-ודאות ועימותים בין וושינגטון לבייג׳ינג סביב שאלת הגישה של סין לטכנולוגיות עיבוד מתקדמות, ובעיקר כאלה המשמשות לאימון מודלים של AI בקנה מידה גדול.

לפי מקורות המעורים בפרטים, אנבידיה עדכנה לקוחות סיניים כי בכוונתה לספק בין 5,000 ל-10,000 מודולים של שבבי H200, מה שמתרגם לכ-40 אלף עד 80 אלף שבבים בפועל. המשלוחים הראשונים אמורים להתבסס על מלאי קיים, ולא על ייצור חדש, דבר שמעיד על זהירות מצד החברה ועל רצון לבחון את השטח לפני הרחבת קיבולת משמעותית. עם זאת, החברה כבר רומזת כי בכוונתה לפתוח הזמנות ליכולת ייצור נוספת ברבעון השני של 2026, בכפוף לאישורים הנדרשים.

המשמעות המרכזית של המהלך טמונה בשינוי המדיניות האמריקאית. בניגוד לקו התקיף של ממשל ביידן, שאסר על מכירת שבבי AI מתקדמים לסין מטעמי ביטחון לאומי, הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחרונה כי ארה"ב תאפשר מכירות של שבבי H200, בכפוף לתשלום עמלה של 25%. מבחינת אנבידיה, מדובר בפתיחת דלת שהייתה סגורה כמעט לחלוטין, אך כזו שמגיעה עם תנאים חדשים, אי-ודאות רגולטורית ופיקוח הדוק.

למרות האור הירוק מוושינגטון, התמונה רחוקה מלהיות סגורה. בבייג׳ינג טרם ניתן אישור רשמי לרכישות, ומקורות מציינים כי ממשלת סין מקיימת דיונים פנימיים אינטנסיביים סביב הסוגיה. אחת ההצעות שעלו היא לחייב כל עסקת H200 לכלול גם רכישה של שבבים מתוצרת מקומית, ביחס מסוים, כחלק ממאמץ להגן על התעשייה המקומית ולא לעכב את פיתוח היכולות העצמאיות של סין בתחום.

עבור ענקיות טכנולוגיה סיניות כמו עליבאבא (BABA) ובייטדאנס, האפשרות לרכוש שבבי H200 מהווה קפיצת מדרגה משמעותית. מדובר במעבדים החזקים פי שישה בערך מה-H20, הגרסה המוחלשת שאנבידיה פיתחה במיוחד עבור השוק הסיני בתקופת ההגבלות. גישה לשבבים הללו עשויה לשפר דרמטית את יכולת אימון המודלים, הפעלת שירותי ענן מתקדמים ופיתוח יישומי AI תחרותיים בקנה מידה עולמי.

מנגד, קיים חשש ברור בקרב קובעי מדיניות בסין כי פתיחת השוק מחדש לשבבים אמריקאיים מתקדמים תחליש את הדחיפה לפיתוח חלופות מקומיות. למרות השקעות עתק מצד חברות סיניות וגורמים ממשלתיים, השוק המקומי עדיין מתקשה להדביק את רמת הביצועים, היעילות והאקוסיסטם שמציעה אנבידיה. לכן, ההחלטה האם לאפשר את היבוא אינה רק כלכלית, אלא אסטרטגית במהותה.

גם מהזווית של אנבידיה, לא מדובר במהלך נטול סיכונים. החברה נמצאת בעיצומו של מעבר דורי, כאשר קו Hopper שאליו משתייך ה-H200 כבר הוחלף בדור Blackwell, ובאופק נמצא גם קו Rubin העתידי. היצע ה-H200 מוגבל יחסית, מאחר והחברה מתעדפת ייצור של הדורות החדשים יותר, הרווחיים יותר, והמבוקשים במיוחד בקרב לקוחות מערביים. הקצאת מלאי לסין מחייבת איזון עדין בין שווקים, לקוחות ושיקולי רווחיות.

בהיבט הרחב יותר, המהלך מדגיש עד כמה שוק ה-AI הפך לזירה שבה כל החלטה עסקית היא גם החלטה פוליטית. אנבידיה נדרשת לנווט בין דרישות רגולטוריות סותרות, אינטרסים של ממשלות, ולחצים מצד לקוחות ענק שמעוניינים בגישה לחומרה המתקדמת ביותר. עצם העובדה שהמשלוחים מותנים באישורים עתידיים, ושכל שינוי מדיניות עלול לטרוף את הקלפים מחדש, עשוייה להמחיש את רמת השבריריות של המהלך.

בסופו של דבר, אם המשלוחים אכן יצאו לפועל, הם יסמנו חזרה חלקית של אנבידיה לשוק הסיני אך לא חזרה מלאה כפי שהייתה בעבר. מדובר בפשרה: שבבים מדור קודם, תחת פיקוח, עם מגבלות ועם תנאים משני הצדדים. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם הפשרה הזו תספק את כל השחקנים המעורבים, או שתהפוך לפרק נוסף במאבק המתמשך על השליטה בטכנולוגיות הליבה של העשור הקרוב.

מנקודת מבט של שוק ההון, ההתפתחויות הללו מוסיפות שכבת מורכבות נוספת להערכת השווי של אנבידיה. מצד אחד, פתיחת השוק הסיני מחדש אם באופן חלקי עשויה להיתפס כהזדמנות להרחבת בסיס ההכנסות ולניצול מלאי קיים בתקופה שבה הביקוש הגלובלי לשבבי AI גבוה במיוחד. מצד שני, התלות בהחלטות פוליטיות, עמלות ייעודיות, ומגבלות ייבוא עלולות לשחוק את היתרון התחרותי ולהקשות על תכנון ארוך טווח. עבור משקיעים וגורמי תעשייה כאחד, החזרה האפשרית לסין אינה רק שאלה של נפח מכירות, אלא מבחן ליכולת של אנבידיה לפעול בסביבה שבה טכנולוגיה, רגולציה וגיאופוליטיקה הפכו לבלתי נפרדות.

מקורות:

יאהו פייננס