ניתוח טכני

תמלול השיעור:

שלום לכולם וברוכים הבאים לסרטון השני שלנו בניתוח טכני בשוק ההון. בפרק הזה נעמיק בארבעה מרכיבים מרכזיים שכל אנליסט טכני חייב להבין לעומק – מחיר, נפח מסחר, מומנטום ותנודתיות. אלו הם לא סתם מונחים מקצועיים, אלא הכלים שבאמצעותם אנחנו יכולים לפרק את השוק לגורמים, לזהות תהליכים עמוקים ולהגיב בצורה מושכלת לתנועות בזמן אמת.

נתחיל עם המחיר – לא סתם הוא נחשב ליסוד החשוב ביותר בכל ניתוח טכני. המחיר הוא יותר ממספר; הוא מייצג את נקודת האיזון הדינמית בין קונים למוכרים. כל עסקה בשוק – כל לחיצה על כפתור – יוצרת השפעה על המחיר.

 בכל רגע נתון, המחיר שאנו רואים הוא תוצאה של אינספור החלטות, תחושות, ציפיות ותגובות. כשאנחנו מנתחים את המחיר, אנחנו בעצם מנסים להבין את הרגש של השוק. אנחנו מסתכלים על גרף המחיר – שהוא הציור של כל ההחלטות האלה – ומחפשים בו דפוסים חוזרים, תנועות פתאומיות, רמות מפתח של תמיכה והתנגדות, פערים, היפוכים, ועוד.

אחת הגישות החזקות ביותר שנותנת לנו כלים להבין את המחיר נקראת Price Action –  או בעברית, פעולת המחיר. במקום להסתמך על אינדיקטורים מתוחכמים, היא מתמקדת אך ורק בתנועת המחיר עצמה. כל נר, כל בר, כל תנועה מספרת לנו סיפור. 

סוחרי Price Action יודעים לזהות מתי מופיע נר היפוך, או מתי רמת תמיכה נשברת – וכל אלה מספקים להם איתותים לפעולה.

אבל המחיר לבדו אינו מספיק. כדי לדעת אם התנועה שנוצרה היא אמינה, אנחנו חייבים להבין את נפח המסחר. נפח הוא כמו הלב שמזרים דם לתוך התנועה – הוא מראה לנו האם יש מאחורי המחיר כוח אמיתי או לא. 

כשיש תנועה חזקה במחיר שמלווה בנפח גבוה – מדובר במהלך אמיתי, בעל תמיכה רחבה. כשיש תנועה חדה במחיר אבל הנפח נשאר נמוך, זה יכול להיות סימן לכך שהמהלך אינו יציב.

אנחנו מסתכלים על נפח ממוצע, על שינויים חדים בנפח, ועל פרופילי נפח שמראים באילו מחירים התרחש המסחר המשמעותי ביותר. 

אנחנו מזהים ימי מפנה על בסיס פריצה בנפח – כאלה שמעידים שהשוק עומד לשנות כיוון, ואנחנו מנתחים אינדיקטורים כמו OBV או בשמו המלא On Balance Volume 

שמראה לנו האם העליות והירידות במחיר מתרחשות תוך כדי כניסה של הרבה כסף חדש – כלומר, משקיעים גדולים שרוכשים בכמויות – או שמדובר בתנועה חלשה שמתרחשת דווקא כשהכסף יוצא החוצה מהשוק.

ועכשיו נשאל: באיזו עוצמה מתבצעת התנועה? כאן נכנס המושג של מומנטום. מומנטום זה הכוח שמניע את המחיר קדימה – או אחורה. תנועה חזקה ומואצת עם מומנטום חיובי עשויה להמשיך. אבל אם אנחנו רואים שהמומנטום נחלש, גם כשהמחיר ממשיך לעלות, זה יכול להעיד על כך  שהקונים מאבדים קיטור. 

אנליסטים טכניים משתמשים בכלים כמו RSI או MACD כדי לזהות את התנופה של השוק ולזהות דיברג'נס – מצבים שבהם המחיר והמומנטום מתנגדים זה לזה.

הבנת המומנטום עוזרת לא רק להיכנס למגמה – אלא גם לדעת מתי לצאת ממנה. תזמון יציאה הוא אחד האתגרים הקשים במסחר, והיכולת לזהות התשה של מומנטום לפני היפוך מגמה היא מיומנות שמפרידה בין רווח להפסד.

אבל כל זה לא שלם בלי הבנה של תנודתיות – המרכיב שמתאר את עוצמת השינוי. תנודתיות היא בעצם המדד לחוסר יציבות – לשאלה כמה רחוק וכמה מהר המחיר יכול לזוז. 

שוק עם תנודתיות גבוהה הוא כמו ים סוער – יש בו פוטנציאל לרווח, אבל גם סיכון מוגבר. שוק עם תנודתיות נמוכה עשוי להיראות משעמם – אבל שם יכולים להיווצר מצבים יציבים שמאפשרים תכנון מדויק יותר.

אנחנו משתמשים בכלים כמו רצועות בולינג’ר כדי להבין את גבולות התנודתיות, בודקים סטיית תקן, ומנתחים את מדד ה-VIX כדי להבין מה רמת הפחד או האי-ודאות בשוק.

חשוב להבין: תנודתיות לא אומרת בהכרח ירידות. גם שוק עולה יכול להיות תנודתי מאוד. תנודתיות היא פשוט קצב התנועה – ולא הכיוון. כשאנחנו מבינים את זה, אנחנו יודעים להתאים את גודל הפוזיציות, את ההגנות, ואת ניהול הסיכון שלנו.

לסיכום, מחיר, נפח, מומנטום ותנודתיות הם לא ארבעה מושגים נפרדים – הם ארבעה קווים שמצטלבים כדי לצייר את התמונה השלמה של מה שקורה בשוק. אנחנו לומדים לראות את השוק לא דרך גרף אחד או אינדיקטור אחד – אלא דרך אינטגרציה בין כל הרבדים האלו. רק כך אפשר להבין באמת מתי שוק מתחזק, מתי הוא מתעייף, מתי הוא מתכונן לזוז, ומתי עדיף לנו פשוט לעמוד בצד.

בסרטון הבא נלמד על סוגי התרשימים שבהם נשתמש – מה זה תרשים קווי, מהו תרשים נרות יפניים, ואיך כל מה שלמדנו בפרק הזה מופיע על הגרף בצורה ויזואלית.

נתראה בפרק הבא.

תמלול השיעור:

שלום וברוכים הבאים לפרק חדש בסדרת ההדרכה שלנו על ניתוח טכני. לאחר שלמדנו כיצד להבין את המחיר, את נפח המסחר, את המומנטום ואת התנודתיות – הגיע הזמן לעבור למרכיב הוויזואלי שמאגד את כל המידע הזה: התרשימים הגרפיים.
חשוב לזכור: ניתוח טכני אינו מדע מדויק, והוא לא הוכח כגישה שעובדת באופן עקבי לאורך זמן – אך רבים רואים בו כלי שימושי להבנת התנהגות השוק.
אלו הם הכלים שבעזרתם אנחנו רואים את השוק, מזהים תבניות, מתרגמים נתונים לתובנות, ולומדים להבין לא רק מה קרה – אלא גם מה עשוי לקרות. בפרק הזה, נכיר לעומק ארבעה סוגי תרשימים מרכזיים: התרשים הקווי, תרשים העמודות, תרשים הנרות היפניים ותרשים נקודה ודמות.

נתחיל עם התרשים הקווי – הכלי הבסיסי ביותר, אך גם אחד החזקים ביותר כשמשתמשים בו נכון. התרשים הקווי מציג לנו את מחיר הסגירה של נכס לאורך זמן, בצורת קו רציף המחבר בין נקודות.
דווקא הפשטות הזו היא מה שהופכת אותו לכלי כל כך אפקטיבי – הוא מסנן רעש, מסייע לזהות מגמות כלליות בקלות, ועוזר למשקיעים לראות את התמונה הרחבה מבלי להיסחף אחרי תנועות קטנות או תנודתיות רגעית.
כשמשקיע רוצה להבין את הביצועים של מניה לאורך שנה, או להשוות בין כמה מדדים, התרשים הקווי נותן לו תצוגה נקייה וברורה. הוא שימושי מאוד גם בהשוואות בין נכסים שונים על אותו גרף – למשל, לראות איזו מניה ביצעה ביצועים טובים יותר לאורך זמן.
בנוסף, ניתן להוסיף עליו ממוצעים נעים, קווי מגמה, ורמות תמיכה והתנגדות. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהוא מציג רק את מחיר הסגירה – ולא את מחירי הפתיחה, הגבוה והנמוך – ולכן הוא מתאים בעיקר להבנת מגמות ולא לניתוח תנועה תוך-יומית.

כאשר אנחנו רוצים להבין מה באמת קרה בתוך כל יום מסחר – אנחנו עוברים לתרשים הברים. תרשים זה, מציג עבור כל יחידת זמן את מחיר הפתיחה, הגבוה, הנמוך והסגירה – כל אלה על עמודה אחת. שמו באנגלית הוא OHLC:
Open, High, Low, Close
הקו האנכי מראה את טווח המסחר, בעוד שני קווים קטנים מייצגים את הפתיחה והסגירה. כאן אנחנו כבר יכולים לראות תנודתיות, לזהות ימים חזקים או חלשים, ולנתח את הדינמיקה בין קונים למוכרים.
לדוגמה, עמודה ארוכה מצביעה על יום תנודתי במיוחד, ואילו עמודה קצרה מצביעה על שוק רגוע. אנחנו יכולים לראות האם המחיר ניסה לעלות ודחו אותו, או אם הוא פרץ מעלה בעוצמה. כל זה עוזר לזהות מגמות, תבניות היפוך, ואפילו לקבל איתותים על שינויי סנטימנט.

מכאן, נתקדם לתרשים הנרות היפניים – כלי שנותן לנו לא רק נתונים, אלא גם פרשנות ויזואלית ברורה מאוד. כל נר מורכב מגוף ופתילים, והוא מייצג את אותו מידע של תרשים העמודות – פתיחה, סגירה, גבוה ונמוך – אך בצורה גרפית אינטואיטיבית יותר.
הצבעים והצורות של הנרות מאפשרים לזהות במהירות אם היה יום חיובי או שלילי, אם הייתה שליטה של הקונים או של המוכרים, ואם יש סימנים לאיזון או למאבק בין הכוחות.
יתרה מכך, הנרות מאפשרים לנו לזהות תבניות בעלות משמעות פסיכולוגית עמוקה, כמו דוג’י, האמר, נר אינגולפינג, שלושה חיילים לבנים, שלושה עורבים שחורים, איבנינג סטאר ועוד. 

כל אחת מהתבניות הללו מייצגת תגובה של השוק – פחד, אופטימיות, הססנות או ביטחון – ואותן אנחנו מנתחים כדי לחזות את הצעד הבא.
תרשימי נרות הם כלי עיקרי במסחר קצר טווח, שם כל נר יכול לשנות החלטה, אבל הם רלוונטיים מאוד גם למשקיעים ארוכי טווח שרוצים להבין את התזמון הנכון.

ולבסוף, נגיע לתרשים נקודה ודמות או "באנגלית point and figure" – תרשים מיוחד שמתעלם מהזמן ומתרכז אך ורק במחיר. אין בו ציר זמן רגיל – רק תנועה משמעותית נרשמת, כאשר X מציין עלייה ו־O מציין ירידה. זהו כלי שמטרתו לסנן רעש ולהציג רק מגמות בעלות משקל.
כדי להוסיף עמודה חדשה, צריך לראות תנועה משמעותית בכיוון ההפוך, מה שמונע התבלבלות מהתנודות הקטנות. באמצעות תרשים זה ניתן לזהות תבניות ייחודיות כמו
Triple Top, או Double Bottom, לקבל יעדי מחיר מדויקים, ולנתח מגמות באופן גיאומטרי ובלתי תלוי בזמן.
זהו תרשים שנחשב מתקדם, אך מאוד מוערך על ידי אנליסטים טכניים מנוסים, במיוחד לאיתור פריצות, היפוכים ומבנים מחזוריים בשוק.

לסיכום, ארבעת סוגי התרשימים – קווי, עמודות, נרות ונקודה ודמות – נותנים לנו ארבע דרכים שונות לראות את אותו הנתון: המחיר. כל אחד מהם מתאים להקשר אחר, ליעד אחר, ולמשתמש אחר. כשאנחנו בוחרים את התרשים הנכון, אנחנו בוחרים גם את דרך ההסתכלות שלנו על השוק. ניתוח טכני מוצלח מתחיל ביכולת לקרוא גרף נכון – וזו מיומנות שמתפתחת עם הזמן, עם תרגול, ועם הבנה מעמיקה של הכלים העומדים לרשותנו.

בפרק הבא, נעבור לדבר על מגמות ותבניות. נלמד לזהות מגמה עולה, מגמה יורדת ומגמה צדית. נחקור כיצד תבניות מחיר כמו ראש וכתפיים, דגלים ומשולשים משתלבות בתוך התרשימים שלמדנו, ואיך נוכל להשתמש בהן כדי לתכנן פעולות מסחר מדויקות ובטוחות יותר.
נתראה בפרק הבא.

תמלול שיעור:

שלום לכולם.

בסרטון הזה אני הולך להראות לכם בצורה פשוטה איך להוסיף את כל המתנדים והתרשימים שדיברנו עליהם בסרטונים הקודמים ישירות מתוך מערכת IBKR דסקטופ.

ראשית נכנסתי לכרטיסיית quot בצד שמאל למעלה כדי לפתוח גרף מסוים. לצורך ההדגמה נשתמש בגרף של תעודת הסל SPY. כעת נעבור לאינדיקטורים. האינדיקטור הראשון שנוסיף הוא נפח המסחר או באנגלית ווליום. ניתן לצפות בו על ידי לחיצה על כפתור Indicators בצד שמאל למעלה ובחלון שנפתח נרשום את שם המתנד שברצוננו להוסיף. במקרה זה נרשום באנגלית ווליום ונלחץ על האפשרות המתאימה. אחרי שלחצנו נראה שהווליום מוצג על הגרף. במידה ואני רוצה לראות אפשרויות נוספות שקשורות לאינדיקטור ארחף עם העכבר על שם המתנד בצד שמאל למעלה של הגרף ואלחץ על שלושת הנקודות. בחלון שנפתח ניתן לבצע מגוון פעולות. ביניהם לערוך את ערכי האינדיקטור על ידי לחיצה על Settings, להעתיק אותו או למחוק אותו מהגרף על ידי לחיצה על Remove. וכך בעצם לחפש את כל האינדיקטורים הרצויים.

אם אלחץ על כפתור האינדיקטורים שוב אוכל לחפש את המתנדים האחרים את ה-MACD, את הRSI, רצועות בולינג'ר וממוצעים נעים או באנגלית SMA. בנוסף ניתן לבחור את סוג התרשימים שאתם רוצים שיוצג על ידי לחיצה על ציור הנרות היפנים ליד כפתור האינדיקטורים. ברגע שתלחצו תיפתח רשימה על כל סוגי התרשימים. כדי לבחור תרשים יש ללחוץ עליו. עד כאן לסרטון זה. תודה על הצפייה ונתראה בהדרכה הבאה.

תמלול השיעור:

שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף בסדרת ההדרכה שלנו על ניתוח טכני. בפרק הזה נצלול לעומקם של ארבעה נושאים שמרכיבים את אחד היסודות החשובים ביותר להבנת תנועת המחירים בשוק – זיהוי מגמות, קווי מגמה, רמות תמיכה והתנגדות, ותעלות מחירים.
חשוב לציין שניתוח טכני אינו מדע מדויק, והוא לא הוכח כגישה שעובדת באופן עקבי לאורך זמן – אך רבים רואים בו כלי שימושי להבנת התנהגות השוק.
כל אחד מהם הוא כלי עצמאי וחזק, אבל השילוב ביניהם מאפשר לנו לפענח בצורה מדויקת יותר את כוונות השוק, לזהות הזדמנויות ולנהל סיכונים בצורה חכמה יותר.

נתחיל בזיהוי מגמות. מגמה היא הכיוון הכללי שבו המחיר נע לאורך זמן, והיא יכולה להיות אחת משלוש: מגמה עולה, מגמה יורדת או מגמה מדשדשת.
מגמה עולה נוצרת כשאנחנו רואים שיאים ושפלים עולים, כלומר – כל שיא גבוה מקודמו וכל שפל גבוה מהשפל הקודם. זהו סימן לכך שהביקוש חזק, והקונים שולטים.
מגמה יורדת, לעומת זאת, מתאפיינת בשיאים ושפלים יורדים – כל שיא נמוך יותר מהשיא הקודם וכל שפל נמוך מקודמו. כאן אנחנו רואים שההיצע גובר, והמשקיעים נוטים למכור.
ולבסוף, מגמת דשדוש, או "טווח דשדוש", מתרחשת כאשר אין תנועה ברורה למעלה או למטה, והמחיר נע בתוך טווח מסוים ללא מגמה ברורה.

לזיהוי מגמות נכונות נדרשת הסתכלות על מסגרת הזמן המתאימה. מה שנראה מגמה עולה בגרף שעתי, יכול להיות תיקון זמני בלבד בתוך מגמה יורדת בגרף שבועי. לכן, סוחרים מנוסים תמיד בוחנים את הגרף בכמה טווחי זמן – כדי לראות את ההקשר הרחב ולהבין אם כדאי לפעול או להמתין.
סוחר יומי שמנתח מגמה של שעה, יתעניין גם במבנה של הגרף היומי. משקיע לטווח ארוך יתחיל קודם כל בגרף החודשי, ורק לאחר מכן ירד לרזולוציה של ימים.

כדי לדייק בזיהוי המגמה, אנחנו משתמשים בקווי מגמה – קווים ישרים שמחברים בין נקודות שפל עוקבות במגמה עולה, או בין שיאים במגמה יורדת.
הקווים האלו מאפשרים לנו לראות בצורה ברורה את הכיוון, והם מגדירים את גבולות התנועה. אם המחיר שומר על הקשר לקו המגמה – המגמה נמשכת. אם הוא שובר את הקו – ייתכן ששינוי מגמה בדרך.
לדוגמה, אם נשרטט קו שמחבר שלושה שיאים יורדים, ונראה יום שבו המחיר פורץ אותו כלפי מעלה – זו יכולה להיות התחלה של היפוך מגמה. עם זאת, לא כל פריצה היא פריצה אמיתית – ולכן חשוב להמתין לאישור: נר סגירה מעל הקו, עלייה בנפח המסחר, או תבנית המשך ברורה.

קווי מגמה אינם כלים מדויקים במילימטר – הם יותר אזוריים. ייתכן שהמחיר ייגע בקו, יחצה אותו לרגע ויחזור, ועדיין הקו יישאר רלוונטי. ככל שיש יותר נקודות שנוגעות בקו – כך הוא חזק יותר. קו מגמה שמחזיק מעמד לאורך שבועות או חודשים, מקבל תוקף חזק במיוחד.
אפשר גם לצייר קווי מגמה על טווחים קצרים – למשל, תוך כדי מגמה עולה, נשרטט קו מגמה קצר  יותר שמחבר בין השפלים האחרונים, ונוכל לזהות מתי קצב העלייה מאט או מתחזק.

לאחר שזיהינו מגמה ושרטטנו קו מגמה, נוכל להתחיל לזהות רמות תמיכה והתנגדות. אלו הן נקודות קריטיות בגרף שבהן המחיר נטה להיעצר בעבר – וככל הנראה יגיב להן גם בעתיד.
רמת תמיכה היא רמה שממנה המחיר קפץ למעלה – כלומר, הקונים נכנסו לפעולה.
לעומת זאת, רמת התנגדות היא רמה שממנה המחיר נבלם וירד – כלומר, המוכרים השתלטו. כדי להבין יותר טוב, אפשר להתייחס לקו התמיכה כרצפה, וההתנגדות היא התקרה.

היופי ברמות תמיכה והתנגדות הוא שהן לא תמיד ברורות בנקודה אחת – אלא נעות סביב אזור. למשל, אם מניה נעצרת שוב ושוב סביב 99–101 שקלים – נוכל להגדיר את 100 כאזור התנגדות. כשהמחיר מתקרב לרמה כזו, סוחרים מצפים לתגובה.
פריצה של הרמה יכולה להוביל לתנועה חזקה – אבל שוב, צריך להיזהר מפריצות שווא.
במקרים רבים, מחיר יפרוץ את הרמה – ואז יחזור אליה לבדיקת תמיכה חדשה (מה שמכונה "ריטסט") לפני שימשיך.

אחד העקרונות החזקים ביותר בניתוח טכני הוא "היפוך תפקידים" – כאשר רמת תמיכה נשברת כלפי מטה, היא עשויה להפוך לרמת התנגדות, ולהפך.
זה קורה כי המשקיעים זוכרים את הרמות האלה, והמוח האנושי מגיב אליהן רגשית בצורה של פחד, חרטה, ותקווה.
וכך למעשה נוצרת תגובה חוזרת.
בנוסף, בדר"כ מספרים עגולים כמו 100, 1,000 או 10,000 משמשים פעמים רבות כרמות פסיכולוגיות חשובות במיוחד.

כדי להשלים את התמונה – נכיר גם את תעלות המחירים. תעלה נוצרת כשיש לנו שני קווי מגמה מקבילים: קו עליון שמחבר בין שיאים, וקו תחתון שמחבר בין שפלים.
המחיר נע בין שני הקווים, כמו נהר הזורם בתוך גבולות ברורים. תעלה יכולה להיות עולה, יורדת או אופקית – בהתאם לתנועה הדומיננטית בשוק.

תעלות עוזרות לנו לזהות לא רק כיוון, אלא גם את טווח התנועה. במקרים רבים, ניתן לפעול בתוך התעלה: קנייה ליד הקו התחתון, ומכירה ליד הקו העליון.
לחלופין, כשיש פריצה ברורה החוצה מהתעלה – זה יכול להיות סימן לשינוי מגמה. אך כמו תמיד – חשוב להיעזר גם בנפח המסחר, תבניות תומכות ואינדיקטורים כדי לאשר את הפריצה.

ניתוח תעלות מאפשר לנו גם להבין את קצב התנועה – תעלה צרה מצביעה על שוק יציב, ותעלה רחבה על שוק תנודתי יותר. ככל שהתעלה ארוכה ונבדקה פעמים רבות – כך אמינותה עולה. סוחרים מיומנים יודעים לזהות תעלה גם בלי קווים מדויקים – פשוט דרך הבנה של הדינמיקה הגרפית של השוק.

לסיכום, ארבעת הכלים שלמדנו היום – זיהוי מגמות, קווי מגמה, רמות תמיכה והתנגדות ותעלות – יוצרים יחד את הבסיס לקריאת גרף אמיתית. כל אחד מהם מספק שכבת מידע שונה, וכאשר אנו משלבים אותם – אנחנו רואים לא רק מה היה, אלא מה עשוי לקרות.
היכולת לשלב ביניהם, לזהות מתי מגמה נחלשת, מתי מחיר בוחן רמה קריטית, או מתי שוק נע בתוך תעלה – היא אחד המרכיבים החשובים ביותר של מסחר מקצועי.

בפרק הבא נמשיך לעולם תבניות המחירים – דגלים, דגלונים, ראש וכתפיים, משולשים ועוד – ונלמד איך הן משתלבות בתוך מבנה המגמות שלמדנו כאן, ואיך ניתן להשתמש בהן כדי לחזק את ההחלטות שלנו בשוק.
נתראה בפרק הבא!

תמלול השיעור:

שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף בסדרת ההדרכה שלנו על ניתוח טכני. לאחר שלמדנו כיצד לזהות מגמות, להשתמש בקווי מגמה, לזהות רמות תמיכה והתנגדות, ולנתח תעלות מחירים – הגיע הזמן לצלול לעולם העשיר והמגוון של תבניות המחיר. 

בפרק הזה נכיר חמש תבניות מפתח שכל אנליסט טכני חייב להכיר: דגלים ודגלונים, משולשים, ראש וכתפיים, כוס וידית, ותחתית כפולה או פסגה כפולה.

נתחיל עם דגלים ודגלונים – תבניות המשכיות קצרות טווח שמופיעות לאחר תנועה חדה. הן נראות כמו הפסקה זמנית, קונסולידציה של המחיר לפני שהוא ממשיך באותו כיוון. 

תבנית הדגל נראית כמו מלבן קטן – תנועה צדדית בין שני קווים מקבילים, שמגיעה אחרי מהלך חד וחד-כיווני – ה"תורן". 

תבנית הדגלון דומה לתבנית הדגל, אך ההבדל בינהם הוא שהקווים מתכנסים לצורת ;1משולש. 

נפח המסחר חשוב כאן במיוחד: נפח גבוה בתורן, ירידה במהלך הקונסולידציה, ואז שוב עלייה בזמן הפריצה – זהו סימן קלאסי לתבנית תקפה. משקיעים משתמשים בהן כדי לתזמן כניסות במגמה קיימת, תוך הגדרת יעד מחיר בגובה התורן.

מכאן נעבור למשולשים – גם הם תבניות קונסולידציה, אך בעלי מבנה שונה. 

משולש סימטרי נוצר כאשר שיאים יורדים ושפלים עולים נפגשים, מה שמעיד על שוק מהסס. משולש עולה מצביע על קונים שמתחזקים – שפלים עולים אבל התנגדות נשארת קבועה. משולש יורד מרמז על מוכרים דומיננטיים – שיאים יורדים ותמיכה אופקית. 

 תבנית זו ניתנת לפריצה לשני הכיוונים, אך מבנה המשולש יכול לרמז על הסבירות. גם כאן נפח המסחר הוא כלי עזר חשוב לאישור התבנית.

נעבור כעת לתבנית ראש וכתפיים – אחת מתבניות ההיפוך המפורסמות ביותר. היא נראית כמו שלושה גבעות: כתף שמאל, ראש גבוה יותר, וכתף ימין בגובה הדומה לכתף השמאלית. קו הצוואר מחבר בין השפלים, ושבירתו כלפי מטה מאשרת את התבנית. 

תבנית זו מרמזת על היחלשות של מגמה עולה, וכאשר היא פורצת – היא נחשבת סימן חזק לירידה. קיימת גם הגרסה ההפוכה – ראש וכתפיים הפוך – שמסמלת שינוי ממגמה יורדת לעולה. 

לאחר מכן, נצלול לתבנית הכוס והידית – תבנית המשכיות שמופיעה לרוב במגמה עולה. היא נראית כמו כוס עגולה, כאשר המחיר יורד לאט, מתייצב, ואז חוזר לעלות. 

לאחר מכן מגיע שלב הידית – תנועה צדית קטנה או ירידה קלה – לפני הפריצה מעלה. זו תבנית שמרמזת על קונסולידציה ארוכה עם פוטנציאל להמשך עליות. 

משקיעים נוהגים להיכנס לעסקה כאשר יש פריצה מעל שפת הכוס, עם יעד מחיר בגובה העומק של הכוס.

ולסיום – תבניות תחתית כפולה ופסגה כפולה. התחתית הכפולה מזכירה את האות W – המחיר בוחן את אותה רמת שפל פעמיים ואז פורץ מעלה. 

הפסגה הכפולה מזכירה את האות M – המחיר נעצר פעמיים באותה רמת שיא, ואז שובר  כלפי מטה. אלו תבניות היפוך קלאסיות, והן אפקטיביות במיוחד כשמזהים אותן לאחר מגמה חזקה. 

גם כאן נבחן את רמות התמיכה וההתנגדות, את הפריצה, את נפח המסחר, ואת המרחק האפשרי ליעד המחיר.

כפי שאתם רואים, תבניות מחיר הן כמו שפה – הן מספרות לנו סיפור על המאבק בין קונים למוכרים, על עייפות של מגמה, או על התארגנות לפני המשך תנועה. כשאנחנו לומדים לקרוא את הסיפורים האלו – אנחנו יכולים להגיב מהר יותר, מדויק יותר, ובעיקר – להבין את הקונטקסט של השוק. 

זכרו תמיד לשלב את ניתוח התבניות עם כלים נוספים, כמו קווי מגמה, נפח, ואינדיקטורים כדי לקבל תמונה שלמה.

בפרק הבא, נעמיק באחד הכלים המרכזיים בניתוח טכני – הממוצעים הנעים. נלמד על ממוצע נע פשוט, ממוצע נע מעריכי, ונחקור טכניקות מתקדמות לשימוש בהם.

נתראה בפרק הבא!

תמלול השיעור:

שלום לכולם וברוכים הבאים לפרק נוסף בסדרה שלנו על ניתוח טכני. לאחר שלמדנו על תבניות מחיר מגוונות, זיהינו מגמות וניתחנו תעלות, הגיע הזמן להכיר כלי מתמטי חשוב במיוחד – הממוצעים הנעים. 

מדובר באחד הכלים הוותיקים והשימושיים ביותר בארגז הכלים של המנתח הטכני, שמסייע לנו להחליק תנודות, לזהות מגמות ולבצע תזמון מדויק יותר של עסקאות.

בפרק זה נצלול לעומק שלושה נושאים מרכזיים: הממוצע הנע הפשוט (SMA), הממוצע הנע המעריכי (EMA), ושימושים וטכניקות מתקדמות שמשלבות ביניהם בדרכים חכמות ואפקטיביות, שמתאימות גם לסוחרים מתחילים וגם למתקדמים.

נתחיל עם הממוצע הנע הפשוט – Simple Moving Average. מדובר בממוצע חשבוני של מחירי הסגירה של נר מסוים לאורך תקופה קבועה. 

נניח שאנחנו רוצים לחשב SMA ל-10 ימים. נחבר את מחירי הסגירה של עשרת הימים האחרונים, ונחלק בעשר. למרות הפשטות שלו, SMA הוא אינדיקטור עוצמתי. הוא מסייע לנו לראות את הכיוון הכללי של השוק מבלי להתבלבל מרעשים קצרי טווח.

ככל שתקופת ה-SMA ארוכה יותר – כך הוא מגיב לאט יותר, אך מספק תמונה יציבה יותר. ממוצע נע של 200 ימים, למשל, נחשב למדד חשוב לטווח הארוך, בעוד ממוצע נע של 20 ימים מתאים לניתוח יומי קצר טווח. הסוחרים נעזרים בו כדי לזהות האם המחיר נמצא במגמה חיובית או שלילית, והאם השוק שורי או דובי .

אחת הטכניקות הנפוצות היא חציית הממוצע. כאשר המחיר חוצה את ה-SMA כלפי מעלה – זה יכול להיחשב כאיתות קנייה. כאשר הוא חוצה כלפי מטה – כאיתות מכירה. השיטה הופכת מדויקת יותר כאשר משתמשים בשני ממוצעים בו-זמנית. לדוגמה, שילוב של SMA 50 ו-SMA 200 יוצר את המונחים "חציית זהב" (Golden Cross) ו"חציית מוות" (Death Cross ), שאותם משקיעים משתמשים בהם כדי לאתר נקודות מפנה במגמה ארוכת טווח.

נעבור לממוצע נע מעריכי – Exponential Moving Average. בניגוד ל-SMA, ה-EMA מעניק  משק ל רב יותר למחירים האחרונים, ולכן מגיב מהר יותר לשינויים. הוא מתאים במיוחד לזיהוי שינויים קצרים במומנטום השוק. סוחרי יום משתמשים ב-EMA לכניסה ויציאה מהירה, ומשתמשים בו כדי לזהות שיאים ושפלים מקומיים.

 לדוגמה, EMA 12 ו-EMA 26 הם הבסיס לאינדיקטור MACD – מתנד פופולרי מאוד שנותן איתותים ברורים של שינוי כיוון. EMA גם משמש ברמות תמיכה והתנגדות דינמיות – כלומר, הקווים עצמם זזים עם המחיר ולא נשארים קבועים. זה עוזר להבין איפה השוק "רוצה" לבלום תנועה או לפרוץ קדימה.

עם זאת, ל-EMA יש גם חסרונות. הוא אמנם מגיב מהר, אך עלול ליצור יותר איתותי שווא, במיוחד בשווקים תנודתיים. לכן חשוב לא להסתמך עליו לבד, אלא לשלב אותו עם אינדיקטורים נוספים כמו RSI, MACD או נפח מסחר כדי לקבל תמונה מדויקת יותר.

לאחר שהבנו את ההבדל בין SMA ל-EMA, נמשיך לטכניקות מתקדמות. אחת מהן היא שימוש במערכת ממוצעים מרובים – למשל שילוב של 10, 50 ו-200. כאשר שלושת הקווים נמצאים באותו סדר – כלומר 10 מעל 50, ו-50 מעל 200 – מדובר באישור חזק למגמה עולה. 

אם קורה מצב הפוך, זה סימן למגמה יורדת.

עוד טכניקה היא שימוש בממוצעים נעים על אינדיקטורים עצמם – לא רק על מחיר. לדוגמה, ממוצע נע של RSI יכול לעזור לזהות שינוי מומנטום מוקדם, אפילו לפני שהמחיר מגיב. בנוסף, נוכל להשתמש בזווית של הממוצע – אם הוא עולה בזווית חדה, זה מעיד על מומנטום חזק. אם הזווית מתמתנת – ייתכן והמגמה נחלשת.

ממוצעים נעים גם עוזרים לנו להבין איפה שוק נמצא ביחס לעצמו – האם המחיר גבוה מהממוצע? נמוך ממנו? במרחק גדול או קרוב? כל אלו יכולים לספק לנו מידע חיוני על קניית יתר או מכירת יתר.

השימוש בממוצעים משתנה לפי סגנון המסחר. סוחר תוך יומי יעדיף EMA קצר כמו 9 או 21, בעוד סוחר swing יסתכל על ממוצעים של 50 או 100. משקיע לטווח ארוך יבחן את ה-200 ויחפש מגמות כלליות בתנועה של המדד.

לסיכום, הממוצעים הנעים הם כלי יסוד שכל סוחר חייב להבין לעומק. הם עוזרים לנו לזהות מגמות, לתזמן עסקאות, לאשר תבניות, ולהכניס סדר בתוך הכאוס של הגרף. אבל כמו כל כלי – גם אותם יש ללמוד, לתרגל ולשלב בתוך אסטרטגיה רחבה יותר.

בפרק הבא, ניכנס לעומקם של מתנדים – אינדיקטורים מתמטיים מתקדמים שמאפשרים לנו לזהות עוצמה, מגמה ותנופה בשוק באופן שאינו תמיד נראה לעין בגרף המחיר בלבד. 

נתחיל עם MACD – אחד המתנדים השימושיים ביותר בקרב סוחרים בכל הרמות, משם נעבור לרצועות בולינג'ר, אינדיקטור שמודד תנודתיות באמצעות סטיות תקן ונותן לנו כלים לאיתור קניית יתר או מכירת יתר. ונמשיך עם ADX – מדד שמטרתו למדוד את עוצמת המגמה בלי קשר לכיוונה – כלי קריטי למי שמנסה להבין מתי מגמה אמיתית מתפתחת ומתי מדובר רק ברעש. 

נתראה בפרק הבא!

תמלול השיעור:

שלום לכולם.

בסרטון זה אני הולך להראות לכם בצורה פשוטה איך להוסיף את הממוצע הנע הפשוט והממוצע הנע האקספוננציאלי שלמדנו עליהם בסרטונים הקודמים בתוך מערכת המסחר אינטראקטיב IL דסקטופ. ראשית נכנסתי לכרטיסיית quot בצד שמאל למעלה כדי לפתוח גרף מסוים. לצורך ההדגמה נשתמש בגרף של תעודת הסל spy. הממוצע הראשון שנוסיף יהיה הממוצע הנע הפשוט. בגרף נלחץ על הכפתור Indicators בחלק העליון של הגרף ובחלון שנפתח נרשום בשורת החיפוש SMA. שמו של ממוצע זה מופיע באנגלית במערכת המסחר כ-smoothed moving average.

אחרי שלחצנו עליו הוא התוסף לבד לגרף. במידה ואני רוצה לשנות את הערכים שמרכיבים את הממוצע ארחף עם העכבר על שם האינדיקטור שמופיע בחלק העליון והלחץ על כפתור שלושת הנקודות. לאחר מכן יפתח חלון קטן שבו עליי ללחוץ על settings. בחלון העריכה של האינדיקטור תחת לשונית inputs ניתן לראות שדה קטן שמכיל מספר. את המספר הזה אוכל לשנות לפי דרישות המסחר שלי לאיזה מספר שארצה ולסיום אלחץ על אוקיי.

במידה ואני רוצה לראות כמה ממוצעים במקביל על גרף אחד אני יכול ללחוץ שוב על כפתור Indicators וללחוץ שוב על הממוצע הנע הפשוט כדי שיתווסף אחד נוסף לגרף. ממוצע נוסף שדיברנו עליו בסרטונים הקודמים הוא הממוצע הנע אקספוננציאלי או בקיצור EMA. ממוצע זה יהיה רשום באנגלית moving average exponential. בדומה לממוצע הנע הפשוט ניתן לשנות את ערכיו של הממוצע הנע האקספוננציאלי על ידי ריחוף עם העכבר על שם האינדיקטור ולחיצה על השלושת הנקודות ליד האינדיקטור הרלוונטי. גם כאן יפתח חלון שבו נצטרך ללחוץ על כפתור Settings. בחלון שנפתח תחת לשונית Inputs נוכל לשנות את המספר הראשון שמופיע בשדה האורך או length באנגלית. לסיום אלחץ על אוקיי.

גם במקרה הזה אני יכול להוסיף כמה ממוצעים נעים אקספוננציאליים לפי ערכים שונים על ידי חיפוש אותו ממוצע בכפתור האינדיקטור בדומה לאיך שהדגמתי עם הממוצע הנה הפשוט. עד כאן לסרטון זה תודה על הצפייה ונתראה בהדרכה הבאה.

שלום לכולם!

לאחר שהעמקנו בממוצעים נעים ובטכניקות מתקדמות לשימוש בהם, נעבור כעת לקבוצת אינדיקטורים טכניים חשובה נוספת – המתנדים. מדובר בכלים שמספקים מידע על המומנטום של השוק, ומסייעים בזיהוי מצבי קניית יתר או מכירת יתר.

שניים מהמתנדים הפופולריים ביותר הם RSI והסטוכסטי, וההבנה של שניהם יכולה לשדרג משמעותית את יכולת קבלת ההחלטות שלנו.

מדד החוזק היחסי (RSI), שפותח על ידי ג'יי וולס ווילדר, נע בין 0 ל-100, כאשר קריאות מעל 70 מעידות לרוב על קניית יתר, ומתחת ל-30 על מכירת יתר. RSI מבוסס על השוואה בין רווחים להפסדים ממוצעים על פני תקופה מסוימת (לרוב 14 ימים).

אפשר להשתמש בו לא רק לזיהוי נקודות קיצון, אלא גם לזיהוי דיברג'נסים – כלומר, מצבים שבהם המחיר והאינדיקטור (כמו RSI או MACD) אינם נעים באותו כיוון. לדוגמה, המחיר ממשיך לעלות אך האינדיקטור מתחיל לרדת – או להפך. חוסר ההתאמה הזה עשוי להצביע על כך שהמומנטום האמיתי נחלש, וייתכן ששינוי מגמה מתקרב. 

לצדו נמצא המתנד הסטוכסטי, שפותח על ידי ג'ורג' ליין, ומבוסס על השוואת מחיר הסגירה הנוכחי לטווח המחירים בתקופה האחרונה. 

גם הוא נע בין 0 ל-100, אך כאן יש שני קווים: הקו המהיר (%K) והקו האיטי (%D). קריאות מעל 80 או מתחת ל-20 עשויות להצביע על קיצוניות, וחציות בין הקווים עשויות לשמש כאותות מסחר. 

כמו ב-RSI, גם כאן דיברגנ'נסים ואזורי קיצון יכולים לרמז על שינוי מגמה – אך הכל תלוי בהקשר הרחב של השוק. 

השלב הבא במסענו עובר דרך אינדיקטור עוצמתי במיוחד – MACD (Moving Average Convergence Divergence).

 זהו כלי משולב, שמחבר בין ממוצעים נעים ומתנדים. הוא מורכב משלושה חלקים: קו ה-MACD (הפרש בין ממוצעים נעים קצרים וארוכים), קו האות (ממוצע נע של קו ה-MACD) והיסטוגרמה שמייצגת את הפער ביניהם. 

כאשר קו ה-MACD חוצה את קו האות – מלמטה למעלה או להפך – מתקבל אות מסחר פוטנציאלי.  גם כאן ניתן לזהות דיברג'נסים, וההיסטוגרמה עוזרת להבין את עוצמת המומנטום.

יתרונו של ה-MACD הוא ביכולתו להצביע בו זמנית על כיוון המגמה וגם על העוצמה שלה. לכן, רבים משתמשים בו בשילוב עם רמות תמיכה והתנגדות, או עם מתנדים אחרים.

 כמובן, כמו כל אינדיקטור – גם ה-MACD הוא כלי מאחר, ולכן מומלץ לשלבו עם ניתוח נוסף ולא להסתמך עליו בלבד.

לאחר שהבנו את חשיבות המומנטום והמגמה, ניכנס לעולם התנודתיות דרך רצועות בולינג'ר – אינדיקטור חזותי ופרקטי שפיתח ג'ון בולינגר. 

רצועות אלו מורכבות מממוצע נע אמצעי, ועליו נבנות רצועה עליונה ותחתונה המרוחקות ממנו שתי סטיות תקן. ככל שהתנודתיות עולה – הרצועות מתרחבות. ככל שהיא יורדת – הן מתכווצות.

כאשר המחיר של נכס מתקרב לרצועה העליונה של רצועות בולינג'ר, פירוש הדבר שהוא נסחר כרגע ברמה גבוהה יחסית למחיר הממוצע שלו בתקופה האחרונה. זה עשוי להעיד על מצב של קניית יתר – כלומר, ייתכן שהנכס "נמתח" כלפי מעלה מעבר למקובל בטווח הקצר. 

באופן דומה, כאשר המחיר מתקרב לרצועה התחתונה, זה עשוי להצביע על מכירת יתר – כלומר, שהמחיר ירד בצורה חדה יחסית ועשוי להיות בשל לתיקון כלפי מעלה.

אבל – חשוב להבין שזה לא אומר בהכרח שהמחיר מיד יתהפך. לפעמים, במיוחד כשהשוק נמצא בתוך מגמה חזקה, המחיר יכול להמשיך ולנוע לאורך אחת הרצועות לאורך זמן – כלומר, רצועת בולינג'ר יכולה לשמש כ"מסילה" ולא כ"קיר". לכן, לא כל נגיעה ברצועה היא אות קנייה או מכירה בפני עצמה.

כאן נכנסות לתמונה שתי טכניקות נפוצות:

Bollinger Bounce – זוהי טכניקה שמניחה שהמחיר ייטה לחזור חזרה לקו האמצעי (הממוצע הנע) לאחר שנגע באחת הרצועות. לדוגמה, אם המחיר נגע ברצועה העליונה והראה סימני היחלשות, ייתכן שהוא יחזור לכיוון הממוצע. טכניקה זו יעילה במיוחד כאשר השוק נע בתוך טווח רוחבי ולא במגמה חזקה.

Bollinger Squeeze – זוהי תופעה שבה הרצועות מתכווצות מאוד ומתקרבות זו לזו, מה שמעיד על ירידה חדה בתנודתיות. לעיתים קרובות, מצב כזה מקדים תנועה חדה – פריצה למעלה או למטה – ולכן סוחרים רבים מחפשים "לחיצות" כאלה כהזדמנות פוטנציאלית להיכנס לשוק ברגע הפריצה.

כדי לשפר את הסינון ולא להסתמך רק על הרצועות, נהוג לשלב את רצועות בולינג'ר עם אינדיקטורים נוספים כמו RSI או MACD. 

לדוגמה, אם המחיר נוגע ברצועה העליונה ובו זמנית ה-RSI מראה קניית יתר – הסיכוי לתיקון כלפי מטה גדל. באופן דומה, אם המחיר נוגע ברצועה התחתונה וה-MACD מאותת על שינוי מומנטום, זה עשוי לחזק את הסבירות לתחילתה של עלייה.

בנוסף, ניתן לזהות באמצעות הרצועות גם תבניות מחירים ויזואליות כמו W או M.

 תבנית W, למשל, עשויה להופיע כאשר המחיר נוגע פעמיים ברצועה התחתונה ואז מתחיל לעלות – מצב שמרמז על תחתית כפולה ועל פוטנציאל לעלייה. תבנית M פועלת בכיוון ההפוך – כשהמחיר נוגע פעמיים ברצועה העליונה ואז נשבר כלפי מטה, מה שעשוי להצביע על סיום מגמה עולה.

לסיכום, רצועות בולינג'ר הן לא רק מדד לתנודתיות, אלא גם כלי עזר לזיהוי מצבים קיצוניים ודפוסי התנהגות של המחיר. עם זאת, השימוש בהן צריך להיות תמיד בהקשר רחב ובליווי אינדיקטורים נוספים – כדי לקבל תמונה אמינה ומאוזנת של מה שקורה בשוק.

כדי להבין האם יש בכלל מגמה חזקה שניתן לסחור עליה, נשתמש ב-ADX – מדד הכיווניות הממוצע. ה-ADX לא מספר לנו אם השוק עולה או יורד, אלא כמה חזק הכיוון הנוכחי. 

ערכים מעל 25 מעידים לרוב על מגמה חזקה, בעוד שמתחת לערך זה מדובר בשוק "צידי".

ה-ADX מסייע רבות בבחירת האסטרטגיה: האם להשתמש בכלים מבוססי מגמה כמו MACD וממוצעים נעים, או להעדיף גישות של טווחים כמו RSI ורצועות בולינג'ר. אפשר גם לזהות חולשה של מגמה מתקרבת אם ערך ה-ADX מתחיל לרדת לאחר שהגיע לרמות גבוהות, מה שעשוי להעיד על היפוך קרוב.

שילובים בין ADX, MACD, RSI ורצועות בולינג'ר נותנים לנו תצפית מלאה יותר על השוק – מגמה, מומנטום, תנודתיות וכוח התנועה. 

כל אחד מהאינדיקטורים האלו לבד הוא בעל מגבלות, אך ביחד – הם יוצרים מארג כלים שיכול לשפר משמעותית את הדיוק בהחלטות המסחר שלנו. ככל שתתרגלו להשתמש בהם, תפתחו הבנה  אינטואיטיבית עמוקה יותר של תנועות השוק – וזהו הבסיס למעבר מסוחר שמגיב למה שקורה, לסוחר שיודע לקרוא את השוק בזמן אמת.

כעת, כשאנו מכירים את הכלים המרכזיים לזיהוי מומנטום, מגמה ותנודתיות, נוכל להעמיק עוד יותר. בסרטון הבא נחקור אינדיקטורים שממוקדים בתנודתיות השוק, נבין לעומק מהי דיברג'נס ואיך מזהים אותה, ונכיר גם מתנדים מתקדמים שיכולים לשדרג את הדיוק בניתוחים שלנו. 

נתראה בסרטון הבא!

תמלול השיעור:

שלום לכולם!

לאחר שהכרנו אינדיקטורים שמודדים מגמה, מומנטום ועוצמה, הגיע הזמן להעמיק בקבוצה חשובה נוספת של כלים טכניים – אינדיקטורים של תנודתיות, מושג מפתח בהבנת הדינמיקה של השוק. תנודתיות מודדת את עוצמת התנועה במחיר – עד כמה המחירים משתנים בתוך פרק זמן מסוים –   והיא מרכיב קריטי הן בניהול סיכונים והן בזיהוי הזדמנויות מסחר.

אחד האינדיקטורים הנפוצים למדידת תנודתיות הוא ATR – הטווח האמיתי הממוצע. הוא בודק מה היה הפער המרבי במחיר בכל יום – בין גבוה לנמוך, ובין סגירה קודמת לנקודת הקצה – ומחשב את הממוצע של אותם פערים לאורך זמן. כך אנחנו מקבלים מדד שמראה לנו עד כמה השוק "נושם". אם ATR גבוה – השוק תנודתי. אם הוא נמוך – יש יציבות יחסית.

 סוחרים משתמשים בו לקביעת מרחקי סטופ-לוס ולחישוב גודל הפוזיציה: ככל שהתנודתיות גבוהה יותר, כך צריך יותר מרחב תמרון לעסקה כדי להימנע מהוצאה מוקדמת.

כמובן, גם רצועות בולינג'ר שראינו קודם משקפות תנודתיות – כאשר הרצועות מתרחבות, השוק הופך לתנודתי יותר. ואם הן מתכווצות ומתקרבות זו לזו – זה מעיד על ירידה בתנודתיות, ולעיתים קרובות זה מה שקורה לפני תנועה חדה, למעלה או למטה.

אינדיקטור נוסף הוא מדד התנודתיות של צ'ייקין – שמודד עד כמה משתנה המרחק בין המחיר הגבוה לנמוך לאורך זמן. אם המרווחים בין גבוה לנמוך מתחילים לגדול, זה אות לכך שהתנודתיות גוברת – ולהפך. הסוחרים עוקבים אחרי שינויים חדים במדד הזה כדי לזהות סיום מגמות או התחלה של תנועה חדשה.

מדד התנודתיות היחסית, RVI, מוסיף עוד רובד – הוא לא רק בודק את התנודות, אלא גם שואל באילו ימים התנודתיות גבוהה יותר – האם בימים שבהם המחיר עולה או בימים שבהם הוא יורד. זה עוזר לנו להבין את האופי הרגשי של השוק באותו הזמן – האם התנודתיות מגיעה מתוך אופטימיות או מתוך לחץ.

אבל חשוב להבין – תנודתיות גבוהה לא תמיד אומרת שיש מגמה ברורה. לפעמים השוק פשוט "היסטרי" – נע למעלה ולמטה בלי כיוון מוגדר. לכן, אינדיקטורים של תנודתיות עובדים הכי טוב כשהם משולבים עם אינדיקטורים אחרים, כמו כאלה שמזהים מגמות או שינוי במומנטום.

ומכאן – נמשיך לעיקרון חשוב מאוד בכל ניתוח טכני: דיברג'נס.

דיברג'נס הוא מצב שבו המחיר והאינדיקטור מראים סיפור שונה. לדוגמה, נניח שהמחיר של מניה ממשיך לעלות – אבל ה-RSI או ה-MACD מתחילים לרדת. כלומר, השוק עושה שיאים חדשים, אבל האינדיקטור לא "מתלהב" באותה מידה. זו דיברג'נס שלילית – והיא עלולה להצביע על כך שהמומנטום נחלש ושעלולה להגיע ירידה. דוגמה הפוכה היא אם המחיר ממשיך לרדת אבל ה-MACD דווקא מתחיל לעלות – זה עשוי להצביע על כך שהלחץ כלפי מטה נחלש, ויש פוטנציאל לתיקון כלפי מעלה.תחשבו על זה כמו נהג שמאיץ בכביש – אם הספידומטר מראה שהוא נוסע מהר יותר, אבל פתאום שומעים את המנוע מתחיל לקרטע – אתם מבינים שיש פה סתירה. הדיברג'נס היא בדיוק אותה קריאה – משהו מתחת לפני השטח לא מסתדר. כמובן, לא כל דיברג'נס מביא מיד למהפך – אבל כשהיא מופיעה באזורים חשובים על הגרף, כמו רמות תמיכה או התנגדות, או יחד עם אינדיקטורים נוספים – היא יכולה להיות אות חזק מאוד.

כעת, נסיים את הסרטון הזה בהצצה למתנדים מתקדמים – כלים שמתאימים למי שכבר שולט בבסיס ורוצה להעמיק יותר.
מבין המתנדים הללו, כדאי להכיר את DMI – Directional Movement Index, שמספק מבט מדויק על כיוון ועוצמת המגמה בשוק. הוא כולל שלושה קווים:
+DI – קו שמודד את עוצמת התנועה כלפי מעלה.
−DI – קו שמודד את עוצמת התנועה כלפי מטה.
ADX – קו שמודד את עוצמת המגמה עצמה, בלי קשר לכיוונה.

אם הקו החיובי (+DI) עולה מעל הקו השלילי (−DI), ויש גם ערך גבוה ב-ADX (למשל מעל 25), זה יכול להעיד על מגמה עולה חזקה. לעומת זאת, אם −DI עובר מעל +DI וה-ADX עדיין גבוה – מדובר ככל הנראה במגמה יורדת חזקה. השילוב הזה מספק תמונה ברורה גם על כיוון השוק וגם על העוצמה של התנועה.

לבסוף, ה-Ultimate Oscillator – מתנד שמנסה לפתור בעיה קלאסית: אינדיקטורים רבים עובדים היטב בטווח זמן מסוים, אך מאכזבים בטווחים אחרים. לכן מתנד UO משלב שלושה טווחי זמן שונים כדי ליצור תמונה רחבה ואמינה יותר של המומנטום. הוא משמש לזיהוי קניית יתר, מכירת יתר, ובעיקר – דיברג'נסים חזקים שעשויים לאותת על שינוי מגמה.

כל הכלים האלו – למרות התחכום שלהם – עדיין מבוססים על נתוני עבר. לכן הם לא קסם, והם לא תמיד צודקים. אבל כשהם משולבים עם ניתוח גרפי נכון, ניהול סיכונים, והבנה של הקונטקסט הכללי – הם יכולים להפוך לכלי רב עוצמה בארגז הכלים של כל משקיע.

בפרק הבא נצלול לתחום חשוב נוסף – ניתוח נפח. נלמד כיצד נפח המסחר יכול לאשר תנועות מחירים, לחשוף את מידת המעורבות של שחקנים גדולים, ואיך אינדיקטורים מבוססי נפח יכולים להוסיף שכבת עומק חדשה לניתוח שלנו.
נתראה בסרטון הבא!

תמלול השיעור:

שלום לכולם!

לאחר שהכרנו את הכלים המרכזיים בניתוח טכני – מתנדים, מגמות ותנודתיות – אנו עוברים כעת לנושא חשוב לא פחות: ניתוח נפח. נפח המסחר הוא לא רק נתון טכני נוסף, אלא גורם מהותי שעוזר לנו להבין את העוצמה האמיתית מאחורי תנועות המחיר.
כשמחיר עולה או יורד, אנחנו רוצים לדעת אם עומדים מאחוריו משקיעים רבים או רק פעילות מצומצמת. זו הסיבה שנפח הוא למעשה סוג של "אישור לתנועה" – הוא מראה לנו עד כמה השוק תומך בתנועה שאנחנו רואים על הגרף.
נפח מתייחס למספר המניות או החוזים שנסחרו בפרק זמן מסוים. כשהמחיר עולה בליווי נפח גבוה, זה מצביע על ביקוש אמיתי – מה שמחזק את הסיכוי שהתנועה תימשך. לעומת זאת, תנועה במחיר בלי נפח תומך עלולה להיות חלשה ובלתי יציבה.
לדוגמה, אם מניה עולה חמישה אחוזים ביום אחד, אבל בנפח נמוך מהממוצע, ייתכן שמדובר בתנועה זמנית שאינה משקפת שינוי אמיתי בביקוש.
נפח גבוה במיוחד יכול גם להעיד על נקודות מפנה. כשהשוק רותח והמחיר מגיע לשיאים חדשים עם נפח חריג, זה יכול להיות סימן לכך שרוב הקונים כבר בפנים – ולעיתים זוהי תחילתה של ירידה.
במקביל, עלייה חדה בנפח אחרי ירידה ממושכת יכולה להצביע על תחתית – מצב שבו מוכרים רבים ממהרים לצאת, ולראשונה מתחיל להיכנס ביקוש חדש.
נפח הוא גם כלי חשוב בזיהוי מגמות. במגמה עולה בריאה, נרצה לראות את הנפח גדל בזמן עליות, ויורד בזמן תיקונים. במגמה יורדת – נרצה לראות את ההפך.
בנוסף, כאשר מתרחשת פריצה של רמת התנגדות או תמיכה, נפח גבוה מאשר את אמינות הפריצה. לעומת זאת, פריצה ללא נפח משמעותי עשויה להיות שווא – תנועה רגעית שלא תופסת.

כדי להפיק מהנפח תובנות עמוקות יותר, ישנם אינדיקטורים טכניים שמשלבים את נתוני הנפח עם המחיר. אלה נקראים אינדיקטורים מבוססי נפח, והם נותנים לנו זוויות ניתוח מתקדמות:
הראשון שבהם הוא On-Balance Volume (OBV) – מדד מצטבר שמוסיף את נפח המסחר ביום שבו המחיר עולה, ומחסיר אותו ביום שבו המחיר יורד. הרעיון הוא שכסף גדול נכנס לשוק עוד לפני שהמחיר מגיב, וה-OBV עוזר לזהות את זה. אם המחיר ממשיך לעלות אבל ה-OBV כבר הפסיק לעלות – זו יכולה להיות דיברג'נס שמאותתת על חולשה במגמה.
  אינדיקטור נוסף הוא Money Flow Index (MFI) – שמתפקד כמעין שילוב בין RSI לנפח. הוא בודק כמה כסף "זורם" פנימה או החוצה מהשוק על בסיס המחיר והנפח. הערכים נעים בין 0 ל-100, וכמו ב-RSI, ערכים מעל 80 מצביעים על קניית יתר וערכים מתחת ל-20 על מכירת יתר. גם כאן, דיברג'נס בין המחיר וה-MFI עשויה לרמוז על שינוי מגמה מתקרב.
נמשיך עם Force Index – מדד שפיתח אלכסנדר אלדר. הוא פשוט מאוד: הוא מכפיל את שינוי המחיר בנפח, וכך מודד את ה"כוח" של כל תנועה. ערכים חיוביים גבוהים מצביעים על לחץ קנייה חזק, וערכים שליליים על לחץ מכירה. כאשר המדד חוצה את קו האפס, זה יכול להעיד על שינוי כיוון אפשרי בשוק.
אינדיקטור נוסף שמשמש בעיקר את הסוחרים המוסדיים – אך גם את הסוחרים הפרטיים – הוא VWAP (Volume Weighted Average Price). זהו המחיר הממוצע של נכס לאורך יום מסחר, כשהוא משוקלל לפי הנפח. אפשר להשתמש בו כרמת תמיכה או התנגדות, או פשוט כקו מנחה –  אם המחיר מעל VWAP, המגמה לרוב חיובית. אם מתחת – שלילית.

כל האינדיקטורים האלו עוזרים לנו לראות מעבר למחיר – להבין מה קורה "מאחורי הקלעים", אילו כוחות דוחפים את השוק, והאם התנועה שאנחנו רואים באמת נתמכת בפעילות מסחר רחבה או שהיא חלשה ורגישה.
עם זאת, חשוב לזכור – נפח לבד אינו מספיק. הוא תמיד צריך להיבחן בהקשר של תנועת המחיר, המגמה הכללית, ותנאי השוק. רק כאשר משלבים אותו עם אינדיקטורים נוספים וניהול סיכונים נכון – אפשר לקבל תובנות חזקות ואמינות.

בסרטון הבא נצלול לעולמות עמוקים יותר של ניתוח טכני, ונכיר שלוש שיטות מתקדמות: פיבונאצ'י, גלי אליוט וניתוח גאנט. כל אחת מהשיטות האלו מספקת מבט ייחודי על מבנים חוזרים בשוק, קצבים ותזמונים – ונראה כיצד ניתן לשלב אותן עם הכלים שלמדנו עד כה כדי לבנות תהליך קבלת החלטות מדויק ומבוסס יותר.
נתראה בסרטון הבא!

תמלול השיעור:

שלום לכולם.

 בסרטון זה אני הולך להראות לכם בצורה פשוטה איך להוסיף מתנדים שונים שדיברנו עליהם בסרטונים הקודמים בתוך מערכת המסחר אינטראקטיב IL דסקטופ. לצורך ההדגמה נשתמש שוב בגרף של תעודת הסל SPY, אותו נפתח מתוך כרטיסיית Quot בצד שמאל למעלה כמו שראינו בסרטונים הקודמים. כדי להוסיף אינדיקטור חדש לגרף נלחץ על כפתור Indicators בחלק העליון של הגרף ונשתמש בשורת החיפוש כדי לאתר את המתנד הרצוי. 

נתחיל עם אחד המתנדים הפופולרים ביותר, המתנד הסטוקסטי, שעוזר לנו לזהות אזורי קנייה ומכירה על סמך תנודתיות הטווח. נחפש בשורת החיפוש Stochastic, נלחץ עליו והוא יתווסף לגרף. ניתן לערוך את הערכים על ידי ריחוף עם העכבר על שם האינדיקטור, לחיצה על שלושת הנקודות, כניסה ל-Settings ושם בלשונית Inputs נשנה את הפרמטרים K ו-D.

 נעבור עכשיו למתנד נוסף שעוזר בזיהוי מומנטום ומגמות, הMacD. נחפש אותו בשם MacD, נוסיף לגרף ונוכל לערוך ערכים כמו האורך של ה-EMA המהיר והאיטי דרך inputs בתוך settings. כדי להבין טוב יותר את רמות המחירים הקיצוניות נוכל להוסיף את רצועות בולינג'ר. נחפש Bollinger Bands, נוסיף לגרף ונוכל לשנות את תקופת הממוצע ואת רמת הסטייה התקנית דרך ההגדרות.

לאחר שדיברנו על מגמות נבחן את עוצמת המגמה בעזרת מתנד ה-ADX. נחפש ADX, נוסיף לגרף ונשנה את פרק הזמן לחישוב לפי הצורך דרך ההגדרות. כדי להבין את רמת התנודתיות של הנכס נוסיף את המתנד ATR. נחפש ATR, נוסיף אותו ונוכל לשנות את אורך החישוב בהתאם לצרכים שלנו. 

עוד כלי שעוזר לנו להעריך שינויים חדים בתנודתיות הוא מדד צ'ייקין. נחפש Chaikin volatility, נוסיף לגרף ונשנה את פרק הזמן בתוך settings. נעבור עכשיו למתנד שמתמקד באישור מגמות ה-RVI. נחפש RVI, נוסיף לגרף ונוכל להתאים את פרמטר האורך בתוך ההגדרות. אם אנחנו רוצים 

ניתוח נוסף של כיוון התנועה בשוק נוכל להשתמש ב-DMI. נחפש DMI, נוסיף לגרף ונראה שהוא כולל את הקווים DI פלוס ו-DI מינוס יחד עם ADX. ניתן לשנות ערכים דרך ההגדרות. נמשיך עם מתנד שמחבר בין כמה פרקי זמן שונים, ה-Ultimate Oscillator. נחפש UO בקיצור, נוסיף לגרף ונוכל לערוך את שלושת פרקי הזמן מתוך ההגדרות.

 נעבור עכשיו למתנד שמבוסס על נפח המסחר OBV. נחפש OBV, נוסיף לגרף ונוכל לשנות את עיצוב הקווים לפי ההעדפה. עוד מתנד שכולל בתוכו גם מחיר וגם נפח הוא MFI. נחפש MFI, נוסיף אותו ונשנה את תקופת החישוב דרך ההגדרות לפי בחירה. מתנד נוסף שמתבסס על עוצמת התנועה הוא ה-Force Index.

נחפש Force Index, נוסיף לגרף ונוכל להתאים את תקופת החישוב. ולסיום נשתמש באחד הכלים השימושיים ביותר לסוחרים תוך יומיים, ה-Vwap, שהוא ממוצע משוקלל לפי נפח מסחר. נחפש Vwap, נוסיף לגרף ולרוב לא נצטרך לשנות ערכים אלא רק עיצוב קו אם נרצה. עד כאן לסרטון זה. כמו תמיד מומלץ להתנסות בעצמכם עם ההגדרות השונות ולראות מה מתאים לסגנון המסחר שלכם. תודה על הצפייה ונתראה בהדרכה הבאה.

תמלול השיעור:

לאחר שהכרנו את עקרונות הניתוח הטכני מבוסס מגמה, תנודתיות ונפח, הגיע הזמן לצלול אל תוך התיאוריות המתקדמות שמספקות מבט עמוק ורחב יותר על התנהגות השוק. בסרטון זה נעסוק בשלוש מהגישות המפורסמות והמשפיעות ביותר בתחום: רמות פיבונאצ'י, תיאוריית גלי אליוט וניתוח גאנט. כל אחת מהשיטות האלו מביאה איתה דרך ייחודית להבין את הדינמיקה של השוק, את המחזורים שבו, ואת נקודות המפנה האפשריות שיכולות לעזור לנו לקבל החלטות מדויקות יותר.

נפתח ברמות פיבונאצ'י – כלי פופולרי מאוד בקרב סוחרים, המבוסס על סדרת המספרים של לאונרדו פיבונאצ'י. היחסים המפורסמים כמו 38.2%, 50% ו-61.8% משמשים לזיהוי רמות תיקון פוטנציאליות לאחר תנועות חזקות במחיר. 

לדוגמה, אם מניה עלתה מ-100 ל-200 ש"ח, ייתכן שהיא תתקן חזרה לאחת מרמות פיבונאצ'י – למשל ל-161.8 ש"ח (38.2%), ל-150 ש"ח 50%) או ל-138.2 ש"ח (61.8%). הסוחר יכול להשתמש ברמות האלו כדי לזהות אזורי כניסה לקנייה או לקבוע רמות יעד וסטופ-לוס.

מלבד תיקונים, קיימות גם הרחבות פיבונאצ'י, שבהן אנו משתמשים כדי להעריך יעד מחירים מעבר לתנועה הקיימת – כמו במקרים של פריצה לשיא חדש. 

לדוגמה, נניח שמניה עלתה מ-100 ש"ח ל-200 ש"ח, ואז שברה את רמת ה-200 והמשיכה לעלות. בעזרת הרחבת פיבונאצ'י של 161.8%, אפשר להעריך יעד חדש במחיר של בערך 261.8 ש"ח – כלומר, התקדמות של עוד 61.8% מעבר לתנועה המקורית.

בנוסף, ישנם כלים גרפיים משלימים כמו קשתות פיבונאצ'י ומניפות פיבונאצ'י, שמוסיפים גם ממד של זמן ולא רק של מחיר. 

לדוגמה, מניפת פיבונאצ'י יכולה לסמן קווים אלכסוניים שהמחיר עלול להגיב אליהם בעתיד – ממש כמו קווי תמיכה והתנגדות דינמיים.

למרות האפקטיביות של הכלים הללו, חשוב לזכור שרמות פיבונאצ'י הן הערכה בלבד. פעמים רבות המחיר לא יכבד אותן במדויק, ולכן מומלץ לשלב אותן עם תבניות נרות יפניים, רמות תמיכה והתנגדות קודמות, או אינדיקטורים כמו RSI או MACD לצורך אישור נוסף.

נעבור כעת לתיאוריית גלי אליוט – שיטה שמסתכלת על השוק כסדרה של תנועות חוזרות, המבוססות על מחזוריות רגשית והתנהגותית של משקיעים. לפי התיאוריה, כל מחזור שלם בשוק כולל שמונה גלים:

חמישה גלים שנעים עם כיוון המגמה – אלה הגלים שמרכיבים את שלב העלייה הראשי, והם מסומנים מ-1 עד 5.

אחריהם שלושה גלים מתקנים שנעים נגד המגמה והם מסומנים A, B ו-C.

השלב הראשון מתאר את תנועת השוק העיקרית, והשלב השני את התיקון שאחריה.

כל גל גדול יכול להיות מורכב בעצמו מתת-גלים קטנים יותר, שחוזרים על אותו דפוס – תופעה שנקראת פרקטליות, כלומר, תבנית שחוזרת על עצמה ברמות זמן שונות.

תכונה זו מאפשרת לנתח את השוק הן בטווחים קצרים והן בטווחים ארוכים באותה שיטה.

לדוגמה, במגמה עולה: גל 1 הוא העלייה הראשונית – לעיתים קטנה וזהירה. גל 2 הוא תיקון – לרוב יורד עד 61.8% מגל 1. גל 3 הוא לרוב החזק והמהיר ביותר – מלווה בנפח גבוה ובעניין רב מהשוק. גל 4 הוא תיקון נוסף – לר  וב מורכב יותר. וגל 5 הוא גל הסיום – לעיתים מלווה באופוריה כללית.

לאחר מכן מגיעים שלושת גלי התיקון: A, B ו-C. גל A הוא ירידה חדה, B הוא תיקון עולה מבלבל, ו-C הוא ירידה נוספת שסוגרת את התיקון.

הזיהוי של הגלים נעשה לרוב יחד עם רמות פיבונאצ'י – לדוגמה, גל 2 עשוי לתקן 61.8% מגל 1, וגל 3 עשוי להימשך פי 1.618 מגל 1. שילוב זה מסייע לא רק להבין את המיקום הנוכחי של השוק  במחזור, אלא גם לתכנן קדימה את כיוון התנועה והשלב הבא.

אחת הבעיות היא שזיהוי הגלים עשוי להיות סובייקטיבי – שני סוחרים עשויים לראות את אותו הגרף בצורה שונה. לכן חשוב לתרגל, להשוות עם היסטוריה ולשלב כלים נוספים לצורך אישור.

לבסוף, נסקור את שיטת גאנט – גישה שמנסה להבין את תנועות השוק לפי זוויות, קווים גיאומטריים ותזמון מדויק של זמן ומחיר. הרעיון המרכזי של גאנט היה שתנועות בשוק הן לא אקראיות – אלא נעות לפי דפוסים חוזרים, שאפשר למדוד אותם בעזרת כלים גרפיים.

אחד הכלים המרכזיים שלו הוא זווית של 45 מעלות, שנחשבת בעיניו ליחס מאוזן בין עלייה במחיר לבין הזמן שלקח למחיר לעלות. אם המחיר מטפס בזווית חדה יותר – ייתכן שהוא עלה מהר מדי וקרוב לתיקון. אם הוא עולה בזווית שטוחה – זה אולי סימן שהמגמה חלשה.

מניפת גאנט היא קבוצה של קווים אלכסוניים שמתחילים מנקודה חשובה כמו שיא או שפל. אפשר לחשוב עליה כמו סולם – אם המחיר נשבר מתחת לאחד הקווים, הוא עשוי להמשיך אל הקו הבא. לדוגמה, אם מחיר מניה עולה לאורך קו מסוים במניפה, ואז נשבר כלפי מטה – זה עלול להיות סימן לכך שהכוח כלפי מעלה נחלש.

ריבוע גאנט הוא שיטה נוספת שמנסה למצוא קשר בין תזמון (זמן) לבין רמות מחיר. הרעיון הוא שלפעמים תנועות חשובות בשוק קורות בדיוק כשמחיר מסוים פוגש תאריך מסוים – כמו צומת בין זמן למחיר. כך אפשר לנסות לצפות מראש נקודות מפנה פוטנציאליות.

חלק מהתאוריות של גאנט כללו גם רעיונות מתחום האסטרולוגיה – כמו הקשרים בין תנועות כוכבים לתנועות השוק – וזה כמובן נחשב שנוי במחלוקת ולא מקובל ברוב הקהילה הפיננסית. ועדיין, עצם  הרעיון של חיבור בין תזמון, כיוון וגיאומטריה השפיע רבות על טכניקות ניתוח טכני שמשמשות גם היום.

שיטות פיבונאצ'י, אליוט וגאנט אינן בלעדיות – נהפוך הוא, הן יכולות להשלים זו את זו. סוחר עשוי לזהות גל לפי אליוט, ולבדוק האם הוא מגיע לרמת תיקון של פיבונאצ'י, ואולי גם נוגע בזווית גאנט משמעותית. כאשר מספר כלים מצביעים על אותה נקודה – זה מגביר את הסבירות לתגובה מהשוק.

בסרטון הבא נעסוק בנושא משלים ועמוק לא פחות – ניתוח מחזורי שוק. נלמד כיצד לזהות מחזורים חוזרים בשוק, להבין את הקשרים בין שווקים שונים, ולזהות נקודות מפנה גדולות וחשובות. 

נתראה בסרטון הבא!

תמלול השיעור:

שלום לכולם!

בסרטון האחרון בקורס שלנו על ניתוח טכני מתקדם, נעסוק בשלושה נושאים חשובים שמשלימים את התמונה הרחבה ביותר של השוק: ניתוח מחזורי שוק, מתאם בין שווקים וניתוח נקודות מפנה. שלושת הנושאים האלו עוזרים לנו להבין לא רק מה קורה בשוק – אלא גם מתי זה קורה, איך זה מתקשר לשווקים אחרים, ואיפה סביר שהמחיר ישנה כיוון. 

נתחיל מהבסיס, ניתוח מחזורי שוק עוזר לנו לראות את התמונה הגדולה ולהבין את שלבי החיים של כל מגמה בשוק. מחזור שוק טיפוסי מורכב מארבעה שלבים: צבירה, צמיחה, חלוקה וירידה. 

שלב הצבירה קורה בדרך כלל אחרי ירידות חדות, כשהשוק שקט ורוב המשקיעים שליליים. דווקא כאן, משקיעים מתוחכמים מתחילים לקנות. 

אחר כך מגיע שלב הצמיחה – השוק מתחיל לעלות, יותר משקיעים מצטרפים, והעלייה הופכת חדה יותר. 

השלב השלישי הוא שלב החלוקה – המחירים כבר גבוהים, התנודתיות גדלה, והמשקיעים הוותיקים מתחילים למכור למי שמצטרף באיחור. 

ואז מגיע שלב הירידה – תחילה בצורה מתונה, ואז חדה יותר, ולעיתים גם מלווה בפאניקה.

דוגמה למחזור כזה ניתן לראות במה שקרה בשוק המניות סביב משבר הקורונה: צבירה התרחשה  במרץ 2020 לאחר הקריסה, צמיחה נמשכה לאורך 2021, חלוקה התפתחה לקראת סוף אותה שנה, וירידה חדה חזרה לשווקים ב-2022.

אבל מחזורים לא חייבים להימשך שנים – הם יכולים להתרחש גם בתוך ימים או שבועות. לכן חשוב להבין שגם בטווח קצר וגם בטווח ארוך, אפשר לזהות איפה אנחנו נמצאים במחזור ולהתאים את האסטרטגיה שלנו בהתאם.

כדי לחדד את התמונה הזו עוד יותר, נלמד כעת על מתאם בין שווקים – כלומר, איך שוק אחד משפיע על שוק אחר. לדוגמה, לעיתים כשהדולר האמריקאי מתחזק, מחירי הנפט גם עולים. או כשלשוק המניות קשה – משקיעים בורחים לאג"ח או לזהב. אלו קשרים שחוזרים על עצמם, וניתוח שלהם יכול לעזור לנו להבין לא רק מה קורה בשוק שאנחנו סוחרים בו – אלא גם מה קורה מסביב.

חשוב לזכור שמתאמים יכולים להשתנות. קשר שהיה חזק בעבר יכול להיחלש או אפילו להתהפך. לכן סוחרים טובים בודקים את המתאמים כל הזמן – לא רק פעם אחת.

 לדוגמה, אם אתם סוחרים במניות טכנולוגיה בארה"ב ורואים שהנפט מזנק – זה יכול להשפיע על הדולר, מה שישפיע על חברות שמייצאות לחו"ל. כל שינוי כזה בשרשרת עשוי להשפיע על החלטות המסחר שלכם.

ובשביל להיות מדויקים ברגעים החשובים – אנחנו חייבים לדעת לזהות נקודות מפנה. כאן נכנס ניתוח Pivot Points – שיטה לחישוב רמות תמיכה והתנגדות יומיות על בסיס המחירים של היום הקודם.

נקודת הציר המרכזית (Pivot Point) היא רמת מחיר חשובה שסוחרים משתמשים בה כדי להבין איפה השוק עשוי לשנות כיוון. מחשבים אותה על ידי ממוצע של שלושה מספרים מהיום הקודם: המחיר הכי גבוה, הכי נמוך, והמחיר שבו השוק נסגר. זה נותן לנו מין "קו אמצע" שיכול לשמש כנקודת התחלה לניתוח.

מהנקודה הזו מחשבים רמות נוספות – שנקראות רמות תמיכה (S1, S2) ורמות התנגדות (R1, R2). 

אלו הן רמות מחיר שסוחרים מצפים שהמחיר יעצור בהן או יתהפך מהן.

אז איך מגיעים אליהם?

נתחיל עם ההתנגדות הראשונה, R1 – לוקחים את נקודת הציר, מכפילים אותה ב־2, ומחסרים את המחיר הכי נמוך של אתמול.
ככה מקבלים את הרמה הראשונה שהשוק עלול להתקשות לעבור כלפי מעלה.

ההתנגדות השנייה, R2 – זו כבר רמה גבוהה יותר.
פה פשוט מוסיפים לנקודת הציר את ההפרש בין הגבוה לנמוך.
זאת רמה שיכולה לסמן יעד, או גבול עליון למסחר ביום חזק במיוחד.

ומהצד השני, תמיכה:

S1 – לוקחים שוב את נקודת הציר כפול 2, אבל הפעם מחסרים את המחיר הכי גבוה של אתמול.
זו הרמה שבה המחיר עשוי לעצור בירידה ולחזור לעלות.

S2 – מורידים מנקודת הציר את אותו הפרש בין הגבוה לנמוך, וזה נותן לנו תמיכה עמוקה יותר – אזור שבו השוק ממש עלול להתהפך אם יגיע לשם.

בסוף, כל הרמות האלו בנויות על אותם שלושה מספרים בסיסיים מהיום הקודם – וזה מה שיפה כאן:
שיטה פשוטה, אבל יכולה לתת לך נקודות ייחוס טובות ליום המסחר.

אם לדוגמה המחיר מתקרב לרמת התנגדות R1, זו יכולה להיות נקודה שבה המחיר יתהפך ויתחיל לרדת – או אם הוא פורץ מעליה, זו יכולה להיות נקודת כניסה להמשך עליות. הכלי הזה פשוט  לחישוב, נפוץ מאוד בקרב סוחרים, ועוזר לקבוע יעדי רווח וסטופ-לוס בצורה ברורה ושיטתית.

ניתן להוסיף את הפיבוט, רמות ההתנגדות ורמות התמיכה לגרף במערכת INTERACTIVE IL DESKTOP. במסך ה- quote מעל הגרף, נלחץ על הכפתור INDICATOR.

בחלון החיפוש שנפתח, נחפש PIVOT, ונבחר בpivot points standard.

לאחר מכן, המערכת תבצע את החישובים לבד מיום המסחר הקודם ותציג את הרמות על הגרף.

סוחרים מקצועיים משתמשים בנקודות מפנה לא רק לניתוח טווח יומי, אלא גם לשבועי וחודשי.  וכשכמה נקודות מפנה מטווחים שונים מצטלבות – זה נחשב לאזור חזק במיוחד, שיכול למשוך תגובת שוק משמעותית.  

לסיכום, השילוב של ניתוח מחזורי, הבנה של מתאמים בין שווקים ויכולת לזהות נקודות מפנה בזמן אמת – הוא מה שהופך סוחר טכני טוב לסוחר אסטרטגי. כל אחד מהנושאים האלו עומד בפני עצמו, אבל יחד הם יוצרים מבט הוליסטי על השוק.

בזה אנחנו מסיימים את הקורס שלנו על ניתוח טכני. עברנו יחד דרך ארוכה – מהיסודות, דרך מתנדים, מגמות ונפחים, ועד לתיאוריות מתקדמות ויישומים אסטרטגיים. עכשיו, אתם לא רק יודעים איך לקרוא גרף – אתם מבינים את השוק מזוויות שונות ויכולים לקבל החלטות מבוססות יותר.

תודה על הצפייה ובהצלחה!