טראמפ מטלטל את שוק האשראי: מי יפסיד ומי יוויח מתקרת הריבית

מאת: אסף קופפר

ההצהרה של הנשיא דונלד טראמפ על כוונתו להטיל תקרת ריבית של 10% על אשראי בכרטיסי אשראי לתקופה של שנה אחת טלטלה את שוקי ההון והציבה סימן שאלה גדול מעל אחד ממנועי הרווח המרכזיים של המערכת הבנקאית. אף שטרם ברור אם המהלך ייושם באמצעות חקיקה או צו מנהלי, עצם האמירה הספיקה כדי להצית תגובה חריפה במניות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. עבור משקיעים, מדובר באירוע שממחיש עד כמה רגולציה ופוליטיקה יכולות לשנות בן לילה תמחור של סקטור שלם. מעבר לכותרות, ההצהרה חושפת שינוי תפיסתי רחב יותר ביחס לאשראי צרכני בארה"ב.

הרקע למהלך נעוץ בעלייה החדה בריביות כרטיסי האשראי בעשור האחרון, שהגיעה בשנים האחרונות לרמות של 20% ואף יותר. גם לאחר הורדות הריבית של הפד', הריבית הממוצעת על אשראי מתגלגל נותרה גבוהה היסטורית, והכבידה במיוחד על משקי בית בעלי דירוג אשראי נמוך ובינוני. טראמפ ממסגר את המהלך כהגנה על הצרכן וכמאבק בחמדנות הבנקים. המסר פשוט וברור, אך עבור שוק האשראי ההשלכות מורכבות בהרבה.

מי שעלולות להיפגע באופן המיידי ביותר הן חברות הבנקים הגדולות וחברות כרטיסי האשראי, שעבורן ריבית האשראי מהווה מקור רווח מרכזי. מניות של בנקים כמו מניית סיטיגרופ (C), מניית בנק אוף אמריקה (BAC), מניית ג'יי פי מורגן (JPM) ומניית וולס פארגו (WFC) הגיבו בירידות חדות. הפגיעה החריפה אף יותר נרשמה אצל חברות שמתמקדות בכרטיסי אשראי, ובראשן מניית קפיטל וואן (COF), מניית אמריקן אקספרס (AXP) וחברות מימון צרכני ייעודיות. המשקיעים מבינים שתקרת ריבית כזו עלולה למחוק חלק משמעותי משולי הרווח.

מעבר לפגיעה הישירה ברווחיות, הבנקים מזהירים מפני השפעה משנית חמורה: צמצום היצע האשראי. כאשר לא ניתן לתמחר סיכון באמצעות ריבית גבוהה יותר, הגופים הפיננסיים נוטים להקטין חשיפה ללווים מסוכנים יותר. המשמעות עלולה להיות הקטנת מסגרות אשראי, סגירת כרטיסים או החמרת תנאי קבלה. מניסיון עבר, מהלכים כאלה פוגעים בעיקר בלווים עם דירוג אשראי נמוך, דווקא האוכלוסיות שהמהלך נועד לסייע להן.

בצד השני של המתרס נמצאות החברות שעשויות להרוויח מהשינוי. משקיעים החלו להמר כי הגבלת ריבית הבנקים תדחוף צרכנים לפתרונות אשראי חלופיים, ובראשם חברות Buy Now Pay Later והלוואות אישיות. מניית אפירם (AFRM) רשמה עליות חדות, לצד עניין גובר במניית סופי טכנולוגיות (SOFI), מניית אפסטארט (UPST) ומניית פייפאל (PYPL). חברות אלו פועלות מחוץ למודל הקלאסי של כרטיסי אשראי ומציעות חלופות גמישות יותר, לעיתים עם מבנה תמחור שונה.

ההיגיון של השוק ברור: אם הבנקים יקשיחו תנאים או יצמצמו מסגרות, צרכנים יחפשו אשראי במקומות אחרים. חברות פינטק רבות מתמחות באוכלוסיות עם דירוג אשראי נמוך יחסית ומשתמשות במודלים אלגוריתמיים מתקדמים להערכת סיכון. עבורן, גל ביקוש חדש עשוי לייצר צמיחה מהירה בהיקפי הפעילות. עם זאת, מדובר גם באתגר, שכן גידול חד בנפח האשראי עלול להעלות סיכוני חדלות פירעון אם המיתון יעמיק.

חשוב לציין כי עצם יישום המהלך רחוק מלהיות ודאי. חקיקה כזו תיתקל בהתנגדות חריפה מצד לוביסטים של הבנקים, וחלק מהאנליסטים מעריכים שסיכויי האישור נמוכים. גם אם תתקבל חקיקה זמנית, הבנקים עשויים לפצות על הפגיעה באמצעות העלאת עמלות, קיצוץ בהטבות או שינוי מבנה המוצרים. לכן, השפעת המהלך בפועל עשויה להיות שונה מהתגובה הראשונית של השוק.

בסופו של דבר, ההצהרה של טראמפ עשוייה להוות איתות חזק לשוקי ההון על נכונות להתערבות ישירה במנגנוני תמחור פיננסיים. עבור המשקיעים, מדובר בתזכורת לכך שסקטור האשראי רגיש במיוחד לרגולציה ולפוליטיקה. בטווח הקצר, התנודתיות צפויה להימשך, ובטווח הארוך השאלה היא האם נראה שינוי מבני במפת האשראי הצרכני. בין אם המהלך ייושם ובין אם לא, עצם הדיון כבר משנה את כללי המשחק.

מקורות:

בארונס

סי אן בי סי