מאת: אסף קופפר

החלטת בית המשפט האמריקאי לבטל את המכסים הגלובליים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ עשוי להוות טלטלה אסטרטגית במדיניות הסחר של ארצות הברית. מדובר בפסיקה דרמטית שהתקבלה בבית המשפט הבינלאומי לסחר, אשר קבעה כי הממשל האמריקאי עשה שימוש שגוי בחוק מ-1977, כאשר הטיל מכסים בגובה של עד 30% על יבוא ממדינות רבות, בהן סין, קנדה ומקסיקו. משמעות ההחלטה היא ביטול מיידי של אותם מכסים – אלא אם תוגש ערעור והשפעתו תעוכב, מה שמייצר כעת אי ודאות עצומה בקרב חברות, משקיעים ושותפים מסחריים של ארה”ב.

הממשל של טראמפ הודיע כי בכוונתו לערער על ההחלטה, אך בינתיים גובר הלחץ מצד תעשיינים ויבואנים בארה”ב, שדורשים לקבל החזר על תשלומי מכס שכבר הועברו. יועצים משפטיים מצביעים על כך שההחלטה עשויה לא רק להוביל לביטול המכסים, אלא גם לגל של תביעות פוטנציאליות מצד עסקים שנפגעו. גם שותפות סחר של ארה”ב, בהן האיחוד האירופי, יפן והודו, בוחנות את השלכות הפסיקה בנוגע להסכמים ולמו”מ שמתקיימים מול וושינגטון.

מבחינת השפעה על השווקים, החלטת בית המשפט התקבלה באופן חיובי: מניות באסיה זינקו, במיוחד בטוקיו ובסיאול, מדדי החוזים בארה”ב טיפסו, ותשואות האג”ח עלו. עם זאת, שוק המט”ח הפגין תנודתיות – הדולר המשיך להתחזק, בעוד שהין היפני והפרנק השווייצרי נחלשו. הסוחרים מעריכים כי ביטול המכסים יוכל להקל על האינפלציה, להמריץ את הצמיחה ולספק הקלה מסוימת לכלכלות שחוו האטה בעקבות מלחמות הסחר של השנים האחרונות.

ההחלטה גם עשויה להעמיד את ממשל טראמפ בפני אתגר פוליטי. טראמפ, שכבר הציג את המכסים ככלי אסטרטגי ליצירת יתרון במשא ומתן, הביע זלזול בפסק הדין וכינה את השופטים “בלתי נבחרים”. דובר הבית הלבן טען כי הפסיקה מתעלמת מהאיום הכלכלי שנוצר בשל גירעונות הסחר המתמשכים והשלכותיהם על בסיס הייצור האמריקאי. טראמפ עשוי כעת לפנות לחוקים אחרים, בהם סעיף 232 בנושא ביטחון לאומי, במטרה להשיב לעצמו כלים רגולטוריים בתחום הסחר.

באופן מיידי, הפסיקה מטילה ספק גם בהסכמי סחר שהיו בשלבי אישור – כולל עסקה אפשרית עם בריטניה, במסגרתה הוסכם על הטלת מכס בשיעור 10% על ייבוא בריטי. כמו כן, היא משפיעה על השיחות עם מדינות נוספות שעמדו בלב אסטרטגיית המכסים של טראמפ, כמו מקסיקו, הודו וסין. גורמים משפטיים טוענים שהפסיקה מצמצמת את האפשרות להשתמש במכסים כאמצעי לחץ במו”מ, וקובעת שהשימוש בהם ככלי טקטי פסול מבחינה חוקית.

במישור התקציבי, הפסיקה יוצרת חור פוטנציאלי בהכנסות המדינה. לפי נתוני משרד האוצר האמריקאי, רק באפריל שולמו מכסים בסך של כ-16.5 מיליארד דולר, סכום שמהווה מקור מימון חיוני לתוכניות הממשל – ובפרט להצעת החוק המובילה של טראמפ שמוערכת בכ-3.8 טריליון דולר בעשור הקרוב. אם ההכנסות מהמכסים ייפסקו, הממשל עלול להידרש לקיצוצים או להעלאת מיסים.

מבחינה גיאופוליטית, הפסיקה תורמת לערעור התדמית האמריקאית ככוח סחר יציב. מדינות רבות שהושפעו מהמכסים, כמו אוסטרליה ויפן, כבר הודיעו שיבחנו מחדש את עמדתן מול ארה”ב, ואולי ידרשו תנאים חדשים בהסכמים קיימים. הפסיקה עשויה גם להשפיע על מערכת היחסים עם סין, שמצידה רואה בכך איתות לחולשתה של מדיניות “אמריקה תחילה” בתחום הכלכלה.

לבסוף, השפעת הפסיקה ניכרת גם בקרב עסקים קטנים ובינוניים בארה”ב. חברות רבות שכבר שילמו מכסים נותרות כעת באי ודאות: האם יקבלו החזר? מה יהיה גורל סחורות שהוזמנו וטרם נמסרו? התשובות לשאלות אלה עדיין לוטות בערפל, וגורמות לספקולציות רבות בשוק. חלק מהיבואנים אף עוצרים עסקאות עד להתבהרות המצב.

לסיכום, החלטת בית המשפט לפסול את מכסי טראמפ משנה את כללי המשחק בסחר הבינלאומי. היא מציבה את הממשל מול דילמה אסטרטגית, יוצרת שבר משפטי ופוליטי, ומעוררת תגובות מגוונות בזירה הכלכלית. בעתיד הקרוב, גורל המכסים ייקבע לא רק בבית המשפט, אלא גם בזירה הפוליטית והדיפלומטית.

מקורות:

בלומברג